כימיה מושלמת- פרק 14-

מנקודת המבט של ליהי-
מה עשית יא דפוקה? את נישקת אותו! את נישקת את סער, סער אלמקייס, סער הסטוציונר אלמקייס! למה עשית את הטעות הזאת? למה את חייבת לפשל? יש לך בחור, את לא צריכה עוד אחד, ובטח שלא אותו. ואיך שהוא התקפל כשהוא שמע שאני בתולה.. פשוט לא ייאמן שאמרתי לו דבר כזה. איזה בושות, אלוהים!
עבר שבוע. נפרדתי מלירון. לא יכולתי לחשוב על מישהו אחר חוץ מסער. וכמובן, לסער יש חברה. הפעם הוא הלך על ג׳ינג׳ית. אני פשוט צריכה מישהו שישכיח ממני כל דבר שקרה עם סער, ואולי הפיתרון זה אחד החברים שלו. אני יודעת שבגלל שאני ליהי מרוז תתחיל מלחמת עולם אם אני אצא עם בחור משם, אבל זה כלום לעומת מה שיקרה אם אני וסער נהיה ביחד. זה פשוט לא יכול לקרות.
חזרתי הביתה מבית הספר. ירד גשם מטורף, ואני שכחתי לקחת מטרייה, אז ניסיתי לכסות את ראשי עם כובע הסווצ׳רט.
״לא נכון!״ צעקתי ביאוש כשחיפשתי את המפתח בתיק שלי ולא מצאתי. רצתי מהר מהג׳יפ לכיוון הדלת, וצלצלתי בלי הפסקה בפעמון, בתקווה שיש מישהו בבית.
״קיבינימט״ מלמלתי. קפאתי מקור. אני צריכה לחכות עד הלילה, שההורים יחזרו? ראיתי מרחוק אור של אופנוע. גאד, בבקשה שזה הוא.
״סער״ אמרתי והתקדמתי במהירות לאופנוע.
״קרוב, אבל לא״ הבחור הוריד את הקסדה, כאילו אין גשם מטורף. זה החבר ההוא שלו, לידור.
״הכל בסדר?״ הוא שאל.
״אני מתה מקור, ואין לי מפתח לבית״ אמרתי. נשמעתי מגוחכת. השיניים שלי רעדו.
״עלי״ הוא אמר. אין לי יותר מדי ברירות. עליתי.
נסענו, כנראה לבית שלו. די נלחצתי להיות בשכונה הזאת מבלי לדעת שסער מחכה לי או משהו כזה.
״בואי״ הוא אמר והתחיל ללכת. הלכתי אחריו.
״סליחה שנפלתי עליך ככה״ אמרתי בשקט אחרי שהוא הושיט לי שמיכה.
״זה בסדר״ הוא אמר בחיוך.
״רוצה לשתות, לאכול, משהו?״ הוא שאל.
״לא, תודה״ אמרתי. הפלאפון שלו צלצל, והוא הלך הצידה.
הוא חזר אחרי כמה זמן והתיישב לידי.
״את לא מעשנת נכון?״ הוא שאל.
״לא״ אמרתי.
״יפריע לך?״ הוא שאל והסתכל על המלבורו שהיו על השולחן. ברור שכן.
״לא, זה בסדר״ אמרתי. נימוס לפני הכל.
נשמעו דפיקות בדלת, והוא קם לפתוח.

מנקודת המבט של סער-
״אני חייב לזוז חיים שלי״ אמרתי ליאנה ולבשתי את המכנסיים על הבוקסר.
״ביי אהובי״ היא אמרה בחיוך ונישקה אותי.
״ביי״ התנתקתי ממנה והלכתי משם. בדרך לאופנוע התקשרתי ללידור.
״אהלן אדון אלמקייס״ הוא אמר.
״אהלן, יש לך סטוק של מלבורו בבית נכון?״ שאלתי.
״אייווה״ הוא אמר.
״אני בא״ אמרתי.
״זה לא זמן משהו עכשיו אחי״ הוא אמר.
״כוסית או כוסית כוסית?״ שאלתי בחיוך.
