כדורגל, אהבה וסמים אחרים..- פרק 7-

מנקודת המבט של לידור-
״אני צריך ללכת״ סער אמר לי כשהיינו בחדר ההלבשה. ״האימון עוד לא נגמר״ אמרתי. ״אלי חולה, אני רוצה לבדוק מה איתה״ הוא אמר. ״בעל למופת נהיית״ אמרתי בחיוך. ״תלמד ממני ותציע כבר לחברה שלך״ הוא אמר והלך. נאנחתי ונכנסתי למקלחת.
״איפה אלמקייס?״ גוטמן שאל בטון עצבני. ״אשתו לא מרגישה טוב״ אמרתי. ״טוב, נצעק עליו אחר כך, חמש סיבובים, זוז״ הוא אמר.
בערב, חזרתי הביתה. ״כן.. כן, אני באה״ נועה אמרה. התקדמתי אליה. לאן היא הולכת בשעה כזאת. ״ביי״ היא אמרה והסתובבה אליי. ״לילי, אני צריכה ללכת״ היא אמרה ונתנה לי נשיקה קטנה. ״לאן?״ שאלתי, לא הבנתי מה הולך כאן. ״לצילומים של הסדרה, צריך לצלם סצנת לילה״ היא אמרה. ״אז למה הם פשוט לא עושים לילה בבוקר?״ שאלתי. ״הם מעדיפים טבעי.. אני אחזור כמה שיותר מהר, אוקיי?״ היא אמרה בחיוך. ״מהר״ אמרתי בחצי חיוך. היא הלכה.
נסעתי למסעדה של דוד שלי, לראות מה המצב שם. כל הלקוחות הסתכלו עליי. התקדמתי לדלפק. ״היי״ אחת המלצריות אמרה לי בחיוך. ״יש לך מקום להחביא אותי מהעיניים שמאחוריי?״ שאלתי. היא חייכה והנהנה. ״לך לחדר האחורי, דוד שלך שם״ היא אמרה. ״אוקיי״ מלמלתי והלכתי.
בערך בשתיים, המסעדה נסגרה. ״דפנה, תארגני לבחור משהו לאכול״ דוד שלי אמר למלצרית ממקודם. התיישבתי ליד הדלפק. ״אני אחזור עוד חצי שעה״ הוא אמר והלך. ״איפה שאר המלצרים?״ שאלתי אותה. ״הלכו הביתה״ היא אמרה והניחה מולי את הצלחת. ״למה את לא הולכת הביתה?״ שאלתי. ״אין לי כל כך בית״ היא אמרה בחיוך. הסתכלתי עליה. ״מה זאת אומרת?״ שאלתי. הפלאפון שלי צלצל. זאת הייתה נועה. היא הסתכלה עליי. ״עזוב, זה לא יעניין אותך״ היא אמרה. סגרתי את הפלאפון. ״תנסי אותי״ אמרתי בחיוך. ״אני יתומה, אח שלי נעלם ואני בחובות ענקיים. זהו, בערך״ היא אמרה. לא ידעתי מה להגיד, אז שתקתי. ״אני יכול לעזור במשהו?״ שאלתי. היא הסתכלה עליי וחייכה. ״אני ילדה גדולה, אני לא צריכה עזרה מכדורגלן״ היא אמרה.

מנקודת המבט של אייל-
נכנסנו לדירה שלה. סגרתי את הדלת והשענתי את רוני עליה. ״האימון הביא לך הרבה אדרנלין אה?״ היא מלמלה. ״כן כן״ מלמלתי ונישקתי את צווארה. היא משכה אותי לספה. הלכתי אחריה, ונשכבתי מעליה. היא הורידה את החולצה שלי, ואני הורדתי את החולצה המכופתרת שלה. ״אני שונא חולצות עם כפתורים״ מלמלתי בחיוך. היא צחקקה.
״רונה, אני צריכה אנטיב..״ שמעתי קול מוכר מכיוון הדלת כשהעניינים התחממו. ״אומייגאד סליחה״ אלינור אמרה בלחץ והסתובבה. קמתי מרוני. היא התלבשה במהירות. ״מה את צריכה?״ רוני שאלה אותה. לבשתי את המכנסיים שלי. ״עזבי, אני לא רוצה להפריע..״ ״זה בסדר, מה את צריכה?״ רוני שאלה שוב. ״אנטיביוטיקה, אני לא מרגישה טוב ונגמר לנו בבית״ היא אמרה. ״טוב, שנייה״ רוני אמרה והלכה לחדר שלה. ״אתה לבוש?״ היא שאלה. ״כן״ אמרתי. היא הסתובבה אליי. ״שכחת חולצה״ היא אמרה. ״אני מסתדר בלעדיה״ אמרתי והתיישבתי בחזרה על הספה. ״אני מצטערת שהפרעתי״ היא אמרה. הסתכלתי עליה. הנהנתי. ״בקשר לשלשום..״ היא התחילה והתקרבה אליי. ״הייתי קצת שיכורה״ היא אמרה. גיחכתי. ״לא קצת״ אמרתי. ״כן.. אז אני מצטרת אם אמרתי משהו לא במקום״ היא אמרה. הנהנתי. ״הנה״ רוני התקדמה אלינו והושיטה לאלינור קופסה. ״תודה, וסליחה״ היא אמרה והלכה. ״איפה היינו?״ רונישאלה אותי בחיוך. חייכתי.
ערב שישי הגיע. נסעתי לחולון, למשפחה שלי. לא ראיתי אותם חודשיים. ״ הנה היפה שלי!״ אמא שלי אמרה כשפתחתי את הדלת. ״היי״ אמרתי בחיוך וחיבקתי אותה. טוב לחזור הביתה, המקום היחיד שלא רואים אותי כדורגלן.
״אז מה אח תותח?״ אח שלי נעמד לידי כשעישנתי במרפסת. ״מה?״ שאלתי. ״אתה והדוגמנית ההיא ביחד לא?״ הוא שאל. ״היא נשואה״ אמרתי. ״זה לא עצר אותך אף פעם״ הוא אמר בחיוך. ״היא נשואה לסער אלמקייס״ אמרתי. ״היא אשתו?״ הוא שאל בתדהמה. ״אכן״ אמרתי וכיביתי את הסיגריה. ״ואיך היא?״ הוא שאל. ״היא..״ התחלתי לדבר, ונזכרתי בטעם של השפתיים שלה. ״יש לי חברה אלירן״ אמרתי. ״ואתה לא משתף?״ הוא שאל בעצבנות ונתן לי מכה. ״והיא החברה הכי טובה של אלינור״ אמרתי. ״אתה זבל״ הוא אמר. ״מזדיין עם החברה הכי טובה שלך כדי שהיא תקנא..״ ״תירגע, לא ידעתי שהן חברות״ קטעתי אותו בטון עצבני. באמת לא ידעתי שהן חברות, אני לא מחרטט לו.

