כוחות מולדים 3 "עיניים נעוצות והסיפור של אנני"

טוב הינה אני אחרי בגרות באנגלית ועדיין אני כותבת לכן כי אני לא יוכל בזמן הקרוב בגלל בגרות במתמטיקה

אנני שמתה ליפני חצי שנה בערך חזרה לחיים כרגע ואני עדיין מנסה לעכל
"תספרי לי הכול" לחשיתי ליכוונה
"טוב…” היא אמרה במין חולמניות שכזו…
"אז ככה… נכון לאחר שהמטוס היתרסק בים, את זוכרת??” כן הינהנתי קצרות
"אז כמעט טבעתי אבל אז מישהו תפס אותי ביד ומשך אותי למעלה , הרגשתי ממש מוזר .ראיתי את הגוף שלי נופל למטה אבל אני איכשו עליתי למעלה .
כמו מוות קליני כזה , ראיתי איך מוצאים אותי מהמים וקובעים את מותי.
ואז .. היד שמשכה אותי מעלה מהגוף תפסה אותי חזק ודחפה אותי לתוך גופי"
"מתת?? וחזרת לחיים??” שאלתי בהלם
לא " היא מלמלה "זה היה מוות קליני"
"אה.. “ לחשתי מבולבלת עוד יותר ממקודם
"ומה קרה אחרי זה??”
"אוקיי.. לאחר שחזרתי לגוף פשוט ברחתי , רצתי מישם ,
והם כניראה חשבו שמישהו אחר קבר אותי ודילגו הלאה לא היה ממש חשוב להם לברר את עיניין העלמות הגופה , כי אחרי הכול היא גופה.
אז הם דיווחו לכם שאני מתה וזהו"
"מה כול הזמן הזה היית חיה ?. למה לא היתקשת כתבת משהוא את יודעת כמה דאגנו?”
"פשוט חסכתי כול שקל שהרווחתי בעבודת הסבלות שלי, על מנת ליקנות כרטיס טיסה בחזרה, ושיחת טלפון בהודו שם עולה המון " היא מילמלה, “רק ליפני שעה וחצי בערך נחתתי . ואני ממש צריכה שתבואי איתי ליפגוש את הורי, אני מפחדת שלא יקבלו שבץ"

בדרך קסם הוריה שרדו את הפגישה בשלום , ואני הייתי הבדרך חזרה לפנימייה.
חושבת על הבחור שהציל אותה ומנסה להבין איך הוא עשה את זה ,
ואם יש לו כוחות כאלו מי יודע מה עוד הוא יכול לעשות
בעודי מערערת נישמע הצילצול להפסקת הצהרים יופי אני יספיק לשיעורי הצהרים של הלחימה .
לא אהבתי לפספס שיעורי לחימה כי זה אומר שמישהו ידע יותר טריקים מימני ויהיה אולי, ורק אולי יותר טוב מימני.
"אווץץץץץץץ" צרחתי כאשר נימשך שערי לאחור בגסות
"מה ניראה לך שאתה עושה" צרחתי כאשר אני מסתובבת להביט בדמות שקרעה לי את הקרקפת, “סורי פרינסס”, שמעתי את קולו של ריי חברי הטוב ביותר והמעצבן ביותר .
סליחה הוא לא נחשב חבר אלא אח ואח מעצבן מצחיק שאני מאוד אוהבת .
"למה????” שאלתי מעוצבנת ממש
"לא היתכוונתי זו את עם השער הארוך החלק והמהמם שלך שניתקע לי בשעון החדש והיקר שלי,”
"אוויש..” נאנחתי ריי ומילמולי חולי האופנה שלו
כבר פניתי לעבר הקפיטריה כדי לקחת לי ספגטי לצהרים , כשריי מילמל לעברי,
"הבחור מהכיתה שלי עם, נו.. זה עים העייניים הכחולות מאודדדד, תוקע בך מבט .”
"מי ליאם ??, איפה??” (הבחור החדש שהציל את אנני לפי טענתה)
"שם ליד הלוקרים" שמעתי את תגובתו בזמן שהתרחק לעבר קייסי חברתו שקרא לו
" ביי לך פרינסס" שעתי אותו צועק ונעלם בין ההמון .
היסתובבתי לכיוון הלוקרים מחפשת את העיניים הכחולות, אך באותו רגע שהסתובבתי ראיתי רק הבזק קצר של שער שחור נעלם.
" מה ניראה לחתיך הזה, ככה מסתכל עלי , אני מזה לא הולכת לצאת אם מישהו עד סוף התיכון וגם אים כן , בטח שאני לא יצא אם כזה ביישן. “ מלמתי מעוצבנת על ביישנותו ומסתוריותו בלי לדעת למ בכלל.
"כי אני אוהבת בחורים חזקים .עים עוצמה " צעקתי בקול במיזדרון .”אופס..” מילמתי לעבר העיניים הנעוצות בי..