“כי אינני יכול בלעדייך” – סיפורי ערסים – פרק עשירי

פרק 10 – טיפשה

♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ נתנאל –
"נתנאל, תחזיר לי את זה!" נטלי צעקה עליי ורדפה אחריי ברחבי החדר.
היינו בבית שלה, ואני חיטטתי לה בטלפון. נכנסתי להודעות שלה עם יובל, והתחלתי לקרוא:
יובלה -'מחר, מסיבת פיג'מות אצלי, אני מחכה לראות אותך נט!'
ראיתי שנטלי לא הגיבה,
"למה לא ענית ליובל?" עצרתי והסתובבתי אל נטלי,
"דיברנו כבר בטלפון. אני הולכת היום למסיבת פיג'מות." היא נהמה בכעס וחטפה את הטלפון מידי.
"תהני." נשקתי לשפתיה בעדינות.
מעניין מה הולך להיות במסיבת הפיג'מות הזאת…
אולי גם אני ורוי נסתנן אל המסיבה.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ יובל –
"אני אוהב את השפתיים שלך," רוי חייך ונשק לשפתיי פעם נוספת. הסמקתי.
"אין מה לאהוב בי." השפלתי מבט, הדמעות עמדו בעיניי.
מה כבר יש לאהוב בי? את השומנים המגעילים שלי? את העיניים הרגילות שלי? את השפתיים הדקיקות שלי?
"אני אוהב בך הכל," הוא אמר והעביר את ידו בשיערי הארוך. הנחתי את ראשי על חזהו. היינו בחדר שלי, ודיברנו.
דיברנו על דברים רנדומליים בעיקר.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ רוי –
הבעיה העיקרית של יובל היא שהיא לא יודעת כמה יפה היא.
יובל, בשבילי, הנערה הכי יפה בעולם.
קיבלתי הודעה,
'אני עדיין מחכה לסירטון.'
נאנחתי והחזרתי את הטלפון לכיס. אני לא מסוגל לעשות לה את זה. היא נערה כל כך תמימה. היא כל כך טובה. לא מגיע לה להיות עם חרא כמוני.
"יובי… אני צריך ללכת." קמתי מהמיטה, היא קמה אחרי,
"כבר?" היא שאלה באכזבה.
הנהנתי והצמדתי אותה אלי. נשקתי ומצחה, והלכתי.
הייתי חייב להגיד לו שהעסקה מתבטלת.
אני לא יכול לפגוע ביובל.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ יובל –
לאחר שרוי הלך, הלכתי למרתף.
במרתף, שאמא החליטה להפוך אותו לחדר כושר, יש כמה מתקנים, ומזרון.
עליתי בחזרה למטבח, לקחתי בקבוק מים וירדתי שוב למרתף.
עליתי על אופניים כאלו, אין לי מושג איך קוראים לזה, מפני שבחיים לא השתמשתי בדבר הזה.
וחבל שכך.
התחלתי לרכוב במהירות, מהר יותר, מהר יותר, מהר יותר.
אני חושבת שפדלתי ככה לפחות במשך שעתיים, עד שהייתי ספוגת זיעה.
ירדתי מהאופניים, תשושה, ועליתי בחזרה אל הסלון, כשבידי בקבוק המים, רק שהפעם הוא ריק לחלוטין.
הייתי כל כך רעבה באותו הרגע, אך לא הרשתי לעצמי לאכול. במקום זה שתיתי עוד שתי כוסות מים.
הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה חמש, וכל הבנות שאני ושי הזמנו אמורות להגיע בשמונה. את האמת? אני הזמנתי רק את נטלי, ושי הזמינה עוד שתי בנות.
עשיתי מקלחת זריזה, ולבשתי את הפיג'מה שלי- מכנס קצר וגופיה.
סירקתי את שיערי הארוך וקלעתי אותו לצמה עבה.
כשהבטתי בשעון פעם נוספת, הופתעתי לגלות שהשעה כבר שבע.
אולי המקלחת הזאת לא הייתה כל כך זריזה כמו שחשבתי.
ירדתי לסלון והתחלתי לארגן את הכל.
שמתי בטלוויזיה mtv, ושמתי על הווליום הכי גבוה.
הוצאתי את כל החטיפים אשר אני ושי קנינו היום במקום ללכת לבית הספר.
רוי הזכיר לי לא לעשות את זה שוב, כי אז הוא ייאלץ "להעניש" אותי.
