כבשתי אותך!!!!! פרק 38: תהום של מלחמה ואהבה ב'

בפרקים הקודמים בכבשתי אותך……..
נישק אותי כל כך חזק ברגע הנשיקה הפכה לסוערת הוא חיבק אותי מצמיד אותי עליו שמתי את ידי על חזהו מנסה לעצור אותו. אבל הוא לא נתן לי כנראה אין לי ברירה בעטתי בו במקום רגיש.
"לירז כוסאמק למה עשית זאת?" הוא שאל בכעס פראי שהכרתי.
"אל תנשק אותי עדיף שתלך לזונה שלך שמצפה לילד ממך אטיאס זה נגמר!" אמרתי בקול קר ותוקפני כשעל פניי חיוך זדוני.
"אל תשקר לי עכשיו ואל תגיד לי שלא שכבת עם לוסיאנה זה נגמר נ-ג-מ-ר." הדגשתי את המילה האחרונה והלכתי.
"חכי לירז אני נשבע לך לא היה בינינו כלום נשבע לך ביקר לי לירז!" הוא צעק לי כשצעדתי מהר החוצה הוא משקר הוא מכחיש הכל חתיכת בן זונה יהיה לו ילד והוא עוד מעז לשקר לי.
"לירז אהובה שלי את אחת ויחידה נשבע לך!" הוא תפס אותי בחוזקה וחיבק אותי עליו כשאני עם הגב עליו.
"די זה נגמר יהיה לך ילד תתרכז בו!" אמרתי הרגשתי טיפות חמות על פניי הוא….בוכה אלוהים הוא בוכה אבל הוא עשה טעות הוא חייב להיות איתה יהיה להם ילד. המלאך שלי הגבר שאהבתי בוכה. "תשכח ממה שהיה בינינו כמו חלום רע אטיאס הכל נגמר!" אמרתי צועדת החוצה
**********
"עדי אטיאס צא מהכיתה!" המורה שאג.
"לך תזדיין," סיננתי לו בעברית עצבני לבת זונה הזו תופס בידה בחוזקה מפיל את מבחנות מידיה אחרי שיצאתי היה פיצוץ בכיתה קיביני מט בת זונה.
גררתי אותה בכוח לפינה וזרקתי את ידה של הכלבה.
"מה אמרת ללירז חתיכת בת זונה חתיכת זונה מה אמרת לה?!" צעקתי אליה היא נראתה מבוהלת שתקפוץ לי בת זונה.
"אמרתי את האמת שזה הילד שלנו," היא אמרה בחיוך של זונה מנסה לפתות אותי חה אין לה סיכוי אני מעדיף כל בחורה אחרת מאשר אותה.
"מה את אומרת יא חתיכת שרמוטה!!" תפסתי בגרונה חזק חונק אותה. "עם מי הזדיין תגידי לי מיד!! יא חתיכת זונה תגידי לי מיד!!" שאגתי מטורף מעצבים.
"ע-ד-י א-אתה חונק אותי…" היא אמרה לי ברעד היא היתה חיוורת כחולה שתלך להזדיין לא אכפת לי.
"אם מי הזדיינת?!" שאגתי אליה עיניה התחילו להעצם.
"תעזוב אותה יא חתיכת מנייאק!" הרגשתי מישהו נותן לי בוקס שיחררתי אותה ובעטתי בו נותן לו אגרוף אז ראיתי את בריאן ההומו.
********
"ואו סיפור קטסטרופלי מי הכלבה שעשתה לך דבר כזה?" היא שאלה בקולה החמוד והמתוק.
"זו הבת זונה הזו לוסיאנה," אמרתי לה עצבני מוציא את תסכול והעצבים שלי.
"לוסיאנה היא לא החברה של לירז?" היא שאלה אותי השם של לירז צרב את חזהי את ליבי ואת נפשי.
"כן," אמרתי בקצרה עוד שנייה הדמעות זולגות לי.
"ואו מסכן איזו זונה." היא אמרה לי כשישבתי עצבני על מזרון באולם. היא התקרבה אליי מהססת עם אני יפגע או לא וחיבקה אותי הרגשתי חום מתוק טיפה נרגעתי בזרועותיה עם הייתי בידיה של לירז הייתי שוכח מהכל. "מסכן לא מגיעה לך לסבול אתה ולירז אוהבים כל כך," היא אמרה ברכות חיבקתי אותה אליי מרגיש אותה בין זרועותיי ומדמיין מישהי אחרת עם עיניים שחורות חום עם מעט דבש מביטות בי ושיער חום רוסו שלה המיוחד לא דומה לאף שיער. ועל פניה אותו חיוך כובש ואוהב אבל לצערי היא לא פה בידי נערה אחרת ועדינה נמצאת בין זרועותיי מתוקה.
"סליחה," היא אמרה משחררת אותי מחיבוקה.
"זה בסדר הלנה שכחי מזה," אמרתי לה קם ועוזב את האולם משאיר אותה לבד.
***********
"שמעת שלירז ועדי נפרדו בגלל לוסיאנה והיא בהיריון ממנו או משהו כזה?" ניקול אמרה לי הייתי טיפה בשוק ממה ששמעתי כשהלכנו במסדרון.
הלכתי מהר עוזבת את ניקול ורצתי לחפש את לירז
"זה נכון לירז?" שאלתי אותה בקול מעט תוקפני.
"כן," היא ענתה בקול קר מבינה על מה מדובר. חיבקתי אותה חזק יותר אליי היא החזירה לי חיבוק.
המשך יבוא……
——לירז———
הבטתי בגל עיניה הביטו קדימה רציתי לעקוב אחרי מבטה היא עצרה אותי מלהביט..
"גל?" שאלתי אותה עיניה הביטו בי היא היתה חיוורת כסיד סובבתי את מבטי שמתי את ידי על שפתיי.
"לירז…" היא לחשה קולה מודאג ורועד אלוהים האם אני עיוורת? האם איני רואה נכון? האם אני מדמיינת זה.. זה…דין!! דין שלי. אני זוכרת איך חלמתי עליו באותו יום כואב שהיה לי עם…עדי שלי הרגשתי כאב לי הרגשתי צביטה מוזרה וכואבת שארבה זמן לא היתה. זה לא יכול להיות זה לא קורה לי! הוא…. מת. אני זוכרת שפעם גל ואני סידרנו בחדר את הדברים שלי היא מצאה את התמונה שלו לא יכולתי לשקר לה וסיפרתי לה הכל היא ונטלי היחידות שידעו עליו. "אין מצב שזה הוא אמרת שהוא מת אולי הבחור הזה סתם דומה לו לירז תירגעי." היא לחשה לי בשקט בעברית מחזירה אותי אליה. הבחור התקרב כשאיתו עוד שני בחורים, עיניו היו מושלמות עיניים ירוקות בטורקיז, כמו שלו שיערו שתני בהיר נוטע לבלונד הוא היה גבוה חיוור כמוהו אותם תווי פנים.
אלוהים זה לא יכול להיות האם זה הוא? ראיתי את שניים איתו בוחנים אותי ואת גל שמרתי על הרשת פנים קרה. הוא עבר מולי קורץ לי והתיישב מאחורינו בתא האחרון עוד טיפוס חושב את עצמו למלך העולם. גיחכתי זה היה יותר מדי בשבילי לא מספיק שאיבדתי את… אהבה שלי ע— טוב תפסיקי לחשוב עליו.
עכשיו הוא! מה קורה פה אלוהים? תגיד לי שזו בדיחה תגיד לי שזה סיוט לא נותר לי כלום חוץ מלחכות מנחמה ממך אלוהי אלוהים.
"את בסדר יזראילוב?" גל שאלה אותי חייכתי אליה חיוך פראי.
