כימיה מושלמת- פרק 29-

מנקודת המבט של ליהי-
נכנסתי חזרה לחדר. סער הלך להגיד משהו לקובי, אז הייתי לבד. בחיים לא חשבתי שאני אעשה קעקוע. בחיים. זה מטורף כמה שאני מרגישה משוחררת, וטוב לי עם זה. נכנסתי לחדר אמבטיה לשטוף פנים, ואז שמעתי רעש של מים שיורדים במקלחת.
׳יופי סער, לא לסגור את המים זה מאוד חכם׳ חשבתי לעצמי והתקדמתי לסגור.
״אומייגאד!״ צרחתי כשראיתי את עמית בפנים. הסטתי את הראש לכיוון הדלת.
״מה לעזאזל אתה עושה כאן?״ שאלתי, מנסה לשכוח את מה שראיתי.
״מה נראה לך שאני עושה?״ הוא שאל.
״מה אתה עושה כאן, בחדר״ אמרתי. דפוק.
״חברים שלי נעלו אותי מחוץ לדלת..״
״אז אמרת ׳טוב לא נורא, נתקלח בחדר של מישהו אחר׳?״ שאלתי בעצבנות.
״התקשרתי לסער כפרה״ הוא אמר. שתקתי. תודה סער, שלא הזהרת אותי. פתאום הרגשתי יד מושכת אותי לתוך המקלחת.
״מה אתה עושה מפגר?!״ צעקתי והרמתי את המבט לתקרה. הוא צחק והידק את אחיזתו בידיי.
״עזוב אותי״ אמרתי ודחפתי אותו ממני.
״תירגעי, רק רוצה לדבר איתך״ הוא אמר. הורדתי את המבט מהתקרה לעיניו.
״זה לא המקום הכי טוב לדבר בו, אתה לא חושב?״ שאלתי.
״למה? אני לא מתבייש כפרה, את יכולה להסתכל״ הוא אמר בחיוך מתגרה.
״סליחה, אבל אני מעדיפה לראות רק את של סער״ אמרתי, כל כך התעצבנתי שאני מגיעה לדיבור כזה.
״טוב עמית, זה הספיק לי״ אמרתי והוצאתי רגל.
״רגע״ הוא אמר והכניס אותי לבפנים שוב. נאנחתי. כבר לא היה לי כוח לנסות לצאת, כי זה כאילו שלא אכפת לו שאנחנו במקלחת.
״הייתי שמח אם זה היה הפוך״ הוא אמר בחיוך.
״שאת היית מתקלחת..״ הוא התחיל, ונתתי לו כאפה.
״לך תתקלח עם אלינור יא דפוק״ אמרתי, דחפתי אותו ממני ויצאתי מהמקלחת. מה לעזאזל עשיתי? למה עמדתי איתו בתוך מקלחת שהוא עירום כמו איזה דפוקה?

מנקודת המבט של סער-
עבר שבוע. נהניתי מכל רגע, בחיי. אין, הבחורה הזאת מקפיצה לי את הלב. כל ערב שאני איתה קשה לי לנשום, באמא שלי. אני כולי לחוץ שהיא לא תאהב, שייכאב לה משהו, בחיים לא התחשבתי ככה בבחורה. הבחורות הן אלה שלחוצות איתי, פה זה השתנה.
״עם כמה בחורות היית?״ ליהי שאלה אותי באמצע מסיבה.
״מה זה משנה עכשיו?״ אמרתי ולקחתי בקבוק חדש של וודקה. וואה וואה, עוד רגע אני אהיה מחוק מהחיים.
״זרוק מספר״ היא אמרה.
״הרבה, בסדר?״ אמרתי. אם היא תשמע כמה, היא לא תאהב את זה. את האמת, אין לי מושג כמה, הפסקתי לספור בגיל 16.
״עשרים?״ היא שאלה בחיוך והניחה את הידיים שלה מסביב לצוואר שלי.
״קצת יותר״ אמרתי. הרבה יותר, אבל זה לא משנה.
״עשרים וחמש?״ היא שאלה.
״כן״ שיקרתי. היא חייכה והתקרבה אליי.
״אני מכירה אותך מספיק טוב כדי לדעת ששיקרת״ היאאמרה. חייכתי והורדתי ת׳מבט לרצפה.
״אבל לא נורא״ היא הוסיפה בחיוך ונתנה לי נשיקה.
״ליילי, בואי שנייה!״ שמענו רעש. ליהי התנתקה ממני.
״אני..״
״אני בחוץ״ קטעתי אותה בחיוך. אני גם ככה צריך סיגריה. סיימתי עוד בקבוק ויצאתי החוצה.
״כמה שתית מפגר?״ שמעתי את הקול של שיר.
״קצת״ מלמלתי בחיוך והתיישבתי על אחד הספסלים.
״אני מכירה אותך סער״ היא אמרה. מה נהיה שכולם מכירים אותי?
״יופי לך״ אמרתי והסתכלתי עליה.
״אז מה.. איך את חיה בלעדיי?״ שאלתי בחיוך. אני מחוק לאללה. היא התיישבה.
״משתדלת לשכוח אותך״ היא אמרה.
״לא הכי מצליחה״ היא אמרה והניחה את היד שלה על הרגל שלי, קרוב לדבר ההוא שהיא משתדלת לשכוח.
״את עם.. נו.. יא אללה..״
״קובי״ היא אמרה וצחקה.
״אתה ממש שיכור אה?״ היא אמרה בחיוך.
״אני סתם מדבר איתך על הבן זוג שלך, כי אני נקבה רכלנית״ אמרתי. היא חייכה.
״אתה אולי רכלן, אבל אתה בטח שלא נקבה״ היא אמרה בחיוך וליטפה את הרגל שלי. בתוך המוח הקטן והמחורבן שלי ידעתי שזה לא ייגמר טוב, אבל הייתי מחוק לגמרי. היא התקרבה אל הפנים שלי ונישקה אותי.