כבשתי אותך!!!!!!! פרק 8: נגד הזרם

******נייל מקליין********
נייל מקליין, אני בן שבע עשרה, כובש הנערות לומד בשכבה יא נחשב לחתיך, לא סטוציונר אני חתיך אש בלי הקטעים האלה. אני ילד ביתי מחונך בחברה גבוה אבא שלי צ'אד התחתן פעם שנייה אחרי שאימי גרייס מתה מסרטן השד. כשהייתי בן שלוש עשרה, אמה של פייג' סלואן אמליה סלואן התחתנה עם אבי ולא הסתדרתי עם אימי החורגת אמליה, לעולם לא סלחתי לאבי על כך שהתחתן אחרי חצי שנה איתה. כעסתי וברחתי מהבית עד שאבי מצא אותי ושלח אותי ללמוד כאן בעיר לונדון בתיכון רוקפורד.
אבל עכשיו כשאני כאן תקוע עד גיל שמונה עשרה אני מתכוון לעזוב בשנה הבאה ולברוח מכאן לתמיד.
נכנסתי לשיעור

——–נייל———
אחרי שלוויתי את המטורפת לאחות, הלכתי לי למגרש הכדורסל התחלתי להתאמן שם כמו תמיד, בשביל להגשים את החלום. החולום שלי תמיד היה להיכנס לקבוצה החדשה שנקראת 'כדורסלני לילה' המשחק היה משחק רחוב שמשחקים בלילות. עכשיו כשאף אחד לא מפריע לי אפשר לעשות זאת כשהתחלתי לשחק באתי להפקיע ראיתי מישהו קופץ גבוה ועוצר את הסל שלי, וראיתי את הבחור היהודי הזה הישראלי עדי אטיאס עוצר את הסל. "אתה בטוח שאתה רוצה לשחק מולי עדי אטיאס?" שאלתי אותו בחיוך ארסי הוא חייך חיוך מרדני שלו חיוך זדוני.
"יש עוד דבר שלא ידעתם אליי כאן, הכדורסל הוא עוד משחק שבוא אני שולט מלבד הכדורגל חופים ועל הדשא." הוא אמר באנגלית מושלמת מחייך את אותו החיוך ומתחיל לזוז באתי לחסום אותו הוא פתאום נעלם והבקיעה בזריקה אחת מהחצי סל. "נצחתי," הוא אמר ובא לצאת.
"אתה בטוח שנצחת עדי אטיאס בוא נראה אותך מה אתה שווה?" אמרתי לו בחיוך ארסי. הוא הסתובב מחייך.
"תראה לי את זה בשיעור ספרוט לוזר," הוא אמר והלך הבן זונה הזה הרתיח אותי מאוד הכושרמוטה, עכשיו אני מבין את הנערה הזו לירז למה היא התנהגה כמטורפת.

——–רטמיר———
השיעור המזויין הזה ביולוגיה גם פה למדתי, מאז שאמא הפילה אליי את השיעור הזה בארץ גם פה הייתי צריך להמשיך אותו כוסעמק הרסו לי את החיים. בגלל שאמא שלי חלמה שאהיה רופא מצליח אני הוכרחתי ללמוד את החרא הזה שנה אני לומד את זה ואני משועמם. באמא שלי אין לי כבר כוח לזה בא לי לעזוב את המגמה המזדיינת הזו למזלי שכבר את הבוקר הביולוגי עברתי ועכשיו הגיעה הזמן לשיעור חופשי, אני לא לומד את שיעור על ישו או על מה שזה לא יהיה אני והחבר'ה היהודים והמוסלמים גם לא לומדים.
וחוץ מזה אין לי מה לעשות עם זה, אני בינתיים הלך לחפש את אטיאס ונלך למחששה החדשה שגילינו בשבילנו, עם כמה רוסים שהצילו אותנו כשאטיאס המזדיין היה עם איזו זונה. הם דווקא אחלה חבר'ס לא רעים כמונו לא רואים אף אחד בעיניים.
"היי רטמיר?" שמעתי קוראים לי ברוסית.
"היי סלבה מה המצב אחי?" שאלתי אותו.
"ברחתי מהשיעור המשמעם הזה, אתה מסתובב?" שאל אותי בחיוך.
"משעמם כאן אני יודע מחפש את אטיאס נלך למחששה?" שאלתי אותו בחיוך.
"כן, למה לא בוא רק נמצא את חצי ונלך." הוא אמר הוא למד את כינויים גם להם נתנו כינויים לאנטון נתנו רמפה כי הוא חולה על סייקטים, וסלבה קיבל את הכינוי סלקטור, ודמיטרי הפורץ.
"תגיד אחי, אתה מכיר את זאתי מהתיאטרון את יזראילוב?" הוא שאל אותי הבנתי על מי הוא מדבר ישר.
"אה אתה מדבר על לירז כן מכיר לא מי יודע מה מכיר אותה, היא לא נותנת לבנים להתקרב אליה רק אם אתה רוצה להיות העבד שלה היא לוקחת אותך. אבל תכל'ס היא של אטיאס אנחנו לא מתעסקים איתה אטיאס הוא חבר." אמרתי לו רומז לא להתעסק איתה ידעתי שאטיאס יקרע לו את הצורה אף אחד לא נוגע בבחורות שהן המטרה שלו.
"אה סבבה אחי עם ככה אני לא נוגע בה, אבל היא פצצה הכושרמוטה." הוא אמר בחיוך רחב.
"פצצה פצצה אבל מכשפה שהופכת גברים יפים לעבדים." אמרתי לו בחיוך.
"אבל לא את אטיאס ראיתי איך הם רבו היום," הוא אמר לי בחיוך.
"יריבו ויתנשקו עוד מעט." אמרתי לו בחיוך.
"אתה בטוח כי היא לא נראית אחת הזונות היא יותר מדי נראית ילדה של בית.." הוא אמר בחיוך.
"ילדה טובה האמת לי חבל אליה יפה נסיכה לא צריכה מישהו כמונו," אמרתי חושב לעומק על דברים שלו.

