כבשתי אותך!!!! פרק 34: טעם החדש

———עדי————–
עבר כבר חודש מאז שאני ולירז ביחד אני משוגע אליה, אם בחור אחר מתחיל להתקרב אליה אני כבר מתחיל להרגיש שאני מוכן לחסל את הבן זונה הזה. הנערה הזו הפכה אותי לחסר שליטה לידה אני משתדל כמה שאני יכול להחזיק את עצמי שלא להתנפל על אף בחור ששואל או מתקרב אליה לפעמים היא מבלה עם רטמיר ואני מאבד את העשתונות משתגע לידה היא הפכה אותי למשוגע מאהבה. עכשיו יש לנו שיעור תיאטרון ישר לפני שמישהו ייקח אותה להיות איתה במונולוג תפסתי בידה היא חייכה את חיוכה המנצח שיודע אני מכור אליה אין מה לעשות זאת האמת אני מאוהב משוגע רוצה רק בה.
"עדידוש אתה מאבד שליטה," היא לחשה לי חיבקתי אותה והיא החזירה לי חיבוק חזק ריח שיערה היה מדהים הוא נשאר עדיין לבן ויפיפה רך עדין.
"זה הכל באשמתך אני מאוהב בך מה עשית איתי כישפת אותי באהבתך לירז." אמרתי לה מלטף אותה ברכות ידיה הרכות ליטפו את שערי ברוך.
"גם אתה כישפת אותי באהבתך עדי אני לא מסוגלת לנשום בלעדיך עד כמה שזה נשמע לי קיטשי ומעצבן." היא אמרה בחיוך מלאכי שלה והתנתקתי ממנה קלות.
"תלמידים שבו במקום היום אנחנו נעבוד על מחזה חדש על האימפריה העות'מנית על הסיפור אהבתם של הורם סולטן וסולימאן סולטן. נתחיל באודישנים מי מתנדב להתחיל?" היא שאלה אותנו לירז הרימה את ידה.
"אני התחיל," היא אמרה בחיוך שלה.
"טוב לירז תתחילי," המורה אמרה לה לירז חייכה אליי נותנת לי נשיקה בלחי היא קראה את הטקסט לשנייה ועלתה על הבמה.
"❤ אולי זה גורל הביא אותי לכאן
אולי זה בגלל שאני החלטתי
אולי הלב אמר לי
אולי אתה פיתתה אותי
הכל אפשרי החשוב ביותר שאני לא מתחרטת שאני כאן לידך עכשיו!❤" היא אמרה את הטקסט בקולה מעט רציני. כשעברה לחלק השני של הטקסט קולה היה חלוש.
"❤ אני לא אספר לאף אחד על צערי,
לא אשתף על יגון שלי.
הסתיר כקמח עמוק בלבי.
אפתח רק לים.
ייתן לגלים לסחוף העצב שלי הרחק – הרחק,
אני אצחק בתגובה לכל, מה כואב לי.
אני אזיל דמעות רק על משפחתי.
אני אלכסנדרה ליסובקה
אהיה מסוגלת להפוך משפחה לגברת.
ואני לא אקבל את הגורל.
אני אהפוך להורם סולטן.❤"
קולה התחזק אחרי שאמרה את שמע קולה צמרר את כולם איך שהיא הבטיחה לעצמה קולה גרם לכולם להיות מרותקים אליה. אחרי שסיימה כולם מחכו לה כפיים.
"❤הו שושנה שלי, חייכנית, סולטנית שלי, פדישאח, הורם שלי!
אותה האחת שעבורה אני סובל, עתיד בבדידות יום ולילה,
שוקע את עצמי בלילה בצער שלי וזה הפך אותי להומלל הורם.
מראה במלואו…
הו, כמה אני מתגעגע לריח של שיערך,
שאת נשטפת על ידי אור ירח והריח של עורך.
אוי הורם שלי, כבשת אותי עם משפחה ועם שירייך.
«אם נועד בשבילי לראותך מחדש, אז אני רק רוצה לגעת בך, לשמוע את קולך», – את אמרת.
שיבוא בורא עולם, שברא את הארץ והשמים שיהיה העד שלי – אני מאחל את אותו הדבר.
