כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק 30

פרק 30
~נ.מ לירון~
עבר חודש. עבר חודש שלם שאני בלעדייה.
ליאור ומורין ביחד וכואב לי כשאני רואה אותם ביחד. אני לא יכול לראות אותה עם מישהו אחר במיוחד שזה החבר הכי טוב שלי…
אני ומאי עדיין חברים אבל זה לא אותו דבר… ניסתי להתקשר אל מורין ניסתי לדבר איתה ולהסביר לה את הכול. להסביר לה שאני אוהב רק אותה. אבל היא סיננה אותי
״אהבה שלי אתה פה?״ מאי שאלה והתישבה עליי
״כן כן אני פה״
״בכלל הקשבת לי?״ היא שאלה
״כן״ שיקרתי והיא רכנה כדי לנשק אותי, התרחקתי ממנה לא רציתי לנשק אותה עכשיו.
״הכל בסדר?״ היא שאלה
״כן״ שיקרתי שוב
״לא לירון תפסיק לשקר לי משהו עובר עלייך בשבוע האחרון וזה פשוט נמאס אתה מוכן לספר לי מה עובר עלייך?!״ היא ירדה ממני ונעמדה מולי
״אנחנו צריכים להיפרד.״ אמרתי חד וחלק
״זאת בגלל המורין הזאתי נכון?״ היא שאלה
״כן״ עניתי והיא פשוט הלכה בלי להגיד כלום.
~נ.מ מורין~
עבר חודש מאז המסיבה, דניאל ואופק חברים ובאמת שהם זוג מושלם. גם ליאור ואני זוג. איך זה קרה? טוב האמת זה קרה כשהיינו בבית ספר ישבנו ביחד ודיברנו עד שהיה צלצול לחזור לכיתות קמתי כדי ללכת ואז הוא פשוט משך אותי לנשיקה ככה זה קרה.
עד כמה שהוא חמוד ועד כמה שאני מנסה לאהוב אותו אני לא מצליחה… הוא לא כמו לירון. שלא תבינו לא נכון זה לא שאני מנצלת אותו אומשהו פשוט…
אני מתגעגעת אליו אל לירון. אני מתגעגעת לנשיקות שלו ולמגע שלו. כל פעם שאני מנשקת את ליאור אני מנסה לדמיין את לירון, כשאני רואה את לירון מתנשק עם מאי אני מתה מקנאה. הוא התקשר לפחות מליון פעמים והשאיר לי מלא הודעות אבל סיננתי אותו. הוא פגע בי ויותא מזה הוא הוציא אותי מושפלת.
החלטתי לצאת לריצה לנקות קצת את הראש.
אחריי חצי שעה התעייפתי והלכתי לנוח על אחד הספסלים בגינה.
בדרך כלל אני לא מתקרבת לגינה הזאת כי ברגע שמחשיך היא מתמלאת בערסים שמעשנים ומשתכרים. הסתכלתי על השעון כבר היה שמונה בערב. התעסקתי קצת בפאלפון עד ששמעתי קולות צחוק רועשים מרחוק. ידעתי שהגיע הזמן שאני ילך שזאת השעה שכל הערסים כבר מתחילים להגיע.
שיט שיט! איך שכחתי יש רק יציאה אחת בגינה והיא גם הכניסה.