כימיה מושלמת- פרק 30!-

מנקודת המבט של סער-
התרחקתי ממנה. גם כשאני שיכור אני לא אנשק את הבחורה הזאת, או כל אחת אחרת. ליהי בראש שלי.
״את דפוקה בשכל״ אמרתי בעצבנות וקמתי לכיוון של המועדון.
״סער!״ שמעתי את הקול של ליהי. היא הסתכלה עליי.
״אהלן״ אמרתי.
״לא התכוונתי!״ שיר צעקה לעברנו. נאנחתי.
״מה היא לא התכוונה?״ ליהי שאלה.
״היא.. נישקה אותי״ אמרתי, נזהר לא להרגיז אותה.
״היא מה?״ היא שאלה.
״יפה שלי, אני שיכור לאללה..״
״בסדר, חכה שנייה״ היא מלמלה והלכה לשיר.
״ללכת לשם? לא, אל תיכנס לזה״ מלמלתי. ליהי חזרה והמשיכה ללכת. הלכתי אחריה.
״ליהי חכי רגע קיבינימט״ אמרתי. היא נעצרה והסתכלה עליי.
״אני מצטער״ אמרתי והחזקתי בידיה.
״זה בסדר, זאת לא אשמתך״ היא מלמלה והורידה את הראש. החזקתי בפנים שלה ונישקתי אותה.
הלכנו לחדר. הרגשתי שהיא עדיין לא משהו. היא רצתה להגיד לי משהו, רואים את זה בעיניים שלה. נשכבנו שנינו על המיטה, שיחקתי לה בתלתל, ואז היא סובבה אליי את הראש.
״סער״ היא אמרה בשקט.
״מה יפה שלי?״ שאלתי.
״אתה הרגשת משהו.. כשהיא נישקהאותך?״ היא שאלה.
״הרגשתי״ אמרתי.
״הרגשתי שזה הנשיקה הכי גרועה שהייתה לי, באמא שלי. בגלל שזה לא היה איתך״ אמרתי. אני יוצא מה זה רומנטיקן מעפן בגללה, אני צריך להרגיע עם המשפטים האלה.
״אתה אוהב אותי?״ היא שאלה בחיוך. חייכתי והעליתי אותה מעליי.
״איך אני לא אוהב אותך תגידי לי״ מלמלתי ונישקתי אותה.

מנקודת המבט של ליהי-
התעוררתי בבוקר. סער לא היה לידי. נאנחתי והתיישבתי, מנסה להיזכר אם הוא אמר שיש איזה משהו מיוחד. טוב, בטח הלך לסיגרית בוקר. אני צריכה לגמול אותו מהחרא הזה. מישהו דפק על הדלת.
״שנייה״ מלמלתי והלכתי באיטיות לכיוון הדלת, עדיין מסוחררת מהשינה. פתחתי את הדלת. עמית עמד מולי והסתכל עליי. הסמקתי וסידרתי את הכותונת, קצרה מדי בשביל בנים שהם לא סער.
״בוקר טוב״ אמרתי ושילבתי את ידיי על החזה שלי.
״בוקר״ הוא אמר בשקט והסתכל עליי. הסתכלתי עליו. הוא שתק.
״רצית משהו?״ שאלתי, ניסיתי לזרז עיניינים. הוא חייך חיוך קטן.
״אני יכול להיכנס?״ הוא שאל בחיוך פלרטטן.
״בשביל מה?״ שאלתי.
״אני יכול או לא?״ הוא שאל.
״בשביל מה?״ חזרתי על אותה שאלה, רק הפעם עצבנית יותר.
״רציתי להגיד לך משהו״ הוא אמר. הסתכלתי עליו בבלבול.
״דבר״ אמרתי.
״אי אפשר ככה, את צריכה לשבת״ הוא אמר. נאנחתי ונתתי לו להיכנס.
״נו, מה היה כל כך חשוב?״ שאלתי בחיוך ובנימה מזלזלת. הוא נשם עמוק.
״הבחורה של קובי נישקה את חבר שלך״ הוא אמר. יופי עמית, אתה בדיליי.
״ואני הייתי חייב להגיד לך כדי שאם תשמעי לא תכעסי על אלמקייס כי הוא באמת..״
״עמית, זה בסדר, אני יודעת״ אמרתי בחיוך ונעמדתי מולו. הוא הסתכל עליי בבלבול.
״שו יודעת?״ הוא שאל. צחקתי.
״תודה שסיפרת, אבל הכל בסדר״ אמרתי בחיוך. הוא חייך.
״אה, אחלה״ הוא אמר ונשם עמוק.
״אבל שמחה שסיפרת״ אמרתי בחיוך.
״זה ממש לא מובן מאליו״ אמרתי.
״מובן מאליו? מה זה?״ הוא שאל. צחקתי.
״ברור״ הסברתי.
״אה, מתי שתרצי יפה״ הוא אמר בחיוך.
״יפה?״ שאלתי בחיוך. הגוון עור שלו כהה משלי, אבל יכולתי לראות שהוא מסמיק.
״אסור לפרגן?״ הוא שאל, בלי חיוך.
״מותר״ אמרתי בחיוך. הוא הסתכל עליי.
״זה כזה מוזר״ הוא מלמל.
״שעין אחת שלי יותר גדולה מהשנייה? זה קורה לי כל בוקר, זה בס..״
״לא זה דפוקה״ הוא אמר וגיחך.
״וואלה זאת נראית כמו שתיים כאלה״ הוא אמר והצביע על העיניים שלי. צחקתי ונתתי לו מכה, והוא צחק ונישק אותי.