כל אחד והשריטה שלו פרק 11 פרק לפני אחרון

עמדתי מול הדלת של בר, הייתי חייבת לספר לו שאני עוזבת עוד פחות מעשרים וארבע שעות. דפקתי על הדלת שלוש דפיקות חלשות ולאחר כמה שניות הדלת נפתחה והוא נעמד מולי.
"ליאל" הוא אמר בהפתעה והרגשתי איך יש לי פרפרים רק מלשמוע את הקול שלו.
"היי" אמרתי וחייכתי חיוך קטן התקרבתי עליו ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים שגרמה לפרפרים שבבטני להשתולל יותר. נכנסנו לבפנים והוא הביא לנו שני בקבוקי בירה התיישבנו על הספה והוא סיפר לי איך עבר עליו היום בעבודה ואני רק הקשבתי לא דיברתי עדיין לא ידעתי איך לספר לו שאני מתכוונת לעזוב אותו כשרק התחלנו. סיימנו לשתות את שני הבקבוקים ובר הלך לזרוק אותם. קמתי והלכתי אחריו למטבח הבטתי בו והרגשתי שאני לא יכולה לספר לו זה ישבור אותו ואותי. זה קשה מידי אני אוהבת אותו מידי אבל אני צריכה לקבל תשובות ואני לא יודעת מתי אני אחזור אם בכלל, ואני לא יכולה להשאיר אותו תלוי ככה באוויר, עדיף לו להמשיך בלעדיי לחיות עם מישהי אחרת פחות שרוטה.
"בר אתה יודע שאני אוהבת אותך?" שאלתי אותו והוא חייך התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה רכה על השפתיים. הוא הניח את ידו על מותניי וגרם לי להתנתק ממנו.
"גם אני אוהב אותך" הוא אמר בחיוך והרגשתי איך ליבי פועם במהירות כרכתי את ידיי סביב צווארו ונתתי לו נשיקה נוספת שהייתה הפעם יותר תשוקתית הוא קירב אותי אליו יותר הניח יד אחת על ישבני ומוחץ אותו. התנתקנו לרגע לנשום אוויר והבטתי בו בעיניו החומות דבש עם הניצוץ המיוחד שלו, הוא שלי ואני הולכת לוותר על זה. הוא קירב את שפתיו לשלי קפצתי עליו וכרכתי את רגליי סביבו והוא אחז בישבני עוזר לי לא לפול. לאט לאט הגענו לחדר הוא הניח אותי על המיטה בזמן שאנחנו עדיין מתנשקים הוא עלה מעליי ונישק את צווארי גורם לזרמים לעבור בכל גופי. הוא הכניס את ידו תחת חולצתי וליטף את בטני אחזתי בחולצתו מרימה אותה לאט לאט ומפשיטה אותו. הוא הפסיק לרגע ונשכב לידי עליתי מעליו והחלתי לנשק את החזה שלו יורדת למטה שיחקתי עם הכפתור ולבסוף פתחתי אותו.
"רגע את בטוחה?" הוא שאל בחיוך שגרם לי להיות בטוחה במה שאני עושה.
"כן" השבתי במהירות והוא חייך תפס אותי והפך אותי על המיטה.

נקודת מבט בר:

