כי לא יכולתי לחשוב על שם מוצלח לסיפור אהבה בהמשכים 3:~ הקדמה :)

~הקדמה~ 3:
שמי נעה (נועה עם חולם חסר), בת 15 וחצי, כיתה י, חיה את החיים….(:
יש לי שיער חום חלק ועיניים חומות.
לחברה הכי טובה שלי קוראים עמית, יש לה שיער שטני ועיניים ירוקות.
יש לי אח קטן בן 10 ושמו אסף, ואח גדול בן 18 ושמו דן.
מה אני אוהבת לעשות? האמת? לא משהו מיוחד.. אני אוהבת לצייר ולצלם.
אנשים לא ממש מתחברים אליי בגלל האופי שלי, כי "אני לא בן אדם חברותי". ):
אבל זה לא נכון, אני פשוט שונה, זה הכל… כמו שאומרים: "Take it or leave it".
אני ובנים זה משהו שאף פעם לא ממש הסתדר. תמיד התקשיתי לפתוח שיחה, ובאופן כללי הם אפילו לא ניסו להתקרב אליי, והתייחסו אליי כאילו אני מצורעת או משהו כזה…
אני ועמית (חברה שלי) הכרנו בכיתה ז וממש התחברנו. היא לימדה אותי איך לדבר עם אנשים מבלי לפחד ולא להילחץ אם פונים אליי.
דרך עמית הכרתי חברה נוספת, ושמה תמרה, גם לה אין הרבה ביטחון כמו לי, אבל היא כל כך יפה שאי אפשר שלא לשים לב אליה..
אני לא בן אדם דיכאוני, אבל מדי פעם קורים לי התקפי דיכאון בלתי צפויים, וזה מתחיל מהדברים הכי קטנים- איבוד של בגד שאני אוהבת, כישלון במבחן, וכו'.
הסיפור שלי מתחיל כשתמרה סיפרה לי ולעמית על בן שהיא הכירה דרך חברה אחרת שלה מבית ספר אחר…