שמתי את החטיפים בקערות והנחתי את הקערות על השולחן שבסלון.
פתחתי את המקרר ולקחתי את השתיה המתוקה בשתי ידיי והנחתי על השולחן. הנחתי גם כוסות, והתיישבתי על הספה, מותשת.
הבטתי בחטיפים, והרגשתי איך אני לאט לאט מפתחת תיאבון. קמתי במהירות מהספה והלכתי למטבח.
הוצאתי מהמקרר מלפפון, שטפתי אותו ואכלתי אותו. הייתי עדיין רעבה, אך לא הרשתי לעצמי לאכול עוד.
מלפפון אחד זה מספיק בהחלט.
שתי נקישות ניפצו את הבועה בה שהיתי לכמה דקות.
הלכתי לכיוון הדלת ופתחתי אותה.
"יפה שלי!" נטלי קפצה עליי בחיבוק ענקי. היא הייתה נראת שונה מבדרך כלל: היא לא הייתה מאופרת, לא מתוקתקת, אפילו השיער שלה לא היה מוחלק בעזרת המחליק ההרסני שלה!
"היי!" צחקקתי וחיבקתי אותה בחזרה.
"ואוו! חתיכת הפקה עשית כאן!" היא נכנסה לבית והתיישבה על הספה.
נטלי הייתה כמו בת בית אצלי, ואני הייתי מאושרת מכך שהיא הרגישה בחופשיות.
"לא משהו מיוחד." צחקקתי והתיישבתי לצידה.
לאחר כמה דקות בהן אני ונטלי דיברנו על דברים שטותיים, נשמעו עוד שלוש נקישות על הדלת.
הלכנו לפתוח את הדלת, ושי קפצה עליי,
"יפה אחת!" היא צחקה. גם היא הייתה לבושה בפיג'מה, וגם שתי חברותיה.
יש לי הרגשה שאנחנו הולכות להנות.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ נתנאל –
"מוכנים?" שאלתי את רוי ואת שון.
"אני רואה כבר איזה מכות אנחנו הולכים לקבל." גיחך שון, רוי העביר יד בשיערו,
"יהיה אלכוהול?" הוא שאל. חייכתי.
"בטח שיהיה!" אמרתי.
"על החיים ועל המוות." רוי מלמל ודפק על דלת הבית.
לאחר כמה שניות שמעתי את קולה של יובל מבעד למוסיקה המחרישת אוזניים,
"מי זה?" היא צעקה.
לא ענינו. היא הציצה בעיינית ופתחה במהירות,
"מה אתם עושים כאן?! ולמה נראה לי שזה היה הרעיון שלך?" היא הביטה בי, עיניה רושפות אש. חכמה הילדה.
"באנו להנות." חייכתי. היא הפנתה את מבטה אל רוי ואל שון, וחייכה,
"שון!" היא צחקה וחיבקה אותו.
מאיפה היא מכירה את שון?
"מה קורה, קטנטונת?" הוא צחק ופרע את שיערה. היא משכה בכתפיה,
"היה טוב, עד שמישהו מסויים בא." היא נעצה בי מבט מסוכן, הרמתי את,ידיי כנכנע. היא הייתה לבושה בפיג'מה, והייתה נראת חמודה יותר מתמיד. ואת האמת? אני חושב שהיא רזתה.
"היי," היא חייכה אל רוי בביישנות, הוא חייך ונשק למצחה.
אצלנו, הגברים, אם מישהו מנשק מישהי על המצח, כנראה שהיא באמת חשובה לו.
הרגשתי את כל גופי הופך ללוהט, והכעס נבנה בי לאט לאט.
רגע, מה קורה לי?
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ יובל –
לראות את נתנאל הכניס בי כעס, אך גם שמחה. שמחתי שהוא בא. תמיד כיף איתו, תמיד הכל זורם איתו.
"כנסו," התרחקתי מרוי, סמוקה, ונכנסתי בחזרה אל הבית. שון נכנס אחרון וסגר אחריו את הדלת.
"נתי? מה אתה עושה פה?" נטלי קפצה ישר על נתנאל, מה שהרתיח אותי. הדביקות שהייתה בניהם העלתה לי את העצבים.
"יאאלה ריקודים!" שי צחקה, כשהיא כבר בין ידיו של שון. רק אני ורוי היינו במרחק מסוים. לא הייתי רגילה לזוגיות דביקה כזאת.
"בואי," רוי הצמיד אותי אליו, והתחלנו לרקוד. במשך שעה שלמה היו שירים מקפיצים בmtv, עד שהגיע שיר שקט.
