כבשתי אותך!!!!!!! פרק 3: טיסה חלק ב’

——נטלי——-
ישבתי עשרה כיסאות מאחורי לירז, עם איזה בחור בגיל שלי רוסי עיניו היו בצבע דבש בהיר. פניו חיוורות, אפו ישר, שפתיו מלאות יפות כאלה עבות מעט צורת עיניו עדינה, ידיו הגבריות היו על הכיסא הוא ישב בחצי שכיבה אני מודה חתיך סקסי מושלם….. אבל כשעיניו עברו עליי הוא בחן אותי מכף רגל ועד ראש באותו מבט של סטוציינר, שנאתי את זה כשבוחנים אותי כאובייקט מאשר כבת אדם. סובבתי את ראשי לחלון שמה את רגליי על הכיסא, ומקשיבה למוזיקה. הקשבתי לאהובי מגרין דיי חתיך אש….. כן היה לי כיף מאוד, להקשיב לו ומצד אחד הייתי משעוממת לא היה לי כוח לעוד סטוציינר מזוין. קמתי מהכיסא אחרי חצי שעה מתחילת הטיסה.
"סליחה אפשר לעבור?" פניתי בעברית עליו.
"בטח מאמי תעברי," הוא הזיז את רגליו והפיל אותי כך שאשב על ברכיו נוגע בפניי. "יפיפייה כמוך עוזבת אותי בלי להגיד את השם שלה?" הוא חייך חיוך מפתה סקסי.
"אני מציעה לך לשחרר אותי אחרת אתה תשלם על זה ביוקר." אמרתי לו בקול קר ומתוק.
"קודם כל תגידי לי איך קוראים לך נסיכה אחר כך השחרר אותך." הוא אמר לי בקול מתוק מתקרב אל פניי.
"נטליה החברה שלי קוראת לי נטשה בשפה שלכם רוסים." עניתי לו בקור.
"חחח רוסי את בטוחה חיים שלי שאני רוסי?" הוא שאל אותי הסרתי את ידיו שהחזיקו בי בכוח הוא הרפה ממני ועזבתי. הלכתי ללירז ראיתי אותה נשענת על החלון שרגליה על כיסא, ולידה בחור סוף הדרך. יפה עיני דבש, שזוף, מדהים, הוא הביט בי רמזתי לו שקט. והוא קם בחיוך התקרבתי לשבת, ואמרתי בטון מחקה את אבא של לירז.
"יזראילוב הגיעה הזמן לקום את תחת מתקפה!" לירז קמה מהר על רגליה, ובדרך חטפה מכות ברגליים ובראש.
"אךך…. כוסאמק כוסאמא שלך עמר, ינעל בעלך לעתיד הצולע המזויין הזה, אני אהרוג אותך יום אחד!!!" היא אמרה בקול כועס הבחור ואני צחקקנו היא סוף סוף לא קיללה את דודה שלי.
"חחחח רק ככה את קמה הקול של אבא שלך היא הדרך היחידה להעיר אותך!" אמרתי צוחקת.
"מה את רוצה מהחיים שלי מפגרת?" היא שאלה בקול עצבני.
"חיים שלי משעמם לי נו…..כפרה עלייך בואי נקום אני תקועה עם ערס מעצבן מאוד!" אמרתי לה הבחור הביט בחיוך.
"מתוקה איך קוראים לך?" הוא אמר לי הבנתי שהוא מאותו סוג סטוציונר.
"נטשה, ככה יזראילוב קוראת לי בגלל השם שהשם המלא שלי נטליה, אבל בתכל'ס כולם קוראים לי נטלי." אמרתי לו.
"טוב מאמי רק בשבילך אני מוכן להיות שם במקומך, איפה את יושבת?" הוא שאל אותי.
"עשר שורות אחרי שלכם," אמרתי לו.
"בסדר מאמי תשבי עם החברה שלך את ואני נתראה אחרך כך…" הוא אמר ללירז קורץ לה ראיתי איך הוא מתחיל איתה ואיתי.
"אז מה נבלה?" שאלתי היא חייכה אליי מהנהנת.

