ככה זה!

ככה זה, ככה זה בחיים.
אנחנו מתאהבים, אנחנו נפרדים, בוכים, מתאבלים, בוכים עוד קצת ושוב חוזרים על הכל מחדש.
אנחנו מתאהבים, אנחנו נפרדים, בוכים, מתאבלים, בוכים עוד קצת ושוב חוזרים על הכל מחדש.
זה בטבע שלנו, זה חזק מאיתנו, זה לא בשליטתינו, אפילו שאנחנו מרגישים…
אז תנו לי לספר לכם סיפור אהבה טיפטיפה מוזר, ותסמכו עליי שאחריו אתם תרוצו למי שאתם אוהבים ותגלו לו את הכל!
ליאן היה אז רק בת 12 והספיקה למצוא אהבה, היא אהבה את לאון, הילד הכי חכם, הכי מוכשר, הכי חתיך, הכי טוב, והכי מיוחד בכיתה. לאון אהב את ליאן גם, לאון רצה את ליאן גם, לאון היה הילד הכי מופרע בכיתה, זה שיש לו רוצים בישבן ולא מסוגל לשבת דקה בשקט! ליאן הייתה ההפך ממנו, היא אהבה מאוד לדבר, ומעולם לא הייתה צריכה להשתמש באלימות כי כולם רכשו לה כבוד. לאון לעומתה הרבה להשתמש באלימות אך לעולם לא בפני ליאן, שלוש שנים היו השניים מאוהבים זה בזה בסתר, ליאן לא העזה לספר שהיא אוהבת את לאון םאיש, באיזה שהוא אופן היא מעט התביישה בזה. ליאן הייתה ילדה מאוד מבוקשת אך תמיג שמרה את עצמה לבד עד שיגיע אחד שהיא מספיק תאהב, לאון היה האחד הזה. לאון מעולם לא הציע חברות, לאון לא היה צריך, כולם היו עושים את זה בשבילו, הבנות היו מציעות במקרה שלו, לאון לעולם לא היה צאיך להציע, לא להטריד את הראש שלו בשטויות כמו בנות.
בהפסקות היו יושבות הבנות על הספסך וצופות בבנים משחקים, ליאן הייתה יושבת באמצע ומסתכחלת על לאון בעיני הדבש המנצנצות שלה, בהפרשים של דקה או שתיים לאון היה זורק מבט אל הספסל כדי לבדוק אם ליאן עדיין שם, ליאן השתדלה תמיד להתעלם! לא שליאן נסתה להיות אליו רעה או קשה, זה פשוט שמיד אחרי שהיה מסתכך עלייה ויוצר קשר עין הוא היה מחייך חיוך קטן, מיד אחי החיוך הזה היו מגיעות השאלות.
\"נו מתי תספרי לו?\"
\"אולי תהיו כבר ביחד?\"
\"שני מטומטמים שמאוהבים ולא ביחד!\"
לליאן כבר לא היה כוח לזה… הם היו עושים אד לשני את המוות אבל תמיד בסוף משלימים בסליחה, מה שליאן כל כך אהבה בלאון זה את כמה שהוא היה מבין בנות, לאון מעולם לא נתן לליאן להתנצל, גם כשידע שהיא טועה והוא צודק, לא מעט פעמים ליאן הייתה משגעת אותו עד שהיה יוצא מהכיתה בעצבים וטורק את הדלת למורה בפנים, גם אז היה מבקש סליחה. וליאן תמיד הייתה מחייכץ בשיחות איתו. לאון היה שומר על ליאן, פעם אחת כאשר ישבה על הספסל הקבוע וכדור פנה לעבר פנייה הוא אפילו קפץ והדף את הכדור עם היד, הוא אמר שזה באינסטינקט אבל כולנו כבר יודעים שזה לא נכון.
אחרי שלוש שנים בפעם הראשונה ישבו השניים לשיחה על רגשות, ליאן ספרה ולאון ספר גם, ולמרות הכל הם לא היו ביחד.
שואלים את עצמכם למה?
לאון חשב שליאן ויתרה עליו אחרי כל הזמן והוא טעה, לאון פחד להציע חברות לליאן והוא טעה, לאון פחד לטעות והוא באמת טעה. ליאן הייתה עצובה עם לב שבור, חזרה למיטה ושקעה בשינה, כשהתעוררה הייתה עדיין עצובה, כעבור חושב היא הכירה מישהו, החיוך היה דומה לחיוך של לאון, אותם התחביבים, אפילו האופי היה מעולה. ומה קורה עכשיו עם לאון? את זה אפילו אני לא יודעת.
למה?
כי ככה זה.
מבוסס על סיפור אמיתי