רוי הצמיד אותי אליו עוד יותר, ואני רק חיפשתי בעיניי מישהו מסויים. לא ידעתי מי זה, אבל חיפשתי אותו נואשות.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
לאחר עוד שעתיים של ריקודים, כולנו קרסנו על הספות, מתנשפים ומזיעים.
"יש שתיה חריפה?" רוי שאל לפתע. הבטתי בו, לא ידעתי שהוא אחד כזה. אחד ששותה.
הנהנתי והלכתי לכיוון הבר. לקחתי בקבוק וויסקי, וודקה, ערק, ואקסלים.
סידרתי את כל המשקאות על השולחן, וישר כולם התנפלו על המשקאות.
רק אני ישבתי על הספה ולא נגעתי בשום משקה,
"בייבי, תשתי קצת." רוי חייך ומזג לתוך כוסית קטנה צ'ייסר של וויסקי.
הנדתי בראשי לשלילה, אך הוא התעקש,
"רק קצת."
"אני לא רוצה, רוי." התעצבנתי. למה הוא לא מבין שאני לא רוצה?
"רק תטעמי." הוא התחנן. נאנחתי. הבטתי בפניו, ונזכרתי שזה רוי..האחד שאני סומכת עליו.
הנהנתי ולקחתי את הכוסית מידו, ושתיתי. זו הייתה הפעם הראשונה ששתיתי אלכוהות. המשקה המר צרב לי בגרון, אך התחושה הזאת הייתה ממכרת. ואט אט, מצאתי את עצמי שותה כוסית אחר כוסית, עד חוסר שליטה עצמית.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
"דיי רוי! אני לא רוצה!" היא ניסתה להתנגד, אך האלכוהול ערפל את כל חושיה.
"תפסיקי, יהיה כיף!" הוא צחק בשכרות. הוא היה שיכור יותר ממה שתכנן להיות.
"תפסיק!" היא צרחה.
"אני צריך את החומר שלי!" הוא גם צעק. אט אט היא איבדה שליטה על גופה. הוא הפיל אותה על המיטה, עטה מסכה שחורה, והפעיל את מצלמת הווידיאו. היא התנגדה, היא צרחה, אך אף אחד לא שמע אותה.
כולם ישנו.
אך אחד לא שמע אותה זועקת לעזרה.
בזמן שרוי, האחד שחשבה שיגן עליה לנצח, אונס אותה באכזריות, ומתעד את הכל.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ יובל –
התעוררתי בבוקר, כשכאב ראש נוראי אוחז בי. רציתי לקום מהמיטה בכדי לקחת כדור נגד כאב ראש, אבל אז הבחנתי שאני ערומה. ליבי נדם.
העפתי את השמיכה ממני, וראיתי כתם דם ענקי מתנוסס על המצעים הלבנים.
הדמעות צרבו בעיניי.
מה הולך כאן?
א…אנסו אותי?
כיסיתי את עצמי במהירות והנחתי את ראשי על הכרית, ובכיתי. הרגשתי כל כך טיפשה.
איך יכולתי להשתכר ככה?
ומי יכל לעשות את זה?
אני רק זוכרת שבהמשך הערב עוד המון נערים מכיתה י"ב הצטרפו.
לאט לאו הזכרונות הכו בי.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
"תפסיקי, יהיה כיף!"
"תפסיק!"
"אני צריך את החומר שלי!"
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
הדבר היחיד שלא זכרתי…
הדבר היחידי שלא הצלחתי לזכור הוא…
מי עשה לי את זה?
קמתי מהמיטה, הרגשתי כל כך זנותית, כל כך מלוכלכת וטמועה. לא הפסקתי לבכות.
נכנסתי למקלחת.
שיפשפתי כל איזור בגופי. התקווה להסיר את כל הזוהמה אשר הציפה אותי בעזרת מקלחת נעלמה.
הכל נשאר.
כל ההרגשה המגעילה שמישהו נגע באיזורים הכי אינטימיים שלי. באיזורים הכי שמורים שלי!
יצאתי מהמקלחת והתלבשתי. לבשתי טרניג ארוך וחולצה ארוכה ורחבה. לא יכולתי לשאת את המחשבה שיראו חלק מהגוף שלי. אפילו לא את הרגל שלי.
ירדתי לסלון. כולם ישנו על הספות. נטלי ונתנאל בספה אחת, שי ושון על ספה שניה, ורוי על עוד ספה, לבד.
