כבשתי אותך!!!!! פרק 37: צרות בגן עדן חלק ב'

"מה קורה איתך את לא תתחמקי תגידי לי מה עובר עלייך?!" אמרתי בקול תוקפני מעט.
"אני בהיריון זה מה שקרה!" היא צעקה עליי.
"ממי? איך?" שאלתי אותה.
חלק ב':
——-לוסיאנה——-
"ממי? איך?" היא שאלה אותי שתקתי לי בהתחלה לא ידעתי מה להגיד לה חודש שתקתי הייתי בדיכאון ולעשות הפלה אני מפחדת וזה לא מומלץ רעדתי מעצם העובדה להפיל אותו את היצור הקטן שבתוכי גדל.
"ממי לוסיאנה תגידי!" היא שאלה ראיתי את ידיה של לירז רועדות ראיתי אותה לבנה כסיד חיוורת מודאגת כל כך דואגת לי? היא חיבקה אותי בידיה עוטפת אותי בחומה ודאגתה שזה היה מוזר כל כך עבורי.
"אני בהיריון מעדי אני נושאת ברחם שלי את בנו של עדי אטיאס," אמרתי לה היא החווירה פניה היו לבנות כסיד ראיתי איך היא רועדת בכל גופה רעד כל כך חזק. היא שחררה אותי כשגופה רועד ועיניה קפואות בהלם אני יודעת שאני משקרת אבל זו הדרך היחידה לזכות באהוב נפשי.
"איך? מתי זה קרה?" היא שאלה אותי בעיניה דמעה זלגה אבל היא השתלטה על כאבה ראיתי שכואב לה מאוד היא הסתובבה והלכה אחרי שלא עניתי לה היא עזבה אותי עוזבת אותי לבד.
אף פעם לא חשבתי שהיא כל כך….שבירה ראיתי איך היא התפרקה מהמילים שלי שבירה הרוסה אין מה לעשות אחרי הכל באהבה תמיד שניים נותרים לא שלושה.

——לירז——
עזבתי רצתי הכי מהר שאני יכולה עליתי לכיוון הגג שם איפה שאני רגילה להוציא את כאבי שם איפה שאני ורטמיר שהוא כמו אח בשבילי יושב איתי תמיד. רעדתי נשבעת לכם לא ציפיתי שהיא שהוא כבר שכבו כשהיא אמרה את שמו ליבי כבה הרגשתי כאב עמוק. הכל נשבר בתוכי הוא…אהוב שלי הבחור שאני אוהבת אחרי מה שקרה לי עם…..דין אהבתי הראשונה הוא שבר את ליבי עכשיו. הדמעות זלגו להם לא רציתי לראות אף אחד בכיתי שבורה רציתי לצעוק אבל לא הראיתי את חולשתי אני לא אחת שמראה אותה אני עדיין לירז יזראילוב הנערה הכי חזקה ושהופכת את הגברים לעבדים שלה. כן גם עכשיו כשאני חושבת על טעם שפתיו על היופי שלו הכל כואב כל כך כואב ליבי נשרף כאש מכאב והוא ה' יודע מה עבר לו בראש. והיא כמו זונה שכבה איתו עם סטוציונר בן זונה שאני פקינג מאוהבת בו ינעל העולם ינעל החיים המזדיינים האלה איפה חטאתי??? אולי באמת חטאתי בפני אלוהים שזה מגיעה לי בהתחלה הוא לקח ממני את אהבתי הראשונה הביא את עדי לחיי אהבתי השנייה ומה בגד בי ושבר לי את הלב. איפה חטאתי ריבונו של עולם שאתה נותן לי את המכות האלה אולי באמת לא מגיעה לי לחיות בעולם שיצרת?? מה אני עוד צעצוע בשבילך בריאה קטנה למה כל הסבל הזה בשביל מה?? בשביל שתצחק אליי??? שאלתי אותו בליבי כשהדמעות זולגות בלי הרף כן גברים זה עם חרא חלקם חוץ מדין חיים שלי רובם הגדול עם של חרא למה הוא שכב איתה למה? מה יש לו על מה הוא חשב על עוד סטוץ האם זה היה לילה לפני שהוא הודה הוא אמר הוא אוהב אותי ועכשיו יהיה לו ילד. ואני לא יכולה להגיד לה או לו להרוג את הילד הזה אני לא מאשימה אותו הילד המסכן הזה אין בידו חטאת הוא לא אשם שיש לו הורים מניאקים שני ההורים לא אחד. סאמק סאמק סאמק הדמעות הבוגדניות האלה לא מפסיקות להן. ישבתי לי שעות בוכה שם לא הלכתי לשום מקום ישבתי בוכה כאב לי מאוד נשמתי כמו מטורפת בוכה והבטתי בשמיים הכהים היה כבר שמונה ועכשיו ארוחת ערב לא הלכתי לשם ישבתי שבורה לא יכולתי להכניס דבר לפי.