"ממש מושלם הגיעה הזמן להשים פס על החיים האלה שמשחקים בי," מלמלתי בשקט עצבנית טילים באמא שלהם למה אני תמיד מקבלת בראש? למה? איפה חטאתי? שמתי אוזניה נותנת אחת לגל מנסה להעביר את הזמן במוזיקה. הדלקתי של BarlowGirl – I Need You To Love Me אהבתי להקשיב לו כשהייתי עצובה ניסיתי להדחיק את שניהם במכה אחת. חשבתי על זמן שביליתי עם דין איך נפגשנו והתאהבתי בו ואיך הוא אציעה לי נישואין שם באילת בחום היפה בשקיעה נזכרתי איך הוא מת ואיך סבלתי ממנו. איך פגשתי אחר כך את עדי וכל הריבים וכל הרגעים מלאים בתשוקה באהבה ושנאה ועכשיו הכל נגמר עבורי. נותרתי מאחור עכשיו אליי להמשיך אלאה לא רוצה לזכור אותם וגם לא רוצה לשכוח את היחידים שאהבתי בכל ליבי. עצמתי את עיניי מנסה להתנתק מהמחשבות הרגשתי שכואב לי הלב שהכל בתוכי שורף כמו גיהינום שמו שורף את גופי עיני הדבש האלה הטעם שלו החיוך שלו הקול צורב ושורף אותי.
"לירז," שמעתי את קולה של גל פקחתי את עיניי ראיתי את הבחור מביט בי עיניו דומים למבט של דין הנהנתי לה קולטת שהגיעה הזמן לצאת מכאן מהמקום שחונק אותי.
"הגיעה הזמן לצאת ולהשים פס על העולם כולו," אמרתי בחיוך של מורדת של נערה מנגד הזרם אותה הבחורה שהפסיקה לאהוב מזמן היא הביטה בי בחיוך. קמנו יוצאות לעיר האפורה והקרה גשומה בגשם קר כאילו השמיים בכו עם הנשמה שלי בפנים. צעדנו ביחד לכיוון הפארק ביחד שמרתי על הרשת פנים רגועה כמה שיכולתי וניסיתי לטשטש את זיכרוני.
"סליחה," הרגשתי יד תופסת בזרועי חזקה וקרירה הסתובבתי רואה את אותו הבחור שדמה לדין אחד לאחד ידו הקרה הבהילה אותי הסרתי את ידו מידי מהר מגעו היה קר לא חם כמו שלו.
"כן?" שאלתי באנגלית ברורה ואדישה כמה שיכולתי מחייכת חיוך קר ראיתי איתו שני בנים אחד היה עם עיניים אפורות ירוקות שיערו לבן כמו שלי מזויף.
"את אולי מעוניינת להצטרף עלינו לטיול בעיר ביחד עם החברה שלך?" הבחור עם השיער הלבן שאל אותי גיחכתי ראיתי איך הוא בוחן אותי עוד סטוציונר בן זונה. הבטתי בגל והיא בי נשמתי דרך אפי היא קלטה את מה שקלטתי.
"לא," עניתי בקצרה לא יכולתי לפגוש בעיניו של הבחור שדמה לדין הבטתי בבחור השני. חייכתי מוכנה להחזיר מלחמה אף אחד לא מנצל את יזראילוב. אמרתי מתחילה ללכת הרגשתי את ידו הקרה שוב תופסת את מרפקי.
"למה לא?" הוא שאל אותי בחיוך זדוני הבחור.
"שתחרר," עניתי לו בקול קר הוא לא שחרר הוא חיפש את עיני.
"מפחדת?" הוא סינן לאוזני באותו קול מעצבן שצרב אותי השתחררתי.
"לא, פשוט אני לא רואה סטוציונרים כמוכם ממטר ולא סופרת אתכם מסנטימטר חפש לך מישהי בסגנון היזיזה כי אני שייכת לנגד הזרם!" אמרתי קולי היה קר ופראי הוא חייך חיוך פראי.
"נסיכת האופל?" הוא שאל אותי בחיוך.
"תלוי איך אתה מסתכל בזה אני מאנסטר," אמרתי לו פוגשת בעיניו של הבחור שדמה לדין הבחור השני לידו השלישי הביט בי שיערו בלונדיני עיניו כחולות שניהם היו חיוורים באותה מידה.
"תלוי במה באיך שאת רוצה אות?" הוא שאל אותי בביטחון צחקתי צחוק.
"כמוך היו לי הרבה ויש לי עוד רשימה ארוכה מאמי," אמרתי לו מפנה לו את גבי והתחלתי ללכת לעבר גל.
"ואת?" הבחור השלישי שאל את גל הבלונדיני.
"יש לי חבר ואני שמה עליך כמוה אני מנגד הזרם." היא אמרה בקולה התוקפני הבחור השני צחקק כשעזבנו גיחכתי.
"ממש לא דומה לדין זה עוד בן זונה," אמרתי לה בעברית בחיוך היא חייכה גם.
"למשהי חזר המצב הרוח." היא אמרה לי בחיוך.
"בטח שיחזור סוף סוף חירבנתי על עוד גבר," אמרתי מצחקקת ."עכשיו אני באופוריה רק מהתענוג הזה." אמרתי לה בחיוך נותנת לה כיף.
"מתאים לי גם אני באופוריה מהירידה וואו עם רטמיר היה פה הוא היה תולה אותם." היא אמרה צחקקתי.
"בא לך על מאנסטר?" שאלתי אותה בחיוך.
"למה לא אני זורמת איתך בזה אחות בלב." היא אמרה לי צחקקתי והלכנו לקיוסק.
"סתכל מי אני רואה פה אחי," שמענו את החבורה המטופשת הזו שוב.
"כמה זה?" שאלתי את המוכר הצעיר.
"חמש," הוא אמר שילמנו.
"תודה אח שלו." אמרתי בחיוך צעדנו לכיוון הספסל יושבות על גב הספסל כמו בתיכון. הבחורים האלה ניגשו והתיישבו על ספסל איפה ששמנו את רגלינו.
"היי חבורת לוזרים טוסו מפה," גל אמרה עצבנית הכושרמוטה הייתי עצבנית כמוה.
"למה מה תעשו לנו?" הוא שאל אותנו שלחתי חיוך לגל.
"כן גל מה נעשה להם?" שאלתי את גל בחיוך קרימינלי שלי.
"באמת לא חשבתי על זה," היא בעטה בבחור הבלונדיני עם עיניים כחולות.
"איי," הוא צעק.
"אופסי," היא אמרה ממשיכה.
"איי," הבחור שדמה לדין קם ישר כך גם עם השיער הלבן הוא קלט אותי שניהם קמו.
"אידיוט קום אם אתה לא רוצה לחטוף מכות," הבחור עם השיער הלבן אמר הוא הביט בחיוכי הפראי שרק יתרחב לו על שפתיי.
"אז מה נהיניתם לוזרים?" אמרתי בחיוך פראי.
"כן נהיניתי במיוחד להיות עם בחורה רעה כמוך." הבחור עם השיער הלבן אמר מתקדם לעברי עיניו הביטו בעיניי הכהות.
"את לא מקומית ועוד חשה מעצמה כאילו בבית שלה." קמתי נעמדתי גבי זקוף וחיוך פראי על שפתיי.
"נכון ולא נכון תלוי איך אתה מביט בזה," אמרתי מקיפה אותו בשניה אומרת בקול מאיים שלי. הוא תפס את מותניי והפיל אותי בין ידיו לשכיבה והתקרב אל פניי.
"תלוי במה שאת רוצה אותי?" הוא שאל אותי בעטתי בו הרגשתי שאני נופלת הצלחתי לתפוס החיזה עם אינסטינטקים שלי.
