כימיה הפוכה / 1

נכון כול סיפורי הערסים תמיד אותו דבר ? כמו הוא סטוציונר והוא מתאהב במישהי שהיא ילדה טובה ,
אז בואו ניקח את הרעיון הזה ונהפוך אותו למשהו שונה ? מי איתי ?
—————————————————————————————–
מה קורה כששני אנשים שלא מאמינים באהבה מתאהבים ?
זה עומדת להיות דרך ארוכה מלאת משברים ובגידות , הלב עומד להישבר לעשרות חלקים .

פקחתי את עיניי לאור השמש שסינורה את עיניי , מששתי את כף ידי לעבר השידה ולקחתי את
משקפיי הראייה השחורות שלי . בטח אתן חושבות .. משקפיים ? חנונית . אז לא , התחלתי את האופנה
בבית ספר שלי .
ממטושט הכול התחיל להתבהר , סובבתי את מבטי אל עבר המיטה שלי וראיתי שאני נמצאת במיטה
עם איזה גבר שאני לא זוכרת . נעמדתי אל רגליי והערתי אותו " כפרה , אני יוצאת לעשן סיגריה .
חמש דקות ואני לא רוצה לראות אותך ." אני אפילו לא זוכרת מי הוא ומה הוא עושה איתי בחדר , הוא
גלגל את עיניו והתחיל להתלבש בלי להוציא שום מילה . זרקתי את מבטי אליו ובלעתי בעיניי איך הוא
נראה , שיער שחור ועיניי כחולות . ערס טיפוסי , או יותר נכון ערס טיפוסי באר שבעי .
" חיימשלי את סוסה במיטה ." הוא רכן כדי לנשק אותי , הרגע הזה שזר מנסה לנשק אותך אחרי סקס
זה הדבר הכי דוחה בעולם . הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת .
" מה שתגיד , עוף לי מהבית!" יצאתי למרפסת שיוצאת לכיוון הים , ההורים שלי קנו את הבית הזה ואני
הייתי צריכה לעבור מתל אביב למקום הכי מעפן בעולם , לבאר שבע . תהרגו אותי אבל החום הזה
יהרוג אותי לפניכם . כן אתם בטח חושבים , ערסית . אבל אני רחוקה מלהיות הערסית הזאת , אז אני
לא אוהבת להיות במערכת יחסים אמיתית . אז כן , אני סטוציונרית אבל למי אכפת ?
אהבה ? זאת המצאה שהמציאו בשביל סרטים , היא לא קיימת בחיים האלו אז בבקשה אל תנסו לעבוד
עלי .
הוצאתי סיגריה מהקופסא שנמצאת תמיד על המעקה של הבית והדלקתי אותה , העשן עשה את דרכו
אל ראותיי והתפוגג . הטעם המר של הסיגריה על הבוקר תמיד גורם לי לחייך , קול הגלים הוא הקול
המרגיע ביותר שנשמע על הבוקר . אם לא שנת הלימודים האחרונה שלי בבית הספר המזדיין , הייתי הולכת כול בוקר אל הים וככה היה מתחיל היום שלי .
טקטוק בדלת הוציא אותי ממחשבותיי , כיביתי את הסיגרייה במאפרה וזרקתי על עצמי מעיל שחור שכיסה את הגופייה הדקה שלבשתי . אני נמצאת בעיר הזאת רק מספר ימים אבל מה שבתוך שהגברים פה יש בערמות . וזאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו מטקטק בדלת שלי .
הבטתי במראה , השיער שלי נראה יחסית נורמלי , השורט מכסה לי את התחת והמעיל מכסה את החזה
שלי .
"זאת רק אני או שדור אסף יצא מהבית שלך ?" מי היא ומה היא רוצה ממני לעזאזל ?
פהקתי לרווחה ושפשפתי את עיניי " מי?" כיווצתי את עיניי , אה, הערס הזה ששכבתי אותו ? אחלה ,
סוף , סוף יש לי בשבילו שם . מצידי שיקראו לו מיצי , באר שבע מספיק גדולה בשביל שלא ניתקל אחד בשני בזמן הקרוב , אני מקווה ..
"זה שיצא מהבית שלך , הוא היה אצלך ואת אפילו לא יודעת מי הוא ? אה , את אחת מהאלו שמזיינת וזורקת ." אלוהים אדירים , כואב לי הראש ואני לא מבינה מה החופרת הזאת רוצה ממני , אבל עדיף שאני התחיל איתה ברגל שמאל כי אני לא רוצה מלחמת שכנים .
"סליחה ? מי את בכלל ?" שפשפתי את עיניי ואז הבנתי שאני מדברת לנערה , בגיל שלי פחות או יותר . היא בלעה את רוקה והביטה בי בעיניים פעורות , נאנחתי בשקט ולחשתי לה "מצטערת." היא הנהנה בשקט והושיטה את כף ידה לעברי.
"קורל , אני שכנה שלך ," היא הצביעה על הבית שצמוד אלינו " את ממשפחת שחף ?"
לרגע שכחתי את קוראים לי ,אבל התעשתי על עצמי במהירות רבה עוד לפני שהספקתי לומר משהו
פתחתי את הדלת ובלי לומר מילה הזמנתי אותה להיכנס . כשהיא נכנסה המילה היחידה שהיא לחשה וחשבה שאני לא שומעת הייתה 'תחונה' , תודה כפרה אני יודעת את זה כבר .
גרדתי את העורף שלי והלכתי למזוג לך מים , ולכי הכנתי תה . הנגאובר שלי עדיין לא מוכן לעבור אז
עדיך לטפל בו ברגעים אלו .
"כן , אמיליה שחף ."
לגמתי מהתה שלי וקורל חייכה אלי , היא לא התנהגה כמו הפרחות האלו שדמיינתי שיהיו אבל בכול מקרה אני עדיין מאמינה שהמעבר הזה יהיה משהו מיוחד .