כי אהבה ראשונה לא שוכחים… פרק כפול 10+11

פרק 10-
~נ.מ מורין~
היום הזה היה כלכך מייגע שרציתי למות, הפעמון צלצל סוף סוף הולכים הביתה!
התעקבתי קצת לסדר את התיק בזמן שהבית ספר מתחיל להתרוקן.
לבשתי את הסווטשרט שלי והורכסן שלי נתקע ״נו סעאמק״ קיללתי לעצמי בשקט וניסיתי בכוח לסגור אותו.
״צריכה עזרה?״ קפצתי בבהלה "דניאל! אתה עוד תעשה לי התקף לב!״
הוא צחק והתקרב ועזר לי לסגור את הרוכסן. היינו לבד עכשיו בכיתה הוא עמד קרוב אליי נשימותיו החמות עוררו בי צמרמורת היינו קרובים יותר מאי פעם הלב שלי דפק כלכך חזק שפחדתי שהוא ישמע אותו.
הוא הסתכל עליי בעיניים שתקנו במשך כמה דקות עד שלבסוף הוא אמר ״אני אוהב אותך״
~נקודת המבט של לירון~
הגעתי לבית החדש ממש התבאסתי כי רציתי להמשיך לגור עם מורין נסיכהשלי זאת אני בחיים לא אהבתי מישהי כלכך! בדיוק הפאלפון שלי צלצל 'ליאור האח'
״מה קורה אחי איך הבית?!״
״הכול מעולה חוץמזה שאני יתגעגע לגור אצל מורין״
״ואי ואי אתה ממש מאהוב אע?״
״אתה לא מבין עד כמה!״ חייכתי לעצמי
״עזוב שנייה תגיד איך הבית החדש?!״
״וואלה הבית הזה עצום!! אפילו יש פה בריכה חחח אני כבר מדמיין את מורין עם בגד ים״
״בטח היא תראה כמו כוסית מהלכת לא שעכשיו היא לא.״
״בונא אחי תרגיע היא תפוסה״
״חחחח טוב טוב אללה אחי נדבר כבר״
ניתקתי.
עזרתי לסבלים לפרק את הדברים ולשים אותם במקום תאמינו לי מפגרים אחד אחד אני עשיתי את כל העבודה לבד!
הסתכלתי על השעון וראיתי שגמרנו מוקדם יותר משציפיתי החלטתי להפתיע את מורין וללוות אותה הביתה.
הגעתי לביתספר הוא היה כבר כימעט ריק נכנסתי לכיתה שלה ״יפהשלי..״ רגעע מהה?!!!??
למהה לעזאזל היא מתנשקת עם הקוקסינל הזה!?!!

פרק 11
~נקודת המבט של מורין~
התנתקתי ממנו לא האמנתי שזה קרה עכשיו איך הוא מעיז לנשק אותי ישלי חבר!
שמעתי את הדלת נתרקת הסתובבתי זה היה לירון. רגע לירון? מה הוא עושה פה?
פאק לא! שיט שיט זה לא קורה לי הוא בטח חושב שאני בוגדת בו
לירון יצא בעצבים החוצה והתחיל לרוץ הסתכלתי שנייה על דניאל בפנים מאוכזבות ורצתי אחריו.
״לירון תעצור שניה״ צעקתי לו הוא עצר לא כי הוא רצה אלה כי ידע שאני בכול מקרה ישיג אותו.
נגעתי לו בכתף והוא הדף אותי בגועל
״תעזבי״ הוא צרח והקול שלו הדהד במסדרון
״לירון אני… בבקשה תן לי להסביר..״
״להסביר מה בדיוק אע? שאת הולכת כמו זונה ומתנשקת עם כל העולם מאחוריי הגב שלי?!״
לא ידעתי מה להגיד הוא פגע בי הוא לא סומך עליי?! הוא קרא לי זונה.
״לא היית אמור להיות בבית החדש?״ לחשתי בקול רועד
״למהה?! כדי שתוכלי להתנשק איתו? כדי שתבגדי בי? גמרנו מוקדם אז חשבתי לבוא להפתיע אותך ואז ראיתי שאת מתנשקת עם הקוקסינל בן אלף הזה!!!״ הוא צעק חזק יותר עכשיו פחדתי.
״לירון זה לא מה שזה נראה אוקי? אני אוהבת אותך לא אותו!…״
״אז למה נישקת אותו?״ הוא עמד קרוב אליי עכשיו
״ליר בבקשה תרגע…״ צעדתי צעד אחד אחורה.
״תתרחק ממנה! היא לא אשמה זה אני אשם! אני נישקתי אותה לא היא אותי!״
לירון התרחק ממני והסתובב ״תראו תראו מה יש לנו כאן אם לא דניאל״ הוא אמר בזלזול כימעט יורק את המילים.
״זה נכון מה שהוא אומר?״ הוא שאל אותי, הנהנתי בראשי מבוהלת.
״אז כניראה שאתה באמת אשם. אפשר לדעת מה בדיוק עבר במוח הקטן שלך באותה שנייה?!!״
״אני אוהב אותה״ דניאל לחש. ״אני לא שומע״ אמר לירון
״אני אוהב אותה!״ דניאל אמר שוב אבל חזק יותר.
״אז קדימה… נפתור אתזה כמו גברים או שאתה פוחד להפסיד אע?״
לא ידעתי מה לעשות הייתי חייבת לעצור אתזה
״דייי!!!״ צרחתי ״תפסיקו!״
״לא מורין. הוא צודק אני אשם וזה מגיע לי.״
הקול של דניאל היה מפוחד אבל בטוח.
הם עמדו זה מול זה ואיגרפו את הידיים שלהם.
לירון היה הרבה יותר חזק מדניאל והוא הצמיד אותו ללוקרים כדי שלא יוכל לזוז.
דניאל כבר לא פחד הוא עמד זקוף כמו סרגל הוא אפילו לא מצמץ.
ואז בשנייה האחרונה זינקתי לעבר דניאל וספגתי את האגרוף של לירון. הראש שלי נחבט בלוקרים ואני נפלתי לרצפה.
הרגשתי משו רטוב נוזל על פני. דם. כלכך הרבה דם.
ואז הכול החשיך…