"אל תיגע בי שרץ כמוך לא ראוי לבחורה כמוני," אמרתי הוא הופתע וגם הבחור שדמה לדין הם הופתעו איך לא נפלתי בקסמיו. כן לא נפלתי ולא אפול כמוהו יש לי הרבה ועוד שניים מיוחדים שהיו עבורי. הוא חייך חיוך פראי והתקדם אליי הוא נגע בשיערי.
"את באמת חושבת שאת ראויה לי?" הוא שאל בעיניו היו ניצוצות משונות בשבילי. "תעני לי?" הוא אמר לי מה עובר עליו לכל הרוחות.
"מה יש אף אחת אף פעם לא דחתה לוזר כמוך שחצן תחת שכמותך?" חייכתי בפראות הוא התקרב אליי ידו החזיקה את פניי בחוזקה.
"תעני לי!" קולו היה תוקפני משהו בו נכנס ה' יודע מה.
"אני ראויה לבחור יותר ממך בזה אין לי ספק." אמרתי עיניי נוצצות באור פראי הכל היה אפור סביבי חשבתי על עדי באותו רגע משום מה. הוא שחרר אותי מביט בי עיניו בחנו אותי שוב הייתי עדיין במחשבות על עדי על הפעמים.
"יזראילוב הכל בסדר?" גל שאלה אותי עומדת מאחורי.
"הכן רבייב הכן כן," חייכתי חיוך פראי מסתובבת אליה תופסת בידה והולכת.
"חכי!" שמעתי את קולו של הבחור עם השיער הלבן הוא חיבק אותי כשאני עם הגב אליו. מה יש לו לכל הרוחות מה יש לגבר הצעיר הזה הבטתי בגל היא היתה מוכנה להכות אותו הרמתי את ידי מסמנת לה לעצור הסתובבתי עליו.
"מה?" אמרתי לו הוא רק חיבק אותי חזק כל כך זה היה מוזר הרגיש כאילו הוא מחפש חום ממני אבל למה ממני? הבטתי בחברו שדמה לדין הוא הביט בי מסמן לי לחבק אותו הופתעתי בתוכי שמרתי על הרשת פנים רגועה. חיבקתי אותו לא יודעת למה זה הרגיש לי כואב בתוך תוכי הרגשתי ש…. כואב לו? עטפתי אותו חושבת שהוא אדם אחר עדי ליטפתי את שיערו הלבן מדמיינת שהוא כהה חום שזוף לא לבן עיניי דבש ולא העיניים אפורות ירוקות האלה. הרגשתי רטיבות מוזרה הוא היה גבוה ממני כמו עדי הוא בוכה? הייתי בהלם קצת חיבקתי אותו מנסה לנחם אותו.
"הכל יהיה בסדר הרי מלאכים לא בוכים.." אמרתי חושבת על הבוקר הסוער שהיה לי עם עדי.
"גם אם כואב אתה צריך להתמודד להלחם בכאב להמשיך הלאה ללכת נגד הזרם." אמרתי חושבת על מצב שבו אני תקועה עכשיו המצב הכואב שלי. הוא הרים את מבטו מביט בי תווי פניו היו יפיפיות אני מודה אבל לא אלה שכבשו אותי התווים הראשונים היו ראשונים אוהבים השניים חזקים יותר יפים הרבה יותר זוהרים יותר מלאים באושר שלא חוויתי כמוהו.
"סליחה," אמר בקול קר ונמוך.
"הבנתי," אמרתי לו בקול נמוך לא מנחם.
"איך שמך?" הוא שאל אותי.
"לירז," אמרתי לו.
"משמעות השם הסוד לי," הופתעתי כשהוא אמר זאת החוורתי התרחקתי קצת אבל הוא לא נתן לי.
"איך?" אמרתי לו.
"גם לי היתה מישהי עם שם כמו שלך יהודייה יפה שיערה היה לבן עיניה דמו לשלך אופי שונה עדין יותר פגשתי אותה ברחוב שלנו." הבטתי בו מופתעת בשוק בתוכי איך? הרגשתי סחרחורת ראשי כאב.
"טוב ואני מבינה שחשבת שאני זו היא," אמרתי לו.
"כן תלוי איך את מביטה בזה רק בחיצוניות שלך שיערה היה כהה ראיתי אותה בפעם האחרונה עם בחור לפני חודש עם שיער הלבן הזה ותווי פניה אותם תווים כמו שלה." הוא אמר לי הבטתי בו וגיחכתי.
"אתה בטח מסתלבט אליי," אמרתי בחיוך מתה לא צחוק מכל המצב כאילו ה' מסתלבט אליי.
"אני מתחיל להטיל ספק שאת זו היא צורת האופי שלך שונה ביופי שלך אין אור את אותה הילה שבה היה." הוא אמר לי.
"מה שתגיד אנחנו בני אדם שונים וחוץ מזה מי הבטיח לך שאני זו היא קורה אנשים דומים כמו ש—-" עצרתי את עצמי להגיד כמו שהחבר שלו דומה לדין.
"כמו שמה?" הוא שאל מתגרה בי.
"כלום." אמרתי לו הוא הביט בי לא משוכנע. "אני צריכה ללכת בהצלחה לך אם תמצא אותה." אמרתי מתכוונת ללכת הוא תפס אותי ביד.
"אני ג'יידן את רוצה לטייל איתנו אני נותן לך מילה שאף אחד לא ייגע בך ובחברה שלך," הוא אמר לי בקול גברי ובטוח שלו.
"תלוי," אמרתי לו בחיוך זדוני.
"תלוי במה?" החבר שלו שאל מבולבל הבלונדיני.
"תלוי עם אתה יודע לשתוק כשצריך," אמרתי בחיוך פראי שלי הוא צחקק הבחור שדמה לדין וביחד איתו ג'יידן.
"בזה היא צודקת לוקאס אתה לא יודע לשתוק." הבחור שדמה לדין אמר מצחקק גיחכתי.
"ואת יודעת להיות קצת להיות יותר מתוקה?" הבחור ההוא לוקאס אמר לי.
"מה נראה לך אני אורנה דץ ומשה דץ נחמדים!" אמרתי לו גל צחקקה ממה שאמרתי.
"מה? מי?" הוא שאל אותי.
"עזוב," אמרתי לו הוא התקדם עם הבחור שדומה לדין אלינו.
"אני דן אבל שמי המלא שלי דנייאל, (Danyell) " הוא אמר מושיט יד ללחוץ אלינו גל לחצה אני הנהנתי עם הראש נמנעת מלגעת בו הוא עדיין מזכיר לי את הסיוט שהיה לי על דין ואת דין במראה שלו.
"אני גל וזו לירז." גל הציגה אותנו הוא הביט בנו.
"שמות די לא מקומיים?" לוקאס אמר לנו.
"אנחנו לא מכאן אנחנו ישראליות." אמרתי בקול קר מרוחק קצת צעדנו לאורך הפארק הבטתי בשמיים האפורים כאילו הכל נובל סביבי הכל בגללו! ובגלל האהבה המטופשת הזו.
"כלומר יהודיות?" דן שאל אותנו הוא הביט ישר בג'יידן כשאמר.
"כן," אמרתי לו לא מביטה בו עיניי הביטו בשמיים הכהים הרגשתי עדיין שבורה ממה שקורה ולראות מישהו שדומה קופי פייס למי שהיה אהבתי הראשונה דבר גרוע ועוד יותר גרוע לאבד את האהבה השנייה שלך שהיתה חזקה.
"מה אתן עושות בלונדון?" הוא שאל אותי מנסה לפגוש בעיניי.
"לומדות לצערי הרב וממש חסר פה שמש," אמרתי לדן הזה ג'יידן הביט בי מופתע וזה מעט שיגע אותי שהוא חושב שאני זו היא.
"כן, את צודקת." הוא אמר לי הבטתי לראשונה בבגדיהם. הם לבשו מעילי עור כמונו וחולצות מכופתרות מתחת וג'ינס בלי קרעים. אני וגל הלכנו עם זרועות משולבות קלות.

