כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 20-

מנקודת המבט של אלינור-
נגמרה המסיבת עיתונאים. אני לא הייתי מרוכזת בשיט, השיחה עם עומרי בלבלה אותי לגמרי. ׳אני לא אפגע בך בחיים אלינור׳. ממתי הוא אומר דברים כאלה? ממתי הוא כזה מדהים גם בדיבור? ממתי הוא כזה סקסי… טוב, זה תמיד היה. די כבר, יש לך את אסי, תפסיקי להיות דפוקה בשכל. אני מפתיעה את עצמי לפעמים.
״צריכה טרמפ?״ הוא שאל אותי פתאום.
״לא״ אמרתי בשקט והתקדמתי למכונית שלי. הרגשתי את היד שלו תופסת את ידי.
״את צריכה״ הוא אמר וגרר אותי לאופנוע שלו.
״בסדר..״ מלמלתי והתיישבתי מאחוריו. אני חייבת לעשות משהו עם ההשפעה שיש לו עליי. חייבת.
הגענו לבית שלו. שתקתי והתיישבתי על הספה. הסתכלתי עליו נשען על הדלת, כשראשו נטוי מטה וגבו מופנה אליי.
״רצית משהו..״
״להבין מה נסגר״ הוא קטע אותי והתיישב על השולחן שמולי. הברכיים שלנו התחככו זו בזו. התרחקתי מעט, מנסה להתכחש לעובדה שזה ממש פיתה אותי.
״מה נסגר לגבי מה?״ שאלתי לבסוף והרמתי את מבטי אליו.
״אני לא יודע כבר מה להגיד לך..״ הוא מלמל והוריד את הראש. שתקתי והסתכלתי עליו.
״אני לא ידעתי שבכית בגללי״ הוא אמר והסתכל עליי.
״זה אכפת לך בכלל?״ שאלתי בשקט, מנסה להסתיר את הכאב שיש מאחורי המשפט הזה. אני לא אמורה להרגיש כאב, אבל אני מרגישה.
״אלינור, אכפת לי, תביני את זה כבר״ הוא אמר.
״איך אני אמורה להבין את זה..״
״סתכלי לי בעיניים״. הסתכלתי עמוק בתוך עיניו.
״טוב, אפשר לעזוב את הנושא הזה?״ מלמלתי בשקט והתחמקתי ממבטו.
״אני צריכה ללכת״ אמרתי ונעמדתי.
״שאלה אחרונה״ הוא אמר ונעמד מולי.
״נו״ אמרתי בשקט. הוא חייך. זה החיוך המשתחצן שלו.
״אני חייב לדעת משהו אחד..״
״תשאל כבר עומרי, בלי לסבך עניינים״ אמרתי.
״אבל תעני לי דוגרי״
״אני אענה לך ׳דוגרי׳״
״מי מנשק אותך יותר טוב, אני או הוא?״ הוא שאל. הסמקתי.
״מי זה הוא..״
״אסי. אל תשחקי איתי אלינור״ הוא אמר בחיוך משתחצן.
״וואי עומרי..״
״כולה להגיד שם״
״אני לא הולכת לענות על זה״
״למה לא?״
״ככה לא״
״מה כל כך קשה..״
״אתה אוקיי? אפשר ללכת?״ אמרתי בעצבנות. אני כל כך דפוקה לפעמים.

מנקודת המבט של עומרי-
התעוררתי בבוקר.
בלונדה מצד ימין, וג׳ינג׳ית מצד שמאל. לא זוכר מה עשיתי אתמול, אבל כנראה נהניתי.
קמתי מהמיטה, לבשתי עליי מכנס מעפן והלכתי לחפש גופיה בארון.
״בוקר טוב אבוקסיס״ שמעתי קול סקסי מאחוריי. הג׳ינג׳ית חיבקה אותי מאחורה ונישקה את הכתף שלי.
״בוקר״ אמרתי ולבשתי חולצה.
״בוא למיטה, למה להתלבש?״ היא שאלה.
״ככה כפרה״ אמרתי. נפלתי על הנדבקות?
״אני זז, תסגרו תדלת אחריכן״ אמרתי, לקחתי מפתחות וירדתי למכונית שלי.
בתקופה האחרונה אני לא מפסיק לשתות. כל הבית שלי מלא וודקות ריקות, אני חייב לחדש סטוק.
נסעתי לאיזה סופר מזדיין באזור. אני לא סובל סופרים. בדרך כלל אני מזמין שליח, ואם אפשר שליחה עוד יותר טוב. הפעם פשוט רציתי לעוף מהזונות שאצלי בבית, אז על הדרך.
״עומרי״ שמעתי קול של גבר מאחוריי כשהגעתי לאזור של האלכוהול. הסתובבתי. מוכר לי הבחור.
״אהלן״ אמרתי, מנסה לזהות מאיפה. בחור ששכבתי עם חברה שלו? לא, הוא יותר מדי רגוע.
״דביר גולן״ הוא אמר.
״אח של אלינור, נכון״ אמרתי בחיוך.
״אני רציתי לפגוש אותך״ הוא אמר.
״וזה למה?״ גיחכתי. שלא יידלק עליי עכשיו.
״מה עשית לאחותי?״ הוא שאל. מה הפעם?
״מה עשיתי לאחותך?״
״אני לא יודע, חשבתי שאתה תגיד לי״
״גם אני לא יודע״ אמרתי.
״וואלה? כי בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא בכתה בשירותים בגללך״. שו שירותים? שו בגללי?
״אני לא יודע על מה אתה מדבר אחי..״
״אחותי לא תודה בזה בחיים, אבל היא בכתה ואמרה ששברת לה את הלב״ הוא אמר.
״אנחנו.. אנחנו דיברנו השבוע״ מלמלתי. היא לא הזכירה ששברתי לה את הלב.
״אה״ הוא אמר. ״שזה לא יקרה שוב. בחיים היא לא בכתה ככה, ואני לא רוצה שהיא תבכה שוב, בטח ובטח שלא בגללך״ הוא אמר והלך. מעניין לי תזין האיומים שלו, מה שהוציא אותי מהבועה היה ששברתי לה את הלב. מתי היא הספיקה להכניס אותי לתוך הלב? לפני או אחרי שאמרה שאני טעות מהלכת, ושהיא מעדיפה להיות עם בחור שמנשק גרוע ממני?