כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק 14

פרק 14
~נ.מ של לירון~
עברו שלושה ומורין עדיין לא התעוררה.
הרופאים אומרים שכניראה יקח שבוע עד שהיא תתעורר…
הגב שלי תפוס אני מת מעייפות ואני גווע מרעב. נשבע לכם עוד שנייה אני מת. אבל לא אכפת לי אני נישאר כאן עד שהיא תתעורר.
״איך אתה?״ מאי אמרה והתיישבה לידי.
״בסדר״ שיקרתי כדי שהיא תעזוב אותי.
״אתה נראה זוועה.״ היא אמרה
״תודה גם את נראת לא רע״ גיחחתי.
״תשמע אני חוזרת הביתה אולי תחזור איתי תתקלח תתארגן תישן קצת במיטה כמו בן אדם…״
״אני לא זז מפה!״ קטעתי את דברייה.
״הרופאים אמרו שהיא תתעורר רק עוד שבוע.״ היא אמרה.
״לא אכפת לי מה הם אמרו אני נשאר כאן.״
״טוב החלטה שלך. רק אחרכך אל תגיד שלא אמרתי״ היא קמה ללכת
״חכי…״ עצרתי אותה. אולי למרות הכול יש משהו במה שהיא אומרת. אני באמת צריך קצת לנוח. אני יחזור לפה בשנייה שאני יאגור כוחות.
״אני בא איתך.״
נסענו בשתיקה עד שהגענו לבית שלי.
כרגיל הוא היה ריק אני בספק אם ההורים שלי ידעו שלא הייתי פה בכלל.
עלינו לחדר שלי ומאי התיישבה על המיטה.
״אני מחכה לך פה״ היא אמרה וחייכה.
״חמש דקות אני כאן״ פחח עלק חמש דקות הצחקתי את עצמי. שעה במקרה הטוב.
״הגיע הזמן כבר חשבתי שטבעת״ היא צחקה.
״מרוב יופי?״ קרצתי לה והיא צחקה והתקרבה אליי.
״אתה באמת חתיך״ היא אמרה והתקרבה אליי עוד יותר ככה שכבר היינו ממש צמודים. ידעתי לאן היא חוטרת ניסיתי לעצור אתזה אסור לי לבגוד במורין אבל עוד לפני שהספקתי לעצור אתזה השפתיים שלה כבר נגעו בשלי.
לא התנגדתי ונישקתי אותה בחזרה עד שקלטתי מה אני עושה.
התנתקתי ממנה בכוח.
״למה הפסקת?״ היא לחשה. בנדר שהיא מפגרת.
״ישלי חברה יא חתיכת זונה!״ צעקתי עלייה.
״לפי איך שזה נראה אתה לא התנגדת.״ היא חייכה חיוך ערמומי.
היא צודקת הייתי צריך לעצור אותה. הייתי צריך להתרחק ברגע שהיא התקרבה.
אני לא מאמין שעשיתי אתזה אני כזה טיפש!
יש לי את האישה של חיי ואני כמו מפגר בגדתי בה! היא בחיים לא תסלח לי…
״פשוט תעופי מפה״ אמרתי בכעס והיא הלכה.