כך זה היה (טעימה אחרונה)

"הכל בגלל אותו לילה ארור" אמר אורן.
"איזה לילה?" שאלה שרון.
"נו הלילה שהיא ישנה אצלי, אחרי הנופש" השיב אורן.
"ליאור ישנה אצלך?!" שאלה שרון בפליאה. "היא מספרת לי הכל איך לא ידעתי על זה?"
"אופס…" אמר אורן.
"תספר לי הכל" התלהבה שרון.
אורן סיפר לה את מאורעות אותו לילה לפרטי פרטים.
"אני לא מאמינה" אמרה שרון. "כל הזמן הזה היא אמרה לי שאתה תמיד רדפת אחריה ולא הפוך, זה מסביר המון דברים."
"תראה" המשיכה שרון, "אני יודעת הכל על ליאור ואתה לא מספר לה כלום, אבל שתדע לך, ליאור מקנאה ביחסים שלך עם עדי, זה אתה כבר יודע ולא סתם. לליאור יש רגשות כלפייך, היא פשוט מפחדת וגם אתה אני יודעת. היא מפחדת מאוד ממה שאנשים אחרים יגידו, ובגלל זה היא יוצאת רק עם ערסים. אתה מפחד מהמילה לא. בקיצור שניכם טיפשים וחבל, כי יכולתם להיות זוג מושלם. אני אומרת לך, לא האקס שלה מתאים לה ולא דורון, אלא אתה."
"לא קרה כלום כלום?" שאלה שרון בהתלהבות.
"לא היה כלום" ענה אורן. "בסך הכל ישנו מחובקים בלילה."
"תקשיב אורן" גיחחה שרון. "זה ממש לא סתם, ליאור הגיעה אלייך הביתה. שיקרה להורים שלה, לא סיפרה לחברה הכי טובה שלה. ישנתם על אותה מיטה, המיטה שלך, זה היה הרגע שלכם, רגע רומנטי. ויום למחרת לא דיברתם על זה? איפה המוח שלכם? ויותר מזה היא התקלחה אצלך, יצאה עם מגבת בלבד, ועדיין אתה משוכנע שלא היה שם כלום? לא יודעת כבר מי טיפש יותר."
שרון האירה את עיניו. הוא לא חשב לרגע שלליאור יש רגשות כלפיו, הוא לא ראה את הצד שלה בסיפור.