——–גל———-
מצבה רק יותר גרוע הבטתי בה עד כמה היא מנסה לשמור מרחק מהבחור הזה הוא באמת שיכפול שלו אחד לאחד בחיים לא חשבתי שיש דבר כזה. אלוהים כאילו צוחק אליה כשהיא נשברת עכשיו. ועוד משום מקום הופיעו הבחורים האלה ועוד שיכפול אחד מאיתם שלו של הבחור ההוא שראיתי בתמונה.
"אני צריכה שנייה להשיג עוד מאנסטר," היא אמרה לנו.
"רוצה גם אני צריך," ג'יידן אמר הולך איתה.
"מה יש לה לבחורה הזו?" דן שאל אותי.
"סתם חרא של יום היה לה," אמרתי לו הוא הביט בעיניים לוהטות אליה במזג האוויר הזה.
"היא נראית יפיפייה אבל מה היופי הזה שווה עם אין לה אור בעיניים." הוא אמר לי מדבר איתי. ראיתי אותה חוזרת עם מאנסטר בידה ולידה את ג'יידן עיניה היו קרירות אדישות.
"אולי תוותרי אל זה לטובת גלידה?" הבחור ההוא דן אמר לה.
"די—" היא באה לענות לו אבל היא ישר השתתקה ראיתי את ג'יידן מביט בה. "אני בחרתי במה שעושה לי טוב וגלידה גורמת לי להרגיש..חרא." היא אמרה ממשיכה כאילו לא עצרה הוא הביט בה ראיתי שהיא לא יצרה איתו קשר עין.
"אני חושב שאת תהרגי את עצמך עם זה, זה השני שלך אני לא חושב שזה מתאים בשביל בשביל בנות כמוך." הוא ניסה להתקרב היא התרחקה צעד אחד שומרת על מרחק גדול בינהם.
"מאיפה לך לדעת לאיזה בנות אני שייכת! אני מרדנית פראית בדם עשויה מקרח שלא נמס לעולם!" היא אמרה לו הבטתי בה קולה היה תוקפני ראיתי את עיניו של ג'יידן ודן אליה.
"נכון אנחנו שייכות לנגד הזרם!!! אנחנו חיות רק את היום!!" אמרתי בקול גאוותני הם הביטו בי ובה ניגשתי לקיוסק וקניתי אותו משקה.
"אתן בטוחות שאתן בנות?!" לוקאס אמר לנו צחקקתי.
"כן אח שלו אבל בנות מהסוג הפראי חסר מעצורים מה שהזקנים קוראים לזה דור מזוין אבל אנחנו דור הירח." אמרתי לו הבחור ההוא דן צחק וג'יידן הביט בה רציני מעט.
"דווקא נשמע מעניין," הוא הלך לקיוסק לקח לעצמו ולחבריו גם הם התיישבו על ספסל ואנחנו על גב הספסל הם ישבו איתנו בקור על הספסל בשלכת. העלים היו אדומים זהובים סביבנו בכל מקום וקישטו את הפארק הריק אבל עדיין יפה. הוא התיישב עם ג'יידן ליד רגליה של לירז ולוקאס ליד רגליי לירז שתקה יותר מהרגיל.
"אז מה בנות איפה אתן לומדות?" מבטו היה לירז הוא ציפה שהיא תענה ראיתי בעיניו איך הוא רוצה שהיא תגיד משהו היא שתקה שותה מאמנסטר היא נראתה רחוק מכאן.
"אנחנו לומדות בתיכון רוקפורד," אמרתי במקומה כי אין טעם לצפות היא עדיין חושבת על עדי חושבת על מה שסיפרה לי על לוסיאנה הבת זונה ועל מה שקרה עכשיו עם שני הבנים האלה שנטפלו אליה.
"מה באמת אנחנו גם עוברים לשם ללימוד עוד מעט עברנו מעיר בריסטול," הוא אמר מביט בנוף הבטתי בלירז היא נראתה קרה קפואה בתוך עולמה.
"לירזי שמעת מאיפה הם עברו?" שאלתי אותה בהתרגשות מזוייפת.
"כן, בריסטול עוד עיר אפורה." היא אמרה את כן באנגלית ואת השאר אמרה בעברית.
"נראה שמתחיל לרדת גשם כדי שנלך," לירז אמרה באנגלית קולה קריר ואדיש לכל.
"לקניון?" לוקאס שאל.
"בכיף שלי," אמרתי תופסת בידה של לירז.
"לירז תירגעי אל תתני לו להרוס אותך את חייבת לעשים עליו פס הוא לא שווה אותך." אמרתי לה בעברית בשקט היא הביטה לשנייה וחייכה חיוך פראי שלה חזר הבחורים הביטו בה. נכנסנו לקניון היא הרימה את מבטה על פניה עלה חיוך פראי שלה של לירז יזראילוב אותה לירז לפני שהתאהבה באטיאס.