———עדי———-
חיפשתי אחרי אהובתי בכל מקום כל כך התגעגעתי אליה כל כך רציתי בה שוב לנשק אותה שוב להרגיש אותה שוב לשמוע את צחוקה ושוב לתת לליבי להתפרפר כמו משוגע מאהבתי. הלכתי לארוחה התלבשתי יפה אחרי מקלחת לבשתי ג'ינס קרעים משופשף כחול וחולצה שחורה שצמודה לחזהי נכנסתי לחדר אוכל הולך למקומי ראיתי את כל הבנות יושבות להן חוץ ממנה. "היי אטיאס מה קורה איפה לירז?" גל שאל אותי בחיוך.
"חשבתי שהיא אתכן איפה היא?" שאלתי מופתע חשבתי שהיא איתן.
"היא לא כאן לא ראינו מאז ארוחת הצהריים." שמעתי את הלנה אומרת היא ישבה איתנו בשולחן השתלבה מהר זאתי. קמתי יצאתי מחדר אוכל זה היה מוזר איפה היא איפה היפיפייה שלי איפה הנערה הכי מושלמת שלי הפרח שלי השמש שמאירה את דרכי באפלה האור האושר השמחה המתנה מאולהים האהבה הפרי מגן עדן איפה היא? מה עובר אליה על מה היא חושבת עכשיו מדוע היא לא לידי? רצתי לחדר שלה היא לא היתה שם עליתי לקומה השנייה כל זכר לנסיכה שלי חיפשתי אותה בחדרי למטה היא לא היתה בספרייה בבריכה במסדרונות בכיתות בחצר כל זכר לה לא היה כאילו בלעה אותה האדמה. ירדתי למרתף חיפשתי אותה היא לא היתה שם לא נכחה ישבתי בספסל בליבי הרגשתי מועקה כאב באותו רגע הרגשתי רע הרגשתי משהו רע עומד לקרות הלילה משהו שישבור אותי. אני מתחנן אלוהים אמן שההרגשה הזו תעלם ולא תהיה אמיתית אלוואי שאמצא אותה והשקט בליבי יחזור. מה קורה איתך עדי רק לרגע אהובתך לא נמצאת אתה מתחיל להרגיש במוות בליבך שנפשך לא מוכנה להתמודד בלעדיה עד כמה אתה מכור ומאוהב בנערה הזו? עד כמה היא שינתה אותך תהיה סבלני תהיה חזק כי אתה חייב למענה למען הנערה שאתה אוהב. ישבתי מביט בשמיים הכהים הירח לא נראה לו הכוכבים בערו וישר במוחי רץ משפט 'אל תביט בכוכבים הכוכבים רק משקרים אל תביט באורם הקטן כי אורם לא יאיר את דרכך האפלה רק אור הזריחה השמש השחר של מחר יאיר את דרכך.' עדי אל תאמין במה שאתה רואה תביט טוב טוב ותראה את האפלה המסתתרת מאחוריהם אני מביט בהם מבין את המשפט ותוהה מדוע חשבתי על המשפט הזה דווקא עכשיו. מה קורה לכל הרוחות? מה קורה סביבך עדי שאתה לא רואה? מה היא המועקה בליבך כשהיא לא פה? האם כשאתה מאוהב קשות אתה מרגיש את ליבך כך מתהפך עמוק בליבך? כיסיתי את פניי ישבתי חושבת אליה חושב על המועקה.
"היי הכל בסדר?" שמעתי קול רך ורגועה אומר לי הרמתי את ראשי ראיתי את הלנה יושבת לידי.
"היי," אמרתי לה לא היה לי חשק לדבר רק על לירז חשבתי באותו רגע.
"הכל בסדר? מצאת אותה?" היא שאלה בדאגה היא הביטה בי דאגה עם עיניה החומות שהיה בהן חום הן היו כהות עם דבש.
"כן אני בסדר פשוט אני עדיין לא מצאתי אותה." אמרתי לה בקול רגיל לא היה לי כוח לספר על מועקה בליבי.
"היי תתעודד כנראה היתה לה סיבה טובה לא לבוא עדי תרגיע." היא אמרה לי בחיוך מתוק.
"תודה לך הלנה," אמרתי בחיוך עליתי לחדרי מותיר אותה לבד.

——הלנה——-
"הכל בשבילך עדי אטיאס הכל בשבילך," אמרתי בחיוך כשהוא הלך הלכתי לחדרי מתחילה להתכונן לשואו של מחר.