——–נטלי——–
ישבתי לי עם גל ולירז הן ישבו שקטות מהרגיל לירז נראתה מעוצבנת ושקטה מתמיד. היא הביטה בעצי השלכת יושבת על העלים ומתעסקת בפון שלה. אני ישבתי לידה כשגל שוכבת והראש שלה על רגליה של לירז. "טוב אי אפשר ככה שתפו כבר משהו?" צעקתי אליהן לירז הרימה את עיניה מהפון שלה והביטה בי מופתעת, אותו דבר גל עשתה פקחה את עיניה והביטה בי.
"מה את רוצה לשמוע כוסעמק שאני עצבנית הכושרמוטה על הבן זונה הזה שלא יורד לי מהוריד!!!!!!" היא צרחה עליי הופתעתי לשמוע שהיא צורחת עליי ככה כל כך עצבנית. גל הביטה בה ואז בי.
"ספרי מה הפעם הוא עשה לך, את יודעת שאנחנו החברות הכי טובות שלך ואנחנו נעזור לך תמיד אז תפסיקי לצעוק על נטלי על החברה הכי טובה היא לא אשמה שהוא בן זונה. תעשי טובה תורידי לעצמך אבן מהלב תספרי כבר אם תמשיכי לשמור בתוך עצמך את תאבדי הכל הבסוף." היא אמרה לה בקול תוקפני קמה ממנה.
"סליחה נטלי לא התכוונתי," היא אמרה לי בקול שקט. "טוב, אספר לכן." אמרתי היא התחילה לספר לנו הכל היינו בהלם ממה שקרה וממה שהיא עשתה עוד יותר.
"אז….הבן זונה אמר שאין דרך לצאת מהתפקיד?" גל שאלה אותה.
"לצערי כן אני תקועה עם האידיוט הזה." היא אמרה בקול קודר.
"ומי הבחור הזה נייל מקליין ואחותו פייג' סלואן?" שאלתי אותה בחיוך.
"סתם לא יודעת אני יודעת שהם אחים חורגים והוא סוג של נראה לי גם סטוציונר או בסגנון. לפי מה שהבנתי מאחותו שעובדת כאן כאחות." היא אמרה לי.
"ואיך קוראים למצטרפת הרוסייה לחבורה שלנו?" גל שאלה.
"ניקול גרין היא חצי רוסייה אמא רוסייה ואבא בריטי." היא אמרה. "היא ממש חמודה לא רואה אף אחד ממטר," היא אמרה בחיוך.
"אז מה נעשה איתך לירז?" שאלתי אותה בחיוך מחבקת אותה.
"איתי כלום אבל עם הבן זונה אני כבר אחשוב על משהו," היא אמרה נותנת לי חיבוק גל היתה שכבה על ברכיה.
"טוב אחיות צריך שם לקבוצה שלנו?" גל אמרה בחיוך.
"מה אם נגד הזרם." לירז אמרה בחיוך.
"נגד הזרם," אמרתי.
"נגד הזרם," גל אמרה בחיוך.