———-עדי———–
ישבתי שבור בחדרי שבור שהיא לא מאמינה לי שלא היה לי שום דבר עם לוסיאנה אני שבור כי היא מטילה ספק באהבה שלי איך היא יכולה! איך היא מאמינה לה ולי היא לא מאמינה למה לירז? האם באמת לא נחזור להיות ביחד לעולם? הדמעות פשוט זלגו להם רציתי כלום רציתי אותה. עד כמה נהייתי קוקסינל אני ערס!!!!!! ערס למען ה'!!!! איך היא הצליחה לשבור אותי ככה. כוסאמק התחלתי לשבור את כל הדברים שהיו לי בחדר דברים שלי הייתי עצבני שבור מהכל לא שמתי לב איך הדלת נפתחה.
"היי מה קורה פה?" תימור נכנסה היא הביטה בי שובר הכל כשבאתי לקרוע את התמונה שלנו ביום הנשף מתנשקים תימור עצרה אותי. "מה אתה עושה!!" היא צעקה אליי. "אתה מפגר מה קרה לכל הרוחות!!!" היא צעקה אליי חיבקתי אותה חזק שם את ראשי על כתפה היא היחידה שיכולה להחזיק אותי שפוי במצבים כאלה של משבר.
"זה נכון מה ששמעתי עדי היא נפרדה ממך?" היא שאלה אותי בדאגה מחבקת אותי בחוזקה מלטפת את שיערי דמעות זלגו לי בלי שרציתי אף פעם לא בכיתי בגלל בחורה ככה מלבד מאיה ולירז שעכשיו הורסת אותי.
"כן היא נפרדה ממני הכל בגלל הבת זונה הזו!!" צעקתי עצבני ושבור היא חיבקה אותי.
"שש… תירגע אני כאן הכל יהיה בסדר עדי." היא לחשה כמו תמיד מנחמת אותי מאירה אותי באפלה אור באפלה שלי. ליטפתי את שיערה הרך היא לא שחררה אותי לרגע עיניה של תימור נראו עצובות ומודאגות.
"אני בסדר," אמרתי לה בקול אטום היא הושיבה אותי על מיטה והתחילה לסדר הכל התמונה של לירז ושלי ביחד היתה על המיטה הבטתי ביופי הזה שיער לבן עיניים כהות חום שחור פחמי חיוורת חיוך על שפתיה חיוך של אושר בעיני ובעיניה. כשתימור סיימה לסדר היא התיישבה לידי מחבקת אותי חיבוק כל כך רך שלה חיבקתי אותה נושק על מצחה.
"בוא נלך לטייל בעיר כמו תמיד?" היא הציעה לי ראיתי חיוך קטן על שפתיה רק החיוך הזה גרם לי לקרון.
"בואי נלך לעזאזל עם הכל בואי תימי," אמרתי קם תופס בידה לבשתי מעיל חיכיתי שהיא תחליף את בגדיה ויצאנו לתחנה נסענו באוטובוס כשאני מחבק אותה והיא החזירה לי חיבוק אוהב. שמחתי שיש לי אותה כאחות אוהבת נכון יש קטעים בנינו אבל היא היחידה יודעת להחזיר אותי לחיים.