הבחילה עלתה במעלה גרוני. לא יכולתי לשאת את המחשבה שמישהו נגע בי.
רצתי אל השירותים והקאתי. לא יכולתי להפסיק להקיא. הרגשתי כל כך מגעילה.
הרגשתי יד על גבי. צרחה נפלטה מפי. התרחקתי במהירות מהאסלה. לעיניי נגלה נתנאל.
פלאשבקים של אותו הלילה הציפו אותי. קברתי את ראשי בין ידיי וצרחתי,
"למה זה הגיע לי?! מה עשיתי?!" ובכיתי. בכיתי כמו משוגעת.
מה עשיתי?
למה אני?
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ נתנאל –
הבטתי ביובל, גופי קפוא,
"יובל? מה קרה?! מה עשו לך?!" התיישבתי לידה. ניסיתי לחבק אותה, אך היא צרחה שאני לא אגע בה, ושהכל נהרס,
"למה אני?!" היא צרחה.
"יובל, יובל, מה קרה?" הבטתי בה. היא לא הקשיבה. היא הייתה בבועה משל עצמה.
המחזה הזה היה שובר לבבות. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה כאב בבן אדם אחד.
"אלוהים, הוא צילם אותי! הוא- הוא-" היא ייבבה.
"מי צילם אותך? מה קרה יובל?" הבטתי בה וליטפתי את שיערה.
"הוא- א-אנס אותי…" היא הצמידה את
רגליה אל החזה שלה, ואני הרגשתי איך לאט לאט אני נהפך לאדום מכעס.
מי יכל לפגוע בה ככה?! בצורה כזאת?!
"מי עשה את זה?" שאלתי ברכות, מנסה למתן את הכעס שלי,
"א-אני לא זוכרת." היא לחשה, הבכי נרגע מעט. היא הרימה את מבטה לעברי, וליבי נשבר. בעיניה היה מבט שבור. התמימות נלקחה ממנה.
"הוא צילם אותי." היא לחשה בשקט, ופי נפער. לא שלטתי בכעס שלי. לא יכולתי. ידי הכתה בקיר בחוזקה, ופניי האדימו.
"איזה בן אדם חולני!" צעקתי בכעס, מה שכנראה הרתיע אותה.
"אני מצטער." לחשתי. היא חייכה חיוך שבור.
"החיים בזבל."
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛
נ.מ יובל –
הימים עברו, ובכל יום הכאב רק גדל. הוא היה אמור לדעוך, אך אצלי הוא רק גדל והרס.
לא הלכתי לבית הספר. לא הייתי מסוגלת. לא אכלתי, ובכל יום רק ירדתי עוד יותר במשקל.
באותו היום, ישבתי בבית, והעברתי את הזמן ברחמים עצמיים ושמיעת שירים ביוטיוב. לפתע קפצה לי הודעה בטלפון,
"צפו בסקס מטורף, חפשו את המילים 'סקס עם שמנה' ביוטיוב, ומצאתם!"
גופי רעד. הדמעות צרבו בעיניי.
רשמתי במהירות ביוטיוב, ולחצתי על הסרטון הראשון, שבו היו יותר משתים עשרה אלף צפיות.
ואז, חשכו עיניי.
זאת אני הייתי שם. נאבקת במישהו בעל מסכה שחורה.
שתים עשרה אלף אנשים ראו אותי ערומה. שתים עשרה אלף אנשים ראו אותי נאנסת באכזריות.
עברתי על התגובות, גופי רעד בטירוף,
-"מה זה הגועל הזה?! תורידו את זה מהיוטיוב! גועל של אנשים!"
-"אלוהים! יש לי על מה לגמור!"
-"גועל נפש."
-"שווה."
בכל תגובה הרגשתי איך עיניי הופכות אדומות יותר ויותר, איך גופי רועד יותר, ואת הרצון שלי למות גובר.
לאחר שקראתי את כל התגובות, גופי קרס על הרצפה.
קברתי את ראשי בין ידיי וצרחתי. ובכיתי. לא יכולתי יותר.
"למה אני?!למה עשיתי?!" צרחתי. ידיי נשלחו אל שיערי ומשכו בו.
"יובל?! מה קרה?!" אמי נכנסה במהירות אל חדרי. לא עניתי. רק בכיתי. בכיתי ובכיתי. צרחתי והתפללתי למוות.
רציתי למות.
♛~♕~♛~♕~♛~♕~♛