כימיה מושלמת- עונה 2- פרק 11-

מנקודת המבט של אלינור-
הגיע הערב. עומרי ישב כל הזמן ליד המיטה של זיו ודיבר איתו. הייתי בשוק. אולי באמת טעיתי לגביו..
״טוב זיוי, צריך לישון״ נטלי, אשתו של אח שלי, אמרה לזיו.
״כבר?״ הוא שאל בעצב.
״כבר עשר וחצי״ היא אמרה.
״אוף, טוב..״ הוא מלמל.
״תענוג להכיר אותך זיו״ עומרי אמר לו בחיוך ונתן לו כיף.
״גם אותך אבוקסיס״ הוא אמר. צחקתי.
״עומרי, אל תלמד אותו להתנהג כמוך״ אמרתי בחיוך.
״אל תקשיב לה, היא קרציה״ עומרי אמר. הסתכלתי עליו בתדהמה, ולא יכולתי שלא לחייך. זיו צחק.
״טוב, יש לך איך לחזור הביתה או לקחת אותך?״ דביר, אח שלי, שאל.
״אממ..״
״אני אחזיר אותה, זה בדרך שלי״ עומרי אמר.
״תעדכן אותי על הכל״ לחשתי לדביר וחיבקתי אותו חזק.
״ביי יפה״ נטלי אמרה לי ונישקה את לחיי.
״ביי זיוי״ אמרתי בחיוך ונתתי לו נשיקה.
״ביי אלי״ הוא אמר, חייכתי והלכתי אחרי עומרי. הצלמים חיכו לנו מחוץ לחדר.
״עומרי ואלינור, לכאן!״ צרחו לנו מכל עבר. עומרי תפס במרפק שלי ופילס את דרכו בין כל הכתבים. את חלקם הוא דחף, אבל זה לא משנה.
נכנסנו לאוטו. נשמתי עמוק, והסתכלתי על עומרי.
״פעמיים ביום.. בטוחה שלא רוצה פוסטר?״ הוא שאל בחיוך. גלגלתי עיניים בחיוך והסתכלתי אל הכביש.
הוא עצר את האוטו ליד המגדל. הסתכלתי החוצה, נטול פאפארצי. מצוין.
״שוב תודה״ אמרתי. הוא הנהן. יצאתי מהאוטו והתקדמתי ללובי.
״.. בבית החולים, יוצאים מאחד החדרים יד ביד״ שמעתי רעש מהטלוויזיה כשיצאתי מהחדר שלי בבוקר. נעמה הסתכלה עליי.
״היי״ אמרתי. היא שתקה והסתכלה עליי בגועל. הסתכלתי על הטלוויזיה. הייתה שם בחורה ובחור שדיברו על תמונה שלי ושל עומרי, מחזיקים ידיים ויוצאים מהבית חולים. הסתכלתי על נעמה.
״זה ממש לא מה שזה נראה״ אמרתי בחיוך והתקדמתי אליה.
״כל הזמן הזה אמרת לי שהוא מניאק, שהוא זבל, שהוא בן זונה, ואז פוף, מגיעה התמונה הזאת?!״ היא שאלה בכעס.
״את לא יודעת את כל הסיפור״ אמרתי לה.
״לא מעניין אותי!״ היא אמרה.
״נחמד לדעת״ אמרתי בשקט.
״בגללך הוא נפרד ממני?״ היא שאלה בשקט, כמעט ובבכי.
״מה? לא!״ אמרתי בתדהמה.
״את משקרת לי..״
״מה משקרת?!״ שאלתי.
״אין לו סיבות להיפרד ממני פתאום..״
״הוא נפרד ממך בגלל הזיונים בלילה ההוא! מה את מאשימה אותי?!״ אמרתי. היא השתתקה והסתכלתי עליי.
״על מה את מדברת?״ היא שאלה.
״מה זאת אומרת?״ שאלתי.
״איזה זיונים.. ?״ היא שאלה. הסתכלתי עליה בתדהמה. גאד, בבקשה שזאת לא הפעם הראשונה שהיא שומעת על זה.
״הוא..״
״הוא בגד בי?״ היא קטעה אותי. שתקתי.
״תעני״ היא אמרה בעצבנות.
״כן״ אמרתי. ״אבל עזבי אותו, הוא עשה טעות ונגמר..״
״שנייה״ היא קטעה אותי שוב.
״מתי זה קרה?״ היא שאלה.
״לפני שלושה שבועות.. נראה לי״ אמרתי בשקט.
״את ידעת שהוא בגד בי שלושה שבועות.. ולא סיפרת לי?״ היא שאלה.