——–לירז———-
הלכנו עם הבנים האלה ניסיתי לא להביט בדן כי הוא היה אחד לאחד דומה לו כל כך חוץ מהאופי ראיתי את עיניו של ג'יידן לא יורדות ממני זה קצת עיצבן הוא עדיין חושב בטח שאני אותה נערה שלו. ראיתי את דן הוא הביט בי בוחן כל תנועה מבט שלי חייכתי לגל חיוך קטן.
"נלך לשיר בקריוקי?" לוקאס אמר מכריח אותנו ללכת לשם.
"יאללה," אמרתי באדישות נכנסנו.
ישבנו בספות מכונת הקריוקי פעלה לנו.
"מי מוכן לשיר?" לוקאס שאל.
"זה שהציעה זאת," אמרתי בחיוך גל והבחור הז דן וג'יידן צחקקו.
"את מצחיקה את יודעת את הסכמת אז את תשירי לנו." הוא אמר דוחף אותי לשיר.
"אין מצב!" אמרתי לו.
"יאלללה לירז את זרמת אז זרמי עד הסוף." גל אמרה לי בחרתי שיר והוא התחיל להתנגן לו והתחלתי לשיר את never alone.
(קולי היה קר נמוך מעט)
I waited for you today"
But you didn't show
No no no
I needed You today
So where did You go?
You told me to call
Said You'd be there
And though I haven't seen You
Are You still there?

