כוהנת של אהבה 18+

מלי נעה ביופייה המדהים הזה על פני האדמה כמו כוהנת של אהבה. יש לה שפתיים שאני נישקתי, וצוואר שאני מצצתי ו"את אוהבת אותי, אל תגידי לא", בחושך אני ממלמל, ו"אני מת עלייך כמו שאני מת על החיים." אבל מלי שלי לא שומעת. שבויה בכשפים רחוקים. מישהו טלפן אליה בטעות והם התחילו לדבר, עכשיו היא מבלה איתו. הם מטיילים וודאי על שפת הים. גם אם תשכבי עם כל העולם, גברים ונשים, את תהיי שלי תחת שמש הקיץ הבוערת ותחת גשמי הזעף המשייפים את האספלט. את שלי, כי אנחנו אחד. ברית דמים כרותה בינינו. אני מוטל על המיטה עירום לגמרי. גופי ונשמתי חשים את חיוניותי, כי אני יפה (כן!), כי אני שרירי, והשרירים התפוחים וזרם הדם הקל שלי מזרימים תשוקה אליה בכל גופי, בגוף התותח שלי אני רוצה לקחת את גופה ולאהוב אותה כמו שאלוהים התכוון. אני אחדור אליה בזין של פלדה והיא תשרוט בציפורניה על ישבני המכווץ כאגרוף ושנינו נדע שאם אנחנו אוהבים, אז הכל בסדר. אני מלטף את איברי בחושך וחושב: 'רק בואי אליי, מלי שלי, האישה המדהימה ביותר ביקום…'

מיכה לא גמר באותו לילה כדי לשמר את התחושה. גופו בער אליה. והנה חלפו הימים והיא שוב איתו. בוודאי ידע שתחזור. הרי הם שייכים. והיא מוטלת ביופייה המדהים ובגופה הנהדר, עירומה על המיטה שלו, מזמזמת שיר עם הרדיו הדולק. והוא עומד מולה עירום ובזין זקור מביט אליה ומשפשף את איברו. והיא מביטה בו באדישות, נעה על העולם הרחב שלה. יש שיר ברדיו וחום הקיץ לוהט כמו סנה בוער. הוא גוחן אליה ומנשק את כף רגלה, עיניה מלאות ורחוקות. "מיכה." היא אומרת. "לא בא לי עכשיו." וליבו הולך ונכמר בתשוקה. היא רוצה אותו דלוק עליה לעד. רוצה אותו שיישרף בתשוקתו. רוצה לקחת את ליבו, ולדחוס אותו לליבה. "מלי." הוא אומר. "את כל כך נהדרת. אני בוער בתשוקה אליך." עיניה מרחפות אל עיניו, ויורדות אל איברו הזקור רק לכבודה. היא משחררת אנחה ואומרת: "לא הלילה, מיכה." והוא שוקע לתוך ליבו, שנשרף באהבה אליה.