כי אין דרך אחרת חוץ מלהאמין שיהיה טוב יותר :) פרק 1

היי חברים אני אורטל בת 17 מראשון לציון יש לי חברה אחת שהיא הנפש התאומה שלי ממש אין דבר בעולם שאני אוהבת יותר ממנה , היא הייתה שם כשרציתי למות, היא הייתה שם שכמעט מתתי , בקיצור היא תמיד שם גם כשאני לא רוצה אבל בואו פשוט נתחיל מההתחלה , אוקי אז לפני 17 שנה חחח לא , לא כזה מההתחלה . נתחיל מלפני ארבע שנים .
– כיתה ז' –
אני זוכרת את זה כאלו זה היה אתמול , נכנסתי לכיתה כולם מסתכלות עלי כאלו אני שונה, נכון ! אני שונה לא כמוהם אז מה ? זה לא אומר שהם יותר טובות ממני. אז עשיתי כול מה שיכולתי כדי שהם יאהבו אותי אבל שום דבר לא באמת עזר, ככול שניסיתי להתקרב הם דחפו אותי החוצה, בהתחלה מהחבורה שלהם, אחר כך מהכיתה , ולבסוף מהשכבה . זה היה תהליך אבל זה הצליח להם הייתי אותה ילדה מסכנה , בודדה , שאף אחד לא מדבר איתה . המצב החברתי והלימודי שלי היה חמור מאוד הייתי מוכנה לעשות הכול כדי שהם רק יתיחסו, ידברו, אפילו יציקו לי זה היה יותר מדי בשבילי ובגלל זה כאשר כיתה ז' עברה החלטתי להשתנות .
ההורים שלי קנו לי גלאקסי חדש , שיניתי מספר , והחלטתי לפתוח מלחמה , הבנתי שאני לא צריכה אותם , את החופש הגדול העברתי בסרטים עד השעות הקטנות של הלילה , בבוקר הייתי מכינה את העבודות שהמורים דחפו לנו, וזהו ככה עבר לו החופש הגדול ואני עליתי לכיתה ח' עם החלטה ברורה שאני איתם סיימתי!!
– כיתה ח' –
השנה עברה לי לאט, הרגשתי שקופה , הרי זאת הייתה ההחלטה להיות כזאת לא? אז לא היה לי למי להתלונן כול כך , אם יש משהו שאני לא אשכח אף פעם זה את ההפסקות – הם היו הדבר הקשה ביותר שהיה לי בחיי , הייתי הולכת למדרגות ושומעת שירים אני זוכרת שלפעמים שהייתי רואה כמה ילדים מקובלים הייתי תמיד משאירה את האוזניות על האוזניים ורק מנמיכה טיפה את הווליום כדי שאני אוכל לשמוע כול מה שהם אומרים ואני אוכל להיות מעודכנת בכול דבר שקורה בשכבה, לא יודעת למה אבל זה הרגיש לי מגניב להיות שקופה אבל לדעת הכול ( הקטע הזה שאף אחד לא מתייחס אלי כבר הבנתי אז החלטתי לנצל את זה בשבילי) וככה זה באמת היה אני אשכרה ידעתי הכול!!!
אבל את הסיפור של כיתה ח' אני לא אשכח הם היו כמה חברה בחוץ ואז קלטו אותי פתאום הם קראו לי ועוד מי קראה לי חני הילדה הכי מקובלת בכול השכבה ואני כמו טיפשה הלכתי אליה לא ידעתי איזה טעות זאת הייתה וככה זה היה:
היי אורטל בואי לפה כפרה ,בואי שנייה נו מה את מםפחדת?
לא מפחדת סתם לא מבינה מה את רוצה פתאום, קלטת את זה שרון? פתחה את הפה הזונה? חחחחח וואי ממש פתחה את הפה סחתיין עלייך מה קרה בחופש? לא קרה כלום שרון תעזבו אותי , ןואיך שבאתי ללכת הם מסתכלות לי בחיים ואני לא אשכח מה שהם אמרו לי, זה לא שהם עשו משהו שונה, התרגלתי ליחס , לקללות , לשיגעון סביבם אבל את המשפט הזה אף אחד אף פעם לא יוציא לי מהראש…
אז מה אורטל סתכלי החתיך הזה חני אומרת לי , אני מסתכלת אחורה ורואה את אלמוג , יאאווו אהבת חיי הילד הזה אני חולמת עליו תמיד , חולמת שיום אחד הוא אשכרה יהיה שלי , יחבק אותי , יאהב אותי , ישמור עלי, ו.. חני קטעה לי את חוט המחשבה ואמרה לי : הוא יהיה מושלם בשביל החברה הכוסית שלי שרון נכון שאני צודקת אורטל? הדמעות , ההשפלה, חני ידעה כמה אני אוהבת אותו, חני הייתה איתי מהרגע שנולדתי, אנחנו בנות דוד שניות והיא מנצלת כול רגע ורגע שהשמפחות שלנו מלא ביחד כדי לפגוע בי, לרסק לי את הכבוד עוד, ועוד ועוד עד שיום אחד ימאס לה אני מניחה שזה אף פעם לא ממש יקרה לצערי… אז אחרי ההשפלה הזאת אתם חושבים שאמרתי לה משהו? לא !! אני פחדנית!! זה מה שאני!! הסכתלתי לה ולשרון בעניים ואמרתי את צןודקת .
וברחתי הספקתי לשמוע את הקול שלהם והם צוחקות , תמיד צוחקות עלי ….