ליאל נשכבה לידי אחרי שהיא התקלחה והתלבשה.
היא האישה שלי, האישה שאני אוהב והאישה שבעתיד תהיה האמא לילדים שלי יש בה כל מה שאני רוצה ועכשיו אפשר להגיד שהסקס איתה מדהים.
"בר" ליאל לחשה וגרמה לי להביט בה. היא נראתה מעט עצובה שגרם לי לצביטה קטנה בלב.
"את מתחרטת על מה שקרה?" שאלתי אותה מעט חושש שאיכשהו גרמתי לה לעשות משהו שהיא לא רוצה למרות שהיא נתנה לי אישור להמשיך.
"לא, אני רציתי את זה ואני שלמה עם זה" היא אמרה וגרמה לי לחייך חיוך קטן שירד במהירות.
"אז מה קרה למה את עצובה ככה?" שאלתי אותה והיא הביטה בי בעיניה הירוקות והעבירה את ידה על פניי.
"אני עוזבת, אני טסה לארצות הברית" היא אמרה ועצמה את עיניה.
"לכמה זמן?" שאלתי והתרוממתי לישיבה.
"לא יודעת" היא אמרה והתיישבה גם היא.
"אז מה את אומרת בזה בעצם?" שאלתי אותה מרגיש שהלב שלי פועם במהירות.
"אני רוצה שניפרד" היא אמרה והרגשתי שהלב שלי הפסיק לפעום, נשמותי נעשו כבדות יותר ועיניי צרבו.
"את כאילו זיינת אותי ועכשיו את עוזבת?!" שאלתי אותה לא מבין למה היא שכבה איתי לפני כמה דקות ועכשיו היא נפרדת ממני.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה והרגשתי את הכאב בליבי. היא קמה מהמיטה והחלה ללכת לכיוון הדלת.
"אל תלכי, אל תעזבי אותי אם את באמת אוהבת אותי" אמרתי מנסה לשכנע אותה להישאר איתי. נעמדנו ליד הדלת מביטים אחד בשניה.
"אני חייבת" היא אמרה והתקרבה אליי ונתנה לי נשיקה על השפתיים. נשיקה רכה ואגרסיבית באותו הזמן, נשיקה שהעבירה את כל הרגשות. התנתקנו אחד מהשניה מבטים אחד בשניה.
"את אהבת אותי בכלל?" שאלתי אותה וראיתי את עיניה נוצצות, דמעות עמדו בעיניה.
"אני באמת אוהבת אותך" היא אמרה וגרמה ללב שלי לפעום במהירות.
"גם אני אוהב אותך" אמרתי בעצב "שיהיה לך הרבה הצלחה" אמרתי לה והתחבקנו, חיבקתי אותה חזק נאחז בשניה הזאת, מריח את הריח שלה בפעם האחרונה, מרגיש את חום גופה לידי בפעם האחרונה מחבק אותה בפעם האחרונה. התנתקנו הבטנו אחד בשניה ודמעות החלו לרדת מעיניה הנחתי את ידי על פניה קירבתי את שפתיי אליה ומנשק אותה נשיקה על השפתיים הרכות שלה השפתיים האוהבות שלה מחדיר את לשוני לפיה מתערבב עם הדמעות המלוחות שלה. התנתקנו בפעם האחרונה הבטתי בעיניה הירוקות בפעם האחרונה היא פתחה את הדלת ויצאה סוגרת את הדלת אחריה, משאירה אותי לבד. הרגשתי כאילו דפקו לי סכין דרך הגב ישר ללב. הנשימות שלי נהפכו לכבדות יותר וירדו לי דמעות מעיניי ללא רצוני. אהבתי אותה, אני עדיין אוהב אותה ולא יכול לכעוס עלייה שהיא עזבה אותי ככה. מה שנקרא אתה מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק לך בפנים. כל כך כאב לי, אני כל כך אוהב אותה ועכשיו היא הלכה משאירה אותי כאן לבד. היא הזהירה אותי ואני התאהבתי בה בכל זאת, ידעתי שהיא צרות אבל נכנסתי לזה בכל זאת התאהבתי בה.

נקודת מבט ליאל:

עליתי על המטוס והתיישבתי במקום שלי. זהו, זה נגמר אני לא יכולה להתחרט אני הולכת לקבל את התשובות שרציתי.
הסיפור אהבה שלי עם בר נגמר הוא היה קצר אבל עם משמעות ענקית בשבילי. אהבתי אותו בכל ליבי ואני עדיין אוהבת. המטוס המריא והרגשתי איך ליבי נקרע ממקומו עם כל שניה שעוברת ואני מתרחקת. דימיינתי את פניו הגבריות והיפות של בר והחלו לרדת לי דמעות שוב. אני אוהבת אותו ואני עזבתי אותו בשביל כלום. הפרצוף שלו כשאמרתי לו שאני עוזבת אותו שבר אותי לאלף חלקים.
הלב שלי נשבר אלפי רסיסים ואי אפשר לחבר אותו, כאב לי כל כך הלב הרגשתי שאמי עומדת למות. אני עדיין יכולה להריח אותו, לשמוע את הקול שלו אומר שהוא אוהב אותי.
הוא היה האהבה הראשונה שלי והכי גדולה שלי, אני בחיים לא אשכח אותו. אומרים שהזמן מרפא את הכאב, אני לא בטוחה שהוא יצליח לרפא את הכאב הזה. אני כבר מתגעגעת אליו, אבל אני יודעת שאני חייבת את זה בשביל עצמי.