כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק 31

פרק 31
~נ.מ מורין~
שיט שיט! איך שכחתי יש רק יציאה אחת בגינה והיא גם הכניסה.
לא הייתה לי ברירה התחלתי להתקדם לכיוון היציאה פחדתי והתפללתי שהם לא יראו אותי.
״אתה בא או מה?״ שמעתי אחד מהבנים צועק לעבר מישהו הסתכלתי אבל הוא היה רחוק מדי
״אני בא חכו״ הוא אמר והתחיל לרוץ לכיוונם
ככל שהוא התקרב זיהיתי אותו זה היה לירון רגע מה הוא עושה פה?!! הוא אף פעם לא בא לכאן הוא תמיד אמר לי שהוא שונא ללכת לפארק הזה כי תמיד זה ניגמר לא טוב. התחלתי להתקרב עוד יותר לכיוון היציאה ועשיתי כאילו אני מסתמסת באייפון לירון לא זיהה אותי והוא עבר לידי עם כמה בקבוקי וודקה
״בונא תסתכלי לאן את הולכת!״ צעק עליי ילד שנתקעתי בו, הוא היה גבוהה היה לו שיער שחור ועיניים כהות עגיל בגבה וריח חזק של אלכוהול.
״אה.. ס… סליחה״ גמגמתי בפחד
״מה סליחה אני רוצה פיצוי״ הוא אמר ותפס אותי ביד
״תעזוב אותי!״ אמרתי
״תראו מזה הילדה תופסת אומץ, אחי בוא תראה איזה כוסית מצאתי לנו״ הוא קרא לשני חברים שלו
״פשיי שווה זאת״ הם אמרו ביחד, אחד מהם היה בלונדיני הוא היה נראה שרירי וחזק השני היה נמוך והייתה לו תספורת מוהק.
״את לא עוזבת עד שאני לא מקבל את הפיצוי שלי״ הילד עם העגיל בגבה אמר והשניים האחרים עמדו מסביבי ויצרו מעגל קטן שאני הייתי באמצע ככה שלא היה לי לאן לברוח.
״תן לי ללכת״ צעקתי עליהם
הרגשתי ידיים שתופסות אותי מאחור ניסיתי להתנגד אבל לא הצלחתי הם החזיקו אותי משני הצדדים וזה עם העגיל בגבה תפס אותי בפנים ונישק אותי.
״השגת מה שרצית?״ ירקתי בגועל על הרצפה והוא חייך
״רק עוד דבר אחד״ הוא אמר והתחיל לגעת בי לא ידעתי מה לעשות
ואז נזכרתי שגם לירון פה
״לירון תעזור לי!!״ צעקתי הכי חזק שיכולתי…