ככה וככה
קיץ. כמה אני אוהבת את הקיץ.
זה היה בדיוק היום השני שלי בחוץ-מחוץ למסגרות שחייתי בהן כל חיי, מחוץ למוסד האחרון שהייתי בו במשך שנתיים. חופשייה מהרווחה, חופשייה מהמערכת, חופשייה מהחוקים, עכשיו אני בזכות עצמי. אני בוחרת מתי לקום, מתי להתלבש, מתי להתקלח, מתי לאכול, מתי לעשן, מתי לעשות כל דבר שרק עולה על רוחי. התוכניות שלי בראש הם פשוט לזרום עם החיים כמו שכולם עושים. לעבוד, לחסוך כסף, לטייל ואפילו אולי להכיר מישהו רציני סופסוף. אני בת 18 לעזאזאל. זאת הייתה התקופה שבדיוק רבתי עם החברה הכי טובה שלי, וזה לא היה ריב של אחריי שנייה לצחוק ביחד תוך כדי ויכוח. זה היה ריב אמיתי, ריב שהוביל אפילו למכות ובזה הסתיימה החברות שלנו לתמיד. קראו לה יסמין והיא הייתה מאוהבת באיזה זבל אחד מהשכונה, בחור בן 27 שחשבה שהוא מאוהב בה ואוהב אותה. תמיד הייתי אומרת לה שתשכח ממנו ושהוא סתם חרא..אבל מי כמוני יודעת מה זה להיות מאוהבת. לא להקשיב להיגיון, לא להקשיב למה שאחרים רואים, אבל שום דבר מזה לא עזר, היא הייתה בשלה.
בסוף החרא הזה זרק אותה לעזאזאל (זה כל כך 'אמרתי לך..'). העיקר שהיא שהבינה בדרך הקשה.
אז קמתי ביום השני המשוחרר לנצח שלי ועשיתי טיול. עלתה לי קצת הדודה (יותר מחצי מהעולם הזה מעשן גראס, מה אתם רוצים),
אז חשבתי מה אננ יעשה. אף אחד מהחברים הסטלנים שלי לא ענה ואז ניזכרתי במישהו שאני מכירה, מישהו שבטוח יש לו משהו לעשן. הלכתי לזבל של יסמין.
הלכתי לשם ואז ראיתי אותו במקרה (עאלק במקרה) ואז הוא זרק הערה \" או תיראו מי בסוף הגיע ועוד בלי הזונה\". אף פעם לא הבנתי למה כולם תמיד אומרים שהיא זונה. נכון שהיא הייתה קצת מזדיינת וזה..טוב שכחו מזה היא באמת זונה. אמרתי לו \"יאללה שתוק, סתם עברתי פה, אני בכלל בדרך הביתה\".
\"מה יש לך לחפש בבית?\"
\"יותר ממה שיש לי לחפש פה\" עניתי לו והתחלתי ללכת דרך העיקוף הביתה. כמובן שידעתי שהוא יגיד משהו.
\"בואי שבי, בדיוק אירגנתי פאכטה\" הוא אומר. פאכטה זאת המילה שלנו לשכטות של גראס.
אמרתי לו טוב נו למה לא והתיישבתי בגינה שלו. קיססתי שתי סיגריות והוא חימם את הבוף. (בשכונה שלי אוהבים בעיקר חשיש).
עשיתי שתי ראש והתעייפתי כרגיל. אמרתי לו שאני זזה והוא אמר סבבה.
ובזאת הסתיימה הישיבה הקטנה שלנו.
תגובות (0)