כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק 38

פרק 38
~נ.מ לירון~
״באיזה כבוד זכיתי שלירון בכבודו ובעצמו מתקשר אליי״ ליאור ענה לפאלפון שלו
״מה קורה אחי שומע?״
״שומע״
״חמש דקות ואתה אצלי״ אמרתי וניתקתי.
התהלכתי בחדר הלוך ושוב חשבתי על מה שהיה אתמול עם מורין, אני לא יכול לוותר עלייה ואני עומד להשיג אותה אני חייב שהם יפרדו גם אם זה יפגע בחבר הכי טוב שלי.
דפיקה בדלת העירה אותי מהמחשבות ירדתי למטה ופתחתי את הדלת
״הכול טוב?״ ליאור שאל ״בוא אנחנו צריכים לדבר״ אמרתי לו ועלינו לחדר שלי.
ליאור התיישב על הכיסא ואחריי כמה דקות של שתיקה הוא אמר ״זה בקשר למורין נכון?״
״כן איך א…״
״אחי זה שקוף״ הוא קטע אותי ״כל פעם שאני דיברתי עלייה אתה קופץ, כשאני איתה אתה מתעצבן בזמן האחרון אני ואתה התחלנו להתרחק כבר לא שומעים ממך ואז נפרדת ממאי מה שעוד יותר הוכיח לי שאתה עדיין אוהב אותה.״
״ליאור אני… אני לא יודע מה לעשות אתה צודק. צודק בהכול אני אוהב אותה.״ אמרתי מופתע עד כמה שהוא מכיר אותי.
״אז…״ הוא אמר
״אתמול אני… אני נישקתי אותה. אחי באמת שאני מצטער אני לא הצלחתי לשלוט בעצמי אני אוהב אותה ואני לא יכול לחיות בלעדייה. אתה כועס עליי?״ אמרתי
הוא שתק כמה שניות ואז אמר
״כן… בעצם לא. אני אוהב אותה אבל רואים שהיא לא אוהבת אותי בחזרה רואים שהיא עדיין אוהבת אותך ואני חושב שזה לא אשמתך. אני הייתי מתחרפן אם הייתי במקומך ובכלל לא הייתי צריך לקחת לך אותה. חשבתי שאתה כבר הפסקת לאהוב אותך אבל כניראה שטעיתי. אני שמח שאמרת אתזה…״ הוא קם מהכיסא והתקרב אליי ״אני יודע שאתה רוצה שניפרד ולא נעים לך ממני, אבל בתכלס אם אני הייתי אתה הייתי עושה אותו דבר…״ הוא שם לי יד על הכתף
״לאן אתה הולך?״ שאלתי כשראיתי שהוא מתכוון לצאת
״להיפרד ממנה.״ הוא אמר
״תודה אחי. אתה לא יודע כמה זה חשוב לי.״ אמרתי לו לפני שהוא סגר את הדלת והלך.