כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק 36

פרק 36
~נ.מ מורין~
הוא נישק אותי. כמה שהתגעגתי לנשיקה הזאת כמה שרציתי שהיא תימשך אבל לא יכולתי. אני אוהבת אותו. מאוד אפילו אבל קשה לי לסלוח לו על מה שהוא עשה לי וחוץ מזה ליאור חבר שלי.
״לירון תפסיק״ אמרתי והתנתקתי ממנו
״אני לא מבין אותך מורין! אני יודע שאת עדיין אוהבת אותי מה הבעיה שלך להיפרד ממנו…״ הוא התעצבן
״זה לא כזה קל…״
״את אוהבת אותו?״ הוא קטע אותי
״כן״ שיקרתי והשפלתי מבט
״אני יודע שאת משקרת. אני רוצה שתסתכלי לי בעיניים ותגדי לי שאת אוהבת אותו ושאת כבר לא מרגישה כלום כלפיי ואז נישבע אני עוזב אותך.״ הוא אמר
הסתכלתי לו בעיניים העיניים הכחולות אפורות שלו, ידעתי שאני לא יכולה לעשות אתזה כמה שרציתי אבל לא יכולתי. המבט הזה כאילו מהפנט אותי כל פעם מחדש. פשוט דחפתי אותו ולקחתי את התיק ״דניאל מחכה״ אמרתי ויצאתי מהחדר כשהוא אחריי.
**
הגענו לתחנת משטרה כל הדרך שתקנו.
״לירון מורין תודה לאל שבאתם!״ דניאל קפץ וחיבק אותנו
״איך את מורין…?״ הוא שאל
״ב.. בסדר״ עניתי עדיין לא מעקלת שא.. אנסו אותי.
״תקשיבי בחיקרה סיפרתי להם מה שקרה. אמרתי להם שאני לא יכול להזכיר את השם חשבתי שקודם אני צריך לשאול אותך.״ דניאל אמר
״אני לא רוצה שאף אחד ידע. גם לא המשטרה״ עניתי
״את מפגרת נכון? הילדים האלה אנסו אותך ואת מה את עושה שותקת? הילדים האלה יכולים להירקב בכלא אם את תספרי להם מה קרה!״ לירון התפרץ
״ אני חושב שהוא צודק מורין קחי לך יום יומיים ותחשבי על זה..״ דניאל אמר
״אתם משוחררים״ אחד השוטרים נכנס לחדר ונתן לנו לצאת.