״נעמה, אני חשבתי שהוא סיפר לך״ אמרתי בהתחננות.
״אני לא מאמינה״ היא מלמלה בחיוך כואב. שתקתי. היא הלכה לחדר שלה. הלכתי אחריה.
״נעמה תפתחי״ אמרתי ודפקתי על הדלת.
״וואי אלינור, תעזבי אותי״ היא אמרה.
״אני לא עוזבת אותך! תאמיני לי שחשבתי שידעת!״ אמרתי.
״באמא שלך, תני לי שנייה לבד״ היא אמרה. נאנחתי והלכתי לחדר שלי.
בערב, ישבתי בסלון וצפיתי באיזה סרט קיטשי מחורבן. נעמה יצאה מהחדר שלה עם תיק קטן.
״לאן זה?״ שאלתי.
״לדן״ היא אמרה.
״דן רגב?״ שאלתי. ממתי היא והשף דן רגב חברים?
״דן המלון״ היא אמרה.
״את לא רצינית..״ אמרתי, אבל היא כבר טרקה את הדלת.

מנקודת המבט של עומרי-
עוד ערב עבר. חזרתי בשלוש הביתה, חצי שיכור חצי עייף. זרקתי את המפתחות על הרצפה והתקדמתי לחדר שלי. הורדתי את החולצה, זרקתי את עצמי על המיטה, ואז שמעתי דפיקות בדלת. כוסאמאמק, מי דופק ככה על הדלת בשעה כזאת?
ירדתי למטה, אל הדלת. לא מפסיקים לדפוק הדבעים האלה.
״מה?״ שאלתי בעצבנות. אלינור עמדה שם. שלושה ימים שלא פגשתי אותה. יש פגרה בצילומים.
״אהלן״ אמרתי בחיוך, והיא נתנה לי כאפה. אבל וואחד כאפה.
״קיבינימט, מה הבעיה שלך?״ שאלתי בעצבנות. זה כאב לי קיבינימט!
״למה לא סיפרת לנעמה על השרמוטות שזיינת?!״ היא שאלה. עוד פעם נעמה.
״כי נפרדתי ממנה, כבר לא חייב לה כלום..״
״לא חייב לה כלום? היא כבר יומיים ישנה בפאקינג חדר במלון בגלל שהיא שמעה מהחברה הכי טובה שלה שהאקס שלה זיין מאחורי הגב שלה!״ היא צעקה, יכולתי לראות שהיא הולכת לבכות.
״טוב תירגעי, אני אדבר איתה״ אמרתי בשקט.
״אני לא אירגע אוקיי?! אני מרגישה חרא של חברה, והכל בגללך!״ היא אמרה. והנה הדמעות. לא יכול לראות את הבחורה הזאת בוכה.
״תירגעי אלינור״ אמרתי בעצבנות. היא שתקה והורידה את הראש. נאנחתי וחיבקתי אותה. היא בכתה עליי.
״ששש..״ לחשתי לה וסגרתי אחריה את הדלת. לא ידעתי מה לעשות איתה. עם בחורות אחרות ברגע הזה הן היו מרימות את הראש, מנשקות אותי ומובילות אותי לחדר של עצמי. היא לא תעשה את זה.
״אתה דפוק״ היא מלמלה על החזה שלי. חייכתי בקטנה. היא אוהבת לקלל אותי, גם אם אני לא עושה כלום.
״צודקת״ אמרתי. היא התרחקה ממני והתיישבה על הספה.
״בטח, תיכנסי״ אמרתי. נימוס היא לא למדה. טוב, גם אני לא ספץ בזה.
״אתה יכול להתקשר אליה?״ היא שאלה.
״למי?״ שאלתי.
״לנעמה עומרי״ היא אמרה וניגבה את הדמעות.
״אני לא יכולה לישון עם ההרגשה הזאת״ היא אמרה והסתכלה עליי.
״בסדר, אני אדבר איתה״ אמרתי.
״אבל לכי לישון״ אמרתי.
״אתה מבטיח שאתה תדבר איתה?״ היא שאלה ונעמדה מולי. הסתכלתי עליה.
״מילה שלי״ אמרתי.
״לא, אני רוצה שתסתכל לי בעיניים ותגיד שאתה מבטיח״ היא אמרה וכיוונה את הפנים שלי לעיניים שלה.
״אני מבטיח״ אמרתי. היא הסתכלה עליי ושתקה. קירבתי אליה את הראש.
״טוב, אני זזה״ היא אמרה והתקדמה לדלת.
״ביי״ מלמלתי ונשכבתי על הספה.
״ביי״ היא אמרה וטרקה את הדלת. ראבקק מה היא עושה לי