כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק 22

פרק 22
~נ.מ לירון~
שוב דפיקה. סעאמק מיזה עכשיו שילכו.
הפעם הדפיקה הייתה חזקה יותר
״נו יבןזונה אני יודע שאתה בבית תפתח כבר!״ קמתי באי רצון וגררתי את עצמי לדלת פתחתי אותה ובפתח עמד ליאור. רגע מה ליאור??! מה הוא עושה פה?!
״אחי את נראה זוועה!״ הוא אמר
״תודה גם אתה״ גיחחתי
״מה אתה עושה פה בכלל?״ שאלתי
״אתה דפוק אע? אמרתי לך שאני עובר עם אחותי לגור לידך, היום הגענו התקשרתי אלייך מליון פעמים ולא ענית חשבתי שמתת.״
נכנסנו פנימה והוא התיישב על הספה
״מצטער אחי לא הסתכלתי כלכך בפאלפון בזמן האחרון…״
״דבר״ הוא אמר כניראה שבאמת הייתי נראה זוועה או שהוא מכיר אותי כבר יותר מדי טוב…
התיישבתי לידו וסיפרתי לו הכול זה היה טוב לפרוק אתזה.
״קום תתארגן אנחנו הולכים״ הוא אמר
״מה הולכים?״ שאלתי מבולבל
״שאני ישאיר אותך ככה במצב הזה? קדימה אחי אתה חייב לנסות להמשיך האלה אין ברירה״ אין אין הבןאדם הזה זה משו
״לאן הולכים?״ שאלתי
״יש היום מסיבה באיזה מועדון נלך לשם תמצא לך איזה כוסית אחת מילה אתה תרגיש טוב יותר!״ הוא אמר ועליתי להתארגן.
~נ.מ מורין~
״נו מורין את לא יכולה להישאר ככה כל היום!״ אופק צעקה עליי ולקחה לי את השמיכה, שבוע עבר מאז שניפרדתי ממנו. שבוע שאני מתה מגעגועים… אולי עשיתי טעות? אולי לא הייתי צריכה להיפרד ממנו כלכך מהר… בכל זאת הוא לא נפרד ממני כששמע שדניאל נישק אותי.
עם מאי אני כמובן לא מדברת אני והיא כבר גמרנו מזמן לא האמנתי שחברה הכי טובה שלי תעשה אתזה…
לא יצאתי מהמיטה כבר איזה שבוע כל היום רק שמעתי מוזיקה ובכיתי.
״קומי כבר יא פדלאה הולכים!״ היא הקימה אותי בכוח
״תעזבי אותי״ אמרתי
״חמש דקות את מתארגנת תתלבשי יפה אנחנו הולכים״ היא אמרה והחלטתי שאין טעם להתווכח אני לא יכולה להישאר במיטה כל היום אני חייבת לצאת קצת.
״נו בואי כבר״ היא אמרה ונכנסנו למונית
״אז לאן נוסעים?״ שאלתי
״למועדון״ היא אמרה והמונית התחילה לסוע