(קולי עלה מעט והתחיל לשיר בקול עדין אנשים מספות אחרות התקרבו לשמוע)
I cried out with no reply
And I can't feel You by my side
So I'll hold tight to what I know
You're here and I"m never alone

(קולי התחזק עם המוזיקה התחלתי בקרירות בעוצמה)
And though I cannot see You
And I can't explain why….
Such a deep, deep reassurance
You've placed in my life oooo

ראיתי בין האנשים את תימור ועדי עומדים להם כשהתחלתי לשיר בעוצמה

(קולי התחזק יותר)
We cannot separate
'Cause You're part of me
And though You're invisible
I'll trust the unseen

I cried out with no reply
And I can't feel You by my side
So I'll hold tight to what I know
You're here and I"m never alone

(קולי ירד מעט עינינו נפגשו לשנייה)
We cannot separate
You're part of me
And though You're invisible
I'll trust the unseen

(השמכתי בעוצמה לא רואה אותו במילה האחרונה סלסלתי בעוצמה)
I cried out with no reply
And I can't feel You by my side
So I'll hold tight to what I know
You're here and I"m never alone oooo…."

*****תרגום******
אני חיכיתי לך היום
אבל אתה לא הופעת
לא לא לא
אני זקוקה לך היום
אז לאן אתה הולך?
אתה אמרת לי להתקשר
אמרתי שתהיה שם
ולמרות שלא ראיתי אותך
האם אתה עדיין שם?

אני צעקתי בלי תשובה
ואני לא יכולה להרגיש אותך לצידי
אני אחזיק חזק במה שאני יודעת
אתה כאן ואני אף פעם לא לבד

ולמרות שאני לא יכולה לראות אותך
ואני לא יכולה להסביר למה
כזה עמוק, עמוק הביטחון
הצבת בחיי הו…….