״ליהי מרוז״ הוא אמר בגאווה.
״שו ליהי מרוז?״ שאלתי, והחיוך נעלם.
״מצאתי אותה ברחוב״ הוא אמר וגיחך.
״תאחל לי בהצלחה אה?״ הוא אמר וניתק. כל עוד אני חי, הוא לא ייגע בה. נסעתי אל הבית שלו, עצבני לאללה. מה היא הולכת עם כל בחור כמו איזה זונה? הוא פשוט ראה אותה ברחוב, והיא עלתה לו על האופנוע? בלי שום סיבה? מה היא מפגרת?
עליתי במדרגות, ודפקתי בדלת, נזהר לא לשבור אותה. אם לוקח להם יותר מחמש עשרה שניות לפתוח לי את הדלת, הוא מזיין אותה, וזה אומר שאני צריך לשבור את הדלת. הוא פתח את הדלת.
״דפוק, אמרתי לך שזה לא הזמן״ לידור אמר לי.
״על הזין שלי״ אמרתי ונכנסתי. היא שכבה על הספה, מכוסה בשמיכה.
״גועל נפש״ מלמלתי בגועל. היא הסתכלה עליי.
״סער, זה ממש לא מ..״
״ממש לא מה שאני חושב? את לא שוכבת לו על הספה ערומה? אה?!״ שאלתי בעצבנות. היא נעמדה. כל הבגדים שלה היו רטובים. אני מפגר אחושרמוטה.
״תודה לידור, אבל אני אזוז עכשיו״ היא אמרה וחלפה על פניי. סססאמכ
״למה הפרעת לי..״
״בן של זונה״ מלמלתי ודפקתי לו לאטמה.
״כוסאמאמככ, מה יש לך?!״ הוא צעק והחזיק בלחי שלו.
״אתה רצית לזיין אותה, אה?״ שאלתי בעצבנות.
״לא יא דבע! היא קפאה מקור, הכנתי לה תה״ הוא אמר. אני באמת דבע.
״סליחה אחי״ אמרתי ורצתי למטה, לאופנוע, מקווה שאני אראה את ליהי בדרך ואבקש סליחה. כמובן, ראיתי אותה הולכת. מהירה זאתי. עברתי אותה, ונעצרתי מאה מטר לפניה. התקדמתי אליה. היא הסתובבה לצד השני.
״תעזוב אותי״ היא אמרה.
״חשבתי שלידור..״
״חשבת שלידור מה? מה?! עזוב את הלידור הזה, כל החברים שלך דפוקים, אתה חשבת שאני אשכב איתו? אחרי מה שאמרתי לך? אחרי שעצרתי אותך? אתה דפוק?!״ היא צעקה.
״את צודקת..״
״אתה יודע מה? אולי הייתי צריכה לשכב איתו״ היא אמרה. נעצרתי.
״מה את דפוקה?״ אמרתי בעצבנות.
״למה? אסור לי?״ היא שאלה בהתגרות.
״למה את עושה את זה?״ שאלתי.
״למה אתה עושה את זה?״ היא שאלה.
״את יודעת למה״ אמרתי.
״לא אני לא יודעת״ היא אמרה. שתקתי.
״טוב, אני יכולה לעבור?״ היא שאלה בשקט.
״בחיים לא קופץ לי הלב כמו שהוא קופץ כשאני לידך״ אמרתי לה. היא הסתכלה עליי.
״מה עם החברה שלך?״ היא שאלה.
״היא לא חשובה לי״ אמרתי.
״יש בן אדם שכן חשוב לך?״ היא שאלה.
״כן״ אמרתי.
״מי?״ היא שאלה. רכנתי אליה. הסתכלתי על השפתיים שלה והזזתי את התלתל שנפל על הפנים שלה.
״אני״ אמרתי בחיוך. היא הורידה את הראש.
״אתה דפוק״ היא אמרה והמשיכה ללכת.
״אני צוחק״ אמרתי והצמדתי אותה אליי.
״אני לא מפסיק לחשוב עלייך, צפונבונית״ לחשתי לה ונישקתי אותה.