מנקודת המבט של נועה-
״בואי לטמפו״ לידור התחנן. ״אני מתה מעייפות״ אמרתי. ״אני אארגן לך שם מיטה. אנשים שם כבר לא זוכרים שיש לי חברה״ הוא אמר. ״שזה אומר?״ אמרתי בעצבנות. אם הוא בוגד בי, אני אהרוג אותו. ״לא מה שאת חושבת עכשיו״ הוא אמר בחיוך. ״החברים שלי לא ראו אותך המון זמן״ הוא אמר. ״יפה שלי״ הוא לחש ונישק את ידי. חייכתי. ״אני אחליף בגדים ובאה״ אמרתי בחיוך. ״כמה שאני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק אותי.
״הופה הופה, זוג השנה!״ אלון, אם אני לא טועה, אמר בחיוך כשנכנסנו. חייכתי חיוך מתאמץ. ״בן דוד״ עמיחי, חבר של לידור מהקבוצה, קרא לי בחיוך. סוף סוף מישהו נחמד. ״היי״ אמרתי בחיוך והתקדמתי אליו. ״איפה את, לא רואים אותך״ הוא אמר. ״צילומים״ אמרתי. ״אוחתי שחקנית״ הוא אמר בחיוך לחבר שלו. הוא גם היה מוכר לי. לידור התיישב לידי וכרך את ידו מסביבי. ״את רעבה?״ הוא שאל אותי. ״לא״ אמרתי בחיוך. הוא כזה חמוד שהוא דואג לי. ״למה את מחייכת כפרה?״ הוא שאל בחיוך. ״כי אני אוהבת אותך״ אמרתי. ״חיים שלי״ הוא אמר ונישק אותי.
״אלמקייס!״ אמרו כמה מהאנשים. ״שלום שלום״ הוא אמר בחיוך והסתכל עליי. ״הצלחת לשכנע אותה לבוא לפה אה לידור?״ הוא פנה ללידור. ״יש לו קסם לבחור״ אמרתי בחיוך. ״תביא את הקסם הזה למגרש, זה יעזור לנו מאוד״ הוא אמר בחיוך. ״אלמקייס״ לידור התעצבן. ״ממה שאני הבנתי, לידור הבקיע שני גולים בצרפת״ אמרתי במבט מתגרה. ״כמה אתה אלמקייס?״ שאלתי. כולם צחקו. ״לבחורה יש פלפל״ עמיחי אמר. הסתכלתי על סער. הוא חייך. ״יפה, יפה״ הוא אמר לי בחיוך. ״טוב, אני אראה אתכם אחר כך״ הוא אמר והלך. ״בורח ממך, הפכת אותו לכוסית״ לידור אמר. חייכתי.
״אני עוד שנייה חוזרת״ אמרתי ללידור והתקדמתי לשירותים. נכנסתי, וראיתי את סער יוצא מאחד התאים, מסדר את חולצתו. ״סער?״ שאלתי בחיוך. ״ה.. היי״ הוא אמר. ״מה אתה עושה בשירותים של הבנות?״ שאלתי בחצי חיוך, שמיד נמחק. ״בן דוד..״ ״תסתום את הפה״ אמרתי והתקדמתי לתא שממנו הוא יצא. בחורה עמדה שם, הסתכלה עליי. הסתכלתי על סער. ״בן זונה״ מלמלתי והלכתי משם במהירות.