אנחנו לא יכולים להיפרד
כי אתה חלק ממני
ולמרות שאתה בלתי נראה
אני סומך על הסמויי

אני צעקתי בלי תשובה
ואני לא יכולה להרגיש אותך לצידי
אני אחזיק חזק במה שאני יודעת
אתה כאן ואני אף פעם לא לבד

אנחנו לא יכולים להיפרד
אתה חלק ממני
ולמרות שאתה בלתי נראה
אני סומך על הסמויי

אני צעקתי בלי תשובה
ואני לא יכולה להרגיש אותך לצידי
אני אחזיק חזק במה שאני יודעת
אתה כאן ואני אף פעם לא לבד

כשסיימתי כולם מחאו לי כפיים התעלמתי ממנו לא הבטתי בו יותר פניתי לשבת.
"תורך," אמרתי לג'יידן שהביט בי בהפתעה.
"מה?" הוא אמר עדיין בשוק.
"מה?מה אתה רוצה שעוד אצבוט אותך בשביל שתתעורר?" שאלתי אותו.
"תנשקי אותו עדיף," גל אמרה מצחקקת.
"מה היא תנשק אותי?" ג'יידן שאל מבולבל את גל בחיוך.
"לא," אמרתי.
"אז אני מוכן להתחלף איתו שתנשקי אותי את תנשקי סתכלי איזה דוגמן סקסי בפניך," הבחור ההוא שכל כך דומה לדין שלי אמר הייתי מעט מהוססת. ראיתי את עדי מהספות האחרות מביט בנו התקרבתי לבחור הזה דן מתגרה בג'יידן שעדיין חי באשליות שאני אותה הבחורה שהוא מחפש. הוא כבר היה מוכן להצמיד את שפתיו היפות.
"ממ…. לא שיניתי את דעתי היו יותר חתיכים ממך," אמרתי מתגרה בו ראיתי מזווית העין את עדי בוער מעצבים עיניו אליי. דן התקרב אליי ואני נדחקתי לצד שלושה בנים.
"יאללה גל תשירי את!" אמרתי לה והיא הנהנה שרה.

———עדי———–
שמעתי מבחוץ קול יפה שר הסתקרנתי לגלות מי שרה נדחפתי מול קהל אנשים וראיתי את מי שלא רציתי לראות היא שרה לה כל כך מדהים ליבי דפק כמטורף באותו רגע רציתי לטעום את שפתיה. אחרי שהיא סיימה לשיר ראיתי אותה ואת גל ועוד שלוש בנים ראיתי את לירז מתקרבת לבן עם עיניים ירוקות בצבע טורקיז לנשק את שפתיו עוד שנייה נשרפתי רק אז הבנתי מה היא עושה איתו היא מתגרה בו כמו שהתגרתה בי פעם. לא יכולתי לראות אותה יותר שם עזבתי את תימור היא הבינה לאן אני הולך התקרבתי אליה תופס בידה בלי להגיד מילה. תפסתי אותה גורר אחרי היא ניסתה להתנגד לי.
"עדי שתחרר," היא אמרה.
"עזוב אותה היא לא רוצה אתה לא רואה!" הבחור עם שיער הלבן עצר אותי.
"שב בשקט אף אחד לא דיבר איתך," אמרתי עצבני ללמי הוא חושב את עצמו.
"אל תעצבן אותי." הוא בא לתת לי אגרוף ואני הייתי מוכן לירז נעמדה בינינו.
"תפסיקו חבורת מפרגרים!" היא צעקה על שנינו עיניה היו קרות. "עדי עדיף שתלך," היא אמרה לי בקולה הקר.
"כן אני אלך ביחד איתך," היא הביטה בי לשנייה משתחררת מאחיזתי.
"הכל נגמר אטיאס למה אתה לא קולט!" היא אמרה קולה תוקפני.
"את טועה לא נגמר אני אוהב אותך!" אמרתי לה היא הביטה בי עיניה קרות מתמיד החום שהיה לה נעלם.
"אתה טועה לך ללוסיאנה אתה חייב." היא אמרה באה לעבור אותי תפסתי בידה בחוזקה כבר לא עניין אותי כלום לקחתי אותה איתי בכוח ועלינו לגג הקניון לקחתי אותה איתי בכוח. נישקתי את שפתיה מחבק אותה בחוזקה נישקתי אותה כל כך התגעגעתי לשפתיים האלה ידיה היו על חזהי, עיני נעצמו התענגתי מהשפתיים האלה חיבקתי אותה כל כך מאוהב בה. כל כך רוצה אותה מנשיקה עדינה הנשיקה הפכה לפראית יותר אגרסיבית מצידי. הרגשתי את הנשימות שלה שהיו מטורפות ידעתי שהיא מרגישה גם ידה היתה על לחי שלי הגשם ירד מעלינו בקור הזה הדבר הכי חם היתה הנשיקה שלנו.

המשך יבוא…………