——לירז——-
ישבתי שם לא היה לי חשק לדבר או לראות אותו ישבתי כשדמעות בעיניי זולגות עדיין כאב לי לחשוב על הכל ניגבתי את דמעותיי הבטתי בשמיים בכוכבים שנצצו חלמתי בליבי כשהייתי קטנה פעם שהיה גשם של כוכבים נוצצים. אני זוכרת אבי שם על תקרה בחדרי כוכבים גדולים וקטנים שנוצצים בחושך כשכבתי תמיד הבטתי בהם וקיוויתי יום מן הימים יהיה גשם שכל כוכבים.
"היי מה את עושה פה," שמעתי קול אומר לי ישבתי מתעלמת הקול אמר באנגלית. הרגשתי מישהו יושב לידי. "מה קורה שלירז יזראילוב יושבת לה לבד על גג העולם.?" הוא שאל הרמתי את מבטי ראיתי את האידיוט האיטלקי.
"לא עניינך," אמרתי בקול קר.
"נכון שהם יפים?" הוא שאל אותי מביט בכוכבים.
"השמיים פה גבוהים מדי בישראל הן נמוכים כמו שאיש חכם אחד מהתלמוד אמר אין מזל בישראל כי הכוכבים רק משקרים. והם הכן משקרים אורם הקטן מאיר את הלילה אבל לא שומר עליך מהאפלה של הלילה אתה לא יכול לראות מה קורה מאחורי הערפל." אמרתי מביטה בכוכבים הוא הביט בי בחיוך.
"גם אותך אני מצאתי מאחורי הערפל בצלליות של הלילה בלילה חסר חיים את הופעת והארת את הכל כירח לבן בהיר מלא אור כזריחה של השמש כמלאך שנשלח רק בשביל להאיר את השמיים ואת האדמה הקרה ולחמם אותה." הוא אמר את המילים בחיוך מביט בשמיים.
"את יודעת את המילים האלה אמר גבר איטלקי בשם אנטוניו הוא אמר זאת לאהובתו אליסיה ביתו של העבד שלו הוא היה אציל מאוהב ואהבתם היתה אסורה." הוא המשיך לומר לי.
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים, עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע, עת להרוג ועת לרפוא, עת לפרוץ ועת לבנות, עת לבכות ועת לשׂחוק, עת סְפוד ועת רְקוד, עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים, עת לחבוק ועת לרחק מחבק, עת לבקש ועת לאבד, עת לשמור ועת להשליך, עת לקרוע ועת לתפור, עת לחשׁות ועת לדבר, עת לאהב ועת לשנא, עת מלחמה ועת שלום." הוא שמע אותי מצטטת. "קוהלת היה אומר זאת הכל יכול להשתנות בחיים אלה מעבד אני מנחשת היא הפכה לאישה חופשייה נכון?" אמרתי לו הוא הביט בהפתעה.
"בהחלט בדבריו יש צדק וחכמה ואני רואה שהבנת בעצמך שאנטוניו שחרר אותה והפך אותה לחופשייה." הוא אמר בחיוך.
"לפעמים ההיגיון פותר את הכל אתה יודע כמו שבמגילת שיר השירים אומרים 'מים רבים, לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות, לא ישטפוה. כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה.'"הוא אותי מצטטת כשהגעתי לחלק האחרון שציטטתי מפסוק אחר קולי היה מעט תוקפני.
"את מצטטת טוב אני רואה שלמדת משם ארבה מה איתך למה את לא הגעת לארוחה מה נמאס לך לראות את החבר שלך?" הוא שאל בחיוך על פניו חיוך זדוני.
"מה שביני לבינו ישאר ביני לבינו זה לא עניינך." אמרתי בקול קר כאב לי מאוד לחשוב עליו לכן השתדלתי בכל כוחי לא לחשוב אז הרגשתי את ידיים מחבקות אותי הבטתי בהפתעה באידיוט הזה הוא חיבק אותי בחוזקה מצמיד את ראשי לחזהו ולחש. "Quanto tempo si sarà così duro con me quando io aspetterò di assaggiare il frutto delle tue labbra belle." הוא לחש ברוך לא הבנתי את דבריו באיטלקית שתקתי ואז הייתי חייבת להוציא את מחשבותיי החוצה כמובן שלא אמרתי באנגלית רק בעברית כדי שלא ידע על כאבי.
"האם להיות בך מאוהבת זה רק כשהכל נובל אצלי שאני שבורה שאתה לא שלי שאתה שלה אם זה נגמר האושר האהבה החיים שהבטחנו לאהוב לנצח נגמרים? אני מתפללת בליבי רק לשכוח אותך לשכוח מהכאב עם אינך שלי עם ה' לא רוצה אותנו יחד." לחשתי בעברית בשקט חושבת על דבריי מתתי רציתי לבכות החזקתי את עצמי. "אני לא אבכה אויבי לא יראו את דמעותי ואתה לא תרגיש בהן." אמרתי בעברית. ראיתי את דניאל מביט בי. ולא משחרר את חיבוקו החזק עיני הביטו בכוכבים כעיניו הבהירות של דניאל בכובים. השמיים חיסו באפלה אבל אור קטן של הכוכבים נותר וציפיתי לגשם הכוכבים עדיין עמוק שם בליבי ומקווה שחיי הן סיוט אחד גדול.

המשך יבוא…..