כי אהבה ראשונה לא שוכחים.. פרק כפול 5+6

-פרק 5-
~נ.מ מורין~
״אז זאת את! זאת באמת את!! ידעתי שאני מכיר אותך!״ לירון אמר וחייך חיוך ניצחון
״אב.. אבל איך זה הגיוני?!״ הייתי המומה. הוא היה נראה כלכך שונה.
לפני 3 שנים בערך. הייתי בטיול מחנאות זה היה קבוצה של 20 ילדים מכל הארץ שם פגשתי אותו. אני זוכרת שהתאהבתי בו ממבט ראשון.
הטיול היה במשך 14 ימים ב 4 ימים הראשונים הוא התעלם ממני אבל אז חילקו אותנו לזוגות. אני יצאתי עם לירון ניסתי להישאר אדישה שלא יראה שאני אוהבת אותו. היינו אמורים לנווט ממקום אחד למקום אחר בעזרת מפה ומצפן בלבד.
רוב הדרך שתקנו הוא ניווט ואני הלכתי אחריו.
״נראלי שצריך לפנות לפה״ הוא אמר.
״לא זה לצד השני״ אמרתי בטוחה בעצמי.
הוא לא הקשיב לי והלך לכיוון שלו. אחרי כמה שעות גילינו שנאבדנו.
״אמרתי לך שהיינו צריכים לפנות!״ צעקתי עליו.
״מה נראלך שאת צועקת עליי?!״ הוא התעצבן.
״כי אתה חושב שאתה יודע הכול ואם היית מקשיב לי זה לא היה קורה!״
״תרגיעי ילדה אין לך זכות לבוא אליי בטענות.״ הוא אמר
״אוף אתה כזה דפוק! ותפסיק לקרוא לי ילדה יש לי שם!״ צעקתי עליו.
״איך קוראים לך?״ הוא שאל
״מורין!״ צעקתי
״את בכלל יודעת על מי את צועקת?! נשבע לך אם לא היית בת הייתי מרביץ לך כבר מזמן!״ הוא התעצבן ובעט באחת האבנים.
התחלתי ללכת לא ידעתי לאן פשוט רציתי להיות רחוקה ממנו. אני לא מאמינה שהוא צעק עליי ככה למה מי הוא בכלל?! התאפקתי לא לבכות.
״לאן את הולכת?״ הוא אמר
״כמה שיותר רחוק ממך!״ צעקתי ובבת אחת הדמעות התחילו לזלוג.

-פרק 6-
״היי.. חכי.. תעצרי שנייה״ הוא רץ אחריי. עצרתי במקום מנסה לנגב את הדמעות ללא הצלחה.
״מה?״ הסתובבתי אליו.
״אני מבין שטעיתי אבל אנחנו חייבים להישאר ביחד עכשיו. זה לא יעזור שתלכי…״ הוא אמר מנסה להרגיע אותי.
״כל זה לא היה קורה אם לא הייתי נתקעת איתך!״ צעקתי והדמעות שניגבתי עכשיו חזרו שוב.
הוא לא אמר כלום הוא פשוט חיבק אותי.
״הכול יהיה בסדר אני מבטיח לך..״ הוא לחש לי באוזן. קרה שם משו לא יודעת מה אבל ידעתי באותה שהוא האחד שלי. כשהתחיל להחשיך הדלקנו מדורה. אני זוכרת שוא הוציא את הגיטרה שלו וניגן לי.
התחלנו להתחבר צחקנו וסיפרנו אחד לשני דברים שלא סיפרנו לאף אחד.
״את יודעת את לא כמו כולן..״ הוא אמר אחריי כמה זמן של שתיקה.
״תגדיר לא כמו כולן״ שיחקתי אותה לא מבינה.
״את.. יש בך משהו שונה. את מיוחדת…״ הוא לחש והתקרב אליי.
השפלתי את מבט. הלב שלי דפק כלכך מהר שעוד שנייה הוא יצא מהמקום.
הוא הרים לי את הראש כדי שאני יסתכל לו בעיניים. היו לו עיניים כלכך יפות. הרגשתי מאופנטת.
״אמרו לך שאת יפה?..״ הוא לחש
״כן כבר אמרו לי״ אמרתי בציניות הוא צחק והסיט את קצוות שערותיי למאחוריי האוזן.
הוא התקרב אליי עוד יותר עד שהיינו כבר ממש קרובים… ואז הוא נישק אותי
זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי. אני בחיים לא ישכח אותה כי אהבה ראשונה לא שוכחים.
כשירד הלילה לא הצלחתי להירדם והוא חיבק אותי כל הלילה עד שנרדמתי.
בבוקר כבר מצאו אותנו ואנחנו נהינו זוג. כשניגמר המחנה ניסנו לשמור על קשר. היינו חברים בערך חצי שנה זה הלך טוב בהתחלה עד שזה כבר לא הסתדר ונפרדנו.
עדיין אהבתי אותו והוא אהב אותי.
כל השנים האלה חשבתי עליו. הייתי נשכבת בלילה וחושבת אם הוא כבר המשיך האלה אם הוא עדיין חושב עליי…
והינה הוא. עכשיו יושב פה מולי. האהבה הראשונה שלי!