כלום בשבילה | 1(אורינוש)

כשאני מסתכל עליה מהפינה השנייה של האולם חתונות הענק, קשה לי לראות מה שונה בה כל כך שמושך לי את העין. אני מכניס את שתי האצבעות לכיסים של המכנס וחושב על איך לפנות אליה.
לא יעבוד לי. אני לא רוצה להסתבך בחרא הזה שוב.
אני נזכר בעיניים השחורות שהייתי מחפש בהן ייחוד עד שנעלמו מחיי. אני נזכר בעצמי, של פעם.
אני מסתכל על השושבינות מסתדרות מאחורי הדלת. החתונה הזאת נמאסת עליי, עד שאני רואה אותה יוצאת. מדהימה. השיער הבלונדיני שלה, העיניים השחורות והחיוך הכובש. אני מתיישב ומנסה לסדר הכל בראש בצורה הגיונית. אני חייב לשתות או שאאבד את זה. אני מוזג מים לכוס זכוכית דקה וארוכה ושותה בקולניות ומהירות. היא מחטיפה בי מבט. הסטוץ שלה, ובסוף היא מתחתנת עם האחד שבגדה בו איתי.
"אתה נראה מדוכא…" אני שומע קול עדין ונשי, אבל מנקב ברמות שלא יכולתי לחשוב עליהן בכלל. אני מרים את המבט אליה וממהר למקד אותו בדמות המוכרת שצועדת על השביל.
אני לא מתייחס אליה, אין לי למה. סתם עוד נקבה שמחפשת להשפיל אותי.
היא מושכת את הכיסא לידי ומתיישבת הפוך. היא משעינה את הראש על הידיים שכבר הספיקה לשלב אחת בשנייה ומסתכלת עליה.
"מב אתה בשבילה?" היא שואלת. אני יודע שהיא הבחינה במבטים שאנחנו מחליפים.
אבל האמת היא, שאני כלום בשבילה. סתם זיון זמני, סטוץ חסר כל טעם. חבל שבשבילי זה היה אחרת.