ואם את לא מאמינה לי, אז תקשיבי למוחיבי.
מאחלים לעולם מתנות בעד שושנה אחת שלי,
שבה מאוהבים שדה של שושנים.
לפני הצמאה לאהבה רוצה להתמוגג
תחת שירת הזמיר.
הו נשמה, רפאי אותי משכרות לשפתייך.
כואבים לנו בלילה של פרדה.
רוצה להתאושש מהסבל הזה.
על השוטה, לא לחושב שאנחנו צריכים את גן העדן שלך.
גם האבק לא מוצא אהבה.
רוצה לראות את אהובתי בגני.
הלב חשף את כל הסודות של האהבה כמנצח.
כמו שראינו – בשוק האהבה נמכרו נשיקות.
בקום הכסף באה מהלב והנשמה
אנו מאחלים להתמקח.
אני אמרתי: «הו יפיפייה, איזה קסם?»
רק עינויי וסבל…
היא חייכה ואמרה:
«אנחנו רוצים לדמיין אוהבי אהבה מקסימה ובוכים».
שלא ישים עין מוחיבי על לחייך,אבל העור והתלתלים.
לא מתבוננות בתלבושות הרקומות,
רוצה רק את פנייך הצנועות.❤"
עצמתי את עיניי מרגיש בכאב הזה של סולימאן חושב על הורם אהובה שלי במחזה ותהיתי לרגע עם חס וחלילה האבד את האישה של חיי שוב האם ארצה לחיות? שמעתי מחיאות כפיים ירדתי והמורה אמרה משהו ואז היה צלצול נגעתי בפניה של האחת שלי מלטף את שיערה הרך היא הביטה בי בעיניים מעט רציניות וחיבקה אותי.
"למה אתה עצוב האם פגעתי בך?" היא שאלה ברכות חיבקתי אותה חזק יותר.
"לירז אהובה שלי אני אוהב אותך." אמרתי לה נושק את שפתיה הרכות והחבר'ה הגיעו.
"נתראה בארוחת צהריים עדי," היא אמרה לי בחיוך והלכתי משאיר אותה עם הבנות מכיתת התיאטרון שלא הפסיקו להחמיא לה על המשחק שלה.

———לירז———-
ראיתי על פניו משהו לא בסדר האמנתי שכנראה הוא חשב על מערכת היחסים שלנו חייכתי כי ידעתי שהכל יהיה בסדר האמנתי בכל ליבי שאני ועדי נשאר תמיד לנצח. עמדתי עונה לבנות על השאלות איך עשיתי זאת וטכניקות ודברים כאלה אז הרגשתי זוג ידיים חמימות קופצות אליי. נשבעת לכם עוד שנייה נחנקתי הו אלוהים.
"לירזוש!!" נטלי חיבקה אותי בהתרגשות צחקקתי מחזירה לה חיבוק.
"ואו מישהי התגעגע אליי ממש לא התראנו כולה ארבעים וחמש דקות," אמרתי מצחקקת.
"ממש מאמי מה שתגידי את לא תאמיני מה נפתלי עשה בשבילי הוא כזה מאמי כזה חמוד." היא הושיטה לי את הדף צחקקתי.
"ממ.. מעניין בוא נראה מהמשורר השיכור כתב לך," אמרתי מצחקקת.
"התאהבתי בך נערה כשאני שיכור מאהבתי עלייך,
הו אהובה שלי פרח מגנוליה יקר.." התחלתי לצחקק וקוראת בקול הכי דרמטי.
"נסיכה שלי פרח שלי חצופה שלי שגנבה את הלב שלי," צחקקתי קוראת זאת.
"עד לא מ..מזמן הייתי סטוציונר עד שבת כמו מכשפה וכבשת את ליבי." צחקקתי קוראת זאת.
"פרח יפה שלי אני כמו דבורה שנמשך לצוף של דבש נמשך אלייך תצאי איתי הערב בלי מיני רק בצנוע שלך נפתלי המלך." חחח צחקקתי צוחקת צחוק הכי פרוע הכי מצחיק.
"מה את צוחקת ממש מצחיק זה מכתב רומנטי הראשון שלו בשבילי." היא אמרה לי צחקקתי.
