כוכב מאוהב: פרק 14

כוכב מאוהב: פרק 14
שהגעתי הביתה השעה הייתה שבע וחצי עליתי מהר למעלה וראיתי את טרייסי היא שכבה במיטה ושיחקה בפלאפון שלה, החלפתי מהר לפיגמה וירדתי למטה לסלון וראיתי מרתון של תוכניות עד שנרדמתי על הספה. פתאום שמעתי רעש של מוזיקה קמתי והבנתי שזה מהחדר של ראיין השעה הייתה 12 וחצי צעדתי חצי ישנה לחדר של ראיין וצעקתי עליו ״תנמייך משוגע!!״ והוא ואד צחקו עלי נאנחתי וניתקתי את המוזיקה ועליתי לחדר לישון. שכבתי לישון והמחשבות נדדו לי משום מה על טרוי הרגשתי דיי רע שלבסוף החלטתי להתקשר אליו כן, אני מתקשרת אליו באחד בלילה.
לפחות שלא יהיה לי מצפון. הוא ענה לי בעייפות ואז שהבין שזה אני הוא התעצבן התחלתי לומר לו סליחה ותוך כדי הבנתי שזה בכלל לא אשמתי אז אמרתי לו לילה טוב וניתקתי. הוא בטח חושב שאני מוזרה..
ממתי אכפת לי מה הוא חושב עלי? טוב מריה לכי לישון פקדתי על עצמי אבל לא הצלחתי להרדם קיבלתי ממנו הודעה ׳סליחה, אולי נקבע שוב – הפעם בלי הברזות׳ ׳מחר?׳ שלחתי חזרה ׳מחר בחמש בפארק עם סקייט׳ שלח ׳סגור׳ סגרתי את הפלאפון. הוא מוותר מהר ישר אמר לי סליחה שבעצם זה אמור להיות הפוך.
הוא באמת חמוד אבל לא הבנתי למה הוא רוצה כל כך להפגש איתי מה מיוחד בי? בכל זאת אני יכולה לומר שהוא חתיך אך בחיים לא אומר את זה בקול ועדיין לא הבנתי למה הוא מסתובב אם המשקפי שמש והכובע הענקי הזה. לבסוף נרדמתי אם כל המחשבות.

״מתרגשת?״ שאלתי את מירנדה על הדייט שלה ושל סטיב שיהיה היום בערב שהיינו בשער וראינו מרחוק את סטיב ״אין לך מושג עד כמה״ אמרה ״נו עד כמה זה יכול להיות גרוע? זה לא שתקיאי עליו כמו בדייט הקודם שלך״ צחקתי שנזכרתי בו ״תשתקי זה לא אשמתי שהאוכל היה מקולקל״ גיחכה
״אני פשוט איומה בדייטים״ אמרה בלחץ
״תרגעי את תתסדרי, הנה מגיע אהובך עכשיו לכי אליו״ אמרתי והיא קפצה עליו בחיבוק, המשכתי ללכת לבד לכיתה הגעתי וברחתי ישר למקום שלי. משום מה חשבתי על הפגישה היום אם טרוי ״אם אני היית בבמה אם קמרון דייס״ שמעתי הם עדיין תקועים על זה שצעקתי עליו בהופעה.
״אז מה? אם היית בבמה איתו היית בוכה צורחת ומתחנפת אליו כמו שכולם עושים אז אולי אני לא כזאתי? יש בעיה״ אמרתי
״אולי תסתמי? הדעה שלך בכלל לא חשובה את סתם מטומטמת שהתנהגת ככה אליו הוא לא עשה לך כלום! ולעומתך הוא חשוב לי״ צעקה ״הוא לא מכיר אותך״ מילמלתי
היא באה להמשיך את המריבה אבל המורה הגיעה – מזל. היא התחילה ללמד ואז מירנדה נכנסה באיחור והתיישבה לידי.
וככה השיעור עבר בשעמום, הפסקה ועוד שיעור ועוד שיעור.

״את יודעת? שאני חושבת על זה, אין בכלל טעם לחיים הכל משעמם!״ התלוננתי לפני מירנדה בדרך הביתה ״כי *לך* אין חבר מושלם חתיך מהממם מצחיק… ולי יש״ אמרה ״אוי נו זה בכלל לא קשור״ אמרתי
״ברגע שיהיה לך חבר את תביני, טוב הלכתי אני צריכה זמן להתארגן לדייט״ אמרה ״ישש זמןן״ צעקתי ״לא בשבילי ביי- ביי״ חיבקה אותי והלכה. נכנסתי לבית
״אני בבית״ צעקתי וזרקתי את התיק על הריצפה ״הנא אחותנו המושלמת הגיעה״ אמר ראיין, מוזר. ״איך היה בבית הספר?״ שאל ״ממתי זה מעניין אותך? וממתי אתה קורא לי מושלמת – לא שאני מתנגדת״
״מה אסור לי לאהוב אותך סתם, את אחותי״
״טוב, עכשיו מה רצית?״ ״מה?״ שאל בתמימות מזוייפת ״אני יודעת שאתה רוצה ממני משהו, מה זה?״ ״טוב זה דיי מסובך אבל אני חייב שתעזריי לי״ אמר בשקט ״אני לא מתערבת לך בדברים ביי לך״ אמרתי מהר והתכוונתי לעלות לחדר שלי ״נו בבקשה מריה זה חשוב!!״ התחנן ״לא ביי״ המשכתי לעלות נכנסתי לחדר וקפצתי על המיטה וחשבתי לי סתם בעצלנות, עד שקמתי וירדתי לאכול ״היי אד״ אמרתי בדרכי למטבח ״היי מריה״ אמר והמשיך לדפדף בערוצים. מילאתי לי אוכל בצלחת והתיישבתי מסתכלת על הטלוויזיה- ערוץ הספורט. ״תעביר ערוץ זה משעמם!!״ אמרתי שיש לי אוכל בפה ״זה באמת משעמם למה אני רואה את זה?!״ אמר והעביר ערוץ-ערוץ החיות. ״אתה רציני?״ שאלתי ״כן זה מעניין״ אמר ״אני בחיים לא יבין אותך" מילמלתי ופיניתי את הצלחת ״נדבר״ אמרתי ועליתי לקומה למעלה ״ואתה עוד חייב לי שיעור גיטרה״ צעקתי וטרקתי את הדלת. אחרי שהשתעממתי דיי הרבה אפשר לומר אז התארגנתי לפגישה אם טרוי. שמתי טייץ עור חולצה עם קרפיטי נעלי ספורט קרועות עשיתי צמה לצד וכובע.
״אנני מוכנה!!״ אמרתי ״מוכנה למה?״ שמעתי מאחוריי ״לא עניינך״ עניתי לאד
״דווקא כן״ אמר ״דווקא לא״ עניתי באותו טון ולקחתי את הסקייט ״ביי אדוס״ העפתי לו את הפוני הבלונדי שלו ללמעלה ויצאתי מהחדר.

הגעתי לפארק אם אנרגיות יחסית טובות וחיכיתי לו על הספסל. עבר חמש דקות, ופחדתי שהוא הבריז. אבל ראיתי מרחוק אותו רץ ולא נראה טוב במיוחד. הבגדים שלו היו חצי קרועים השיער והכובע המוזר מבולגנים והסקייט שלו חצי שבור ״מה לעזעזל קרה לך?״ שאלתי אותו והוא ענה לי מתנשף ״לונג סטורי (סיפור ארוך)״