כלי במשחק שלך

בראשית הדרך לא דיברנו, הצחקתי אותך, התחברת אליי, נצמדת, לא הרפת.
גיליתי עולם חדש, אהבתי, הרגשתי בגג העולם. כל רגע ביחד היה פשוט מסקרן.
ויתרתי על חברים בשבילך. רק בשביל לבוא עד אלייך להגיד לך לילה טוב.
בילינו ביחד, נגעת בי, נגעתי בך. ביקשת ממני להרפות מדי פעם.
נשיקה לא היה אצלך במחשבה. ניסיתי רבות אך בשלילה.
הבנתי שמשהו לא מסתדר לי אך הייתי שיכור את מבינה? אולי עיוור.
כל הזמן הזה שישבנו ביחד במדרכה או בגן אנשים אמרו שאנחנו זוג יפה. אך לא כך היה מבחינתך.
מבחינתי היה. מבחינתך הייתי כלי משחק.
כל הרגעים שחלקנו, כל האסמסים עד השעות הקטנות של הלילה, התבררו כאשליה.
כאילו קמתי לי מחלום. חברים אמרו לי מה איתך עניתי הכל טוב.
תאמת ששמעתי שמועות מאנשים שאת מבלה בחברתו. הכחשתי. האמנתי שיש אמון בינינו.
ואז ברגע אחד עזבת משהו טוב למשהו מעולה. רציתי שתדעי שיבוא היום שבו את תרצי לחזור.. אני לא יהיה שם.
כלי משחק שהיה עד היום אצלך ביד, השארת אותו בארון ברגע שמצאת את הדבר המעולה. עכשיו כלי משחק מתיישן לו בארון. חושב רק איך לצאת, להישבר, להיזרק. רק לא להיות שם שהוא שם.
תביני. פגעת בי. הבנת את זה טוב מאוד מאותו רגע שהפסקת לסמס לי. והלכת איתו.
כלי משחק נעול בארון. מתיישן. לעולם לא יהיה כמו פעם.
כך גם אני..