"הוא בטח כתב את זה שיכור," אמרתי לה צוחקת.
"תחזירי לי את זה יא חתיכת מכשפה!" היא אמרה לי ברוגז.
"אם את רוצה בואי ותנסי לתפוס אותי." אמרתי לה בחיוך והתחלתי לרוץ.
"לירז תחזירי לי!!!!" היא רצה אחרי רצתי במסדרון לעבר החצר כאשר נטלי רודפת אחרי ואני מצחקקת לי.
"הו מגנוליה פרח יקר," אמרתי מצחקקת רצה.
"חכי חכי עם אני תופסת אותך יזראילוב!" היא אמרה עצבנית צחקקתי.
"את תצטרכי לתפוס אותי נטלי עם את רוצה את זה," אמרתי לה מצחקקת רצה על הדשא כשבידי הדף שהיה מיועד לנטלי מנפתלי התפוצצתי מצחוק עדיין ממה שקראתי שם רצתי על הדשא בדיוק נדלקו הממנטרות בשביל להשקות את הדשא רצתי רטובה צוחקת מחזיקה את הדף קרוב אליי שלא יהרס על יד הכניסה לתיכון ואז החלקתי על הדשא הרטוב ונתקלתי במשהו חזק כמו עמוד חשמל ונפלתי והחוזק המשקל נפל ביחד איתי. המים הרטיבו אותי מעוד ואז ראיתי מעליי דמות של בחור שיערו בלונדיני מלוכלך שיערו היה מחוספס בבלונד טבעי שלו עם פסים מעט כהים בשיערו הארוך מעט עיניו היו כחולות אפורות עם גוון שחרשחר. שמתי לב שעל אוזנו השמאלית היו ארבע הליקסים ולאורך כל האוזן והתנוך היו לו עגילים שחורים ובאוזנו הימינית היו שלושה הליקסים לאורך כל אוזנו היו עגילים שחורים עד תנוך. הוא לבש חולצה לבנה פניו היו כמה סמטימטרים ממני. הוא חייך מביט ובפתק שבידי בטעות היה לצד ההפוך שבו רואים את הכתוב.
"הו פתק יפה בידך מה זה בשבילי?" הוא שאל אותי בחיוך פרצתי בצחוק פראי.
"לא, זה חיים נחמן ביאליק כתב כשהיה שיכור, וחוץ מזה מי מכיר אותך בכלל שאכתוב לך משהו כזה אז קיצר יאללה קום ממני אתה מוחץ לי את הנשמה עם הגוף הכבד שלך." אמרתי לו הוא הדליק את העצבים הדבע הזה.
"ואם לא בא לי מה תעשי?" הוא שאל אותי.
"אני לא יודע מה היא תעשה לך אבל אני יודע שאני אזיין לך עכשיו את הצורה מכות!" עדי אמר בזעם בקול פראי.
"הוי לא ידעתי שאתה חבר של הבחורה הזו גוף יש לה אבל כנראה מהשכל עדיין חסר לה." הוא אמר לי בחיוך מעצבן אותי הוא התקרב אל פניי ולחש לאוזני.
"נתראה סקסית." הוא אמר לי בקול סקסי מתגרה חייכתי חיוך פראי בעטתי בו הוא הופתע וקמתי.
"בטח שנתראה בפעם הבאה שאשבור לך," אמרתי בחיוך פראי.
"אם עוד פעם תעז לתהקרב לחברה שלי אני אקבור אותך!" עדי אמר עצבני כאש הכרתי את התכונה הזו בו ולכן השתדלתי להרגיע אותו.
"בוא עדי הבן זונה לא שווה את העצבים שלנו נטלי קחי ותלמדי את השיר של ביאליק." אמרתי לה בחיוך.
"אני אקרע לו את הצורה לבן זונה הזה עם הוא יעז להתקרב אלייך." הוא אמר מאוד עצבני.
"תירגע עדידוש הוא לא יעז אחרי הכל עם הוא יעז נקרע לו את הצורה," אמרתי לו בחיוך מנשקת אותו בשפתיו היפות.

המשך יבוא…..