———נפתלי———-
מאז שראיתי את הכוסית הזו היא לא יוצאת לי מהמוח, יפיפייה נטשה היא נראית די חיוורת מעט שיזוף כמעט אין בה. עיניים האלה דבש טהור מפתה אני שיכור ממנה משהו לא נורמלי השיער הרך הזה הגוף הזה הו אלוהים…..
"היי חצי מה קורה אני שומע שאתה מטריד בחורות?" שמעתי את קולו של עדי.
"היי אטיאס מה המצב איתך, עם מי אתה תקוע אני מקווה מאוד עם סבתא בת שמונים בריטית." אמרתי מצחקק הוא צחק גם.
"לא אחי, אני תקוע עם הבחורה הכי שווה במטוס ממש חתיכה אני מוכן כבר עכשיו לדפוק אותה…..אבל רק שהיא קשה כזו." הוא אמר בחיוך מנצח שלו.
"מי הכוסית הזו שזוכה אה?" שאלתי אותו
"קודם כל יאללה חצי תזיז את הישבן שלך אני הולך לעמוד פה כל היום?" הוא אמר הופתעתי אבל קמתי נותן לו לעבור.
"מה אתה עושה פה עוד מעט הפצצה שאני יושב לידה צריכה לבוא." אמרתי לו בחיוך.
"היא לא תבוא, היא תבוא בעוד שעתיים עליך נתתי לה להישאר עם הסקסית שלידי הן חברות או משהו." הוא אמר בחיוך גאה.
"החלטת להיות ג'נטלמן?" אמרתי מצחקק.
"הכל בשביל הכוסית הזאת, היא חייבת לאמין לי שאני לא רוצה אותה רק ללילה אני מת כבר לדפוק אותה אבל צריך לתת לה זמן." הוא אמר בחיוך.
"אתגר רציני אה, גם הפצצה שלי אתגר בשבילי ב'ונה צריך שיתוף פעולה מיידי לכבוש את הפצצות האלה." אמרתי לו הוא חייך בתגובה.
"אחלה חצי רק קודם צריך להשיג את מספרים של הפצצות שלנו אחרת סלמאת אחי," הוא אמר לי.
"לא בוטחות בנו…..אה אז נצטרך לגרום להם לבטוח בנו." אמרתי לו נותן לו כיף. "ונדפוק אותם.!" אמרתי.
"בכיף שלי," אטיאס כמו תמיד אמר.
"בכיף שלי," אמרתי.

——–תימור———
נתקעתי במטוס עם יואל, הוא הצחיק אותי. והציק לי כמו תמיד רבנו צחקנו לנו יושבים לנו, הוא לא הפסיק לעצבן אותי ולקרוא לי גיץ בכינוי המזויין הזה שאטיאס נתן לי הבן זונה הזה. עכשיו הוא משגע אותי יואל.
"אז מה לונדון הולכת להיות לנו אתגר אש אה," אמרתי לו .
"תימי כפרה את יודעת מה המילה הראשונה שאני אלמד בלונדון?" הוא שאל אותי בחיוך.
"מה?" שאלתי.
"איך אומרים גיץ בשביל שאקרא לך גיץ," הוא אמר לי צוחק הבטתי בכעס.
"יא בן זונה!" התחלנו לריב קמתי ללכת הוא תפס אותי מושיב אותי עליו.
"אני יודע שאני בן זונה אבל זו המילה כפרה," הוא אמר בחיוך מחזיק בפניי כמו תמיד סטוציונר מזויין.
"קוקו להזכיר לך מה אטיאס אמר שיעשה לך ולכל מי שיתחיל איתי?" אמרתי לו בקול מאיים.
"כן אני יודע הוא יזיין לי את הצורה מכות רצח, אבל את אשמה את מפתה אותי בגוף שלך," הוא אמר מקרב את פניי אליו ולוחש את משפט האחרון ומשחרר אותי. אטיאס היה כמו אח שלי הוא הזהיר את יואל, נפתלי, ורטמיר שהוא יקרע להם את הצורה אם הם ינסו להשכיב אותי.
"מה קורה תימי המזויין הזה מנסה לדפוק אותך?" שמעתי את קולו של עדי.
"לא חיים שלי הכל בסדר," אמרתי ישר לא רציתי שהוא יריב בגללי מכות איתו, חיבקתי את עדי קלות והוא חיבק אותי.
"אם הוא ינסה לפגוע בך תגידי לי חיים שלי," הוא נישק את מצחי וניגש לקוקו.
"מה המצב קוקו אני מקווה שאתה לא מחפש סטוץ אצל תימי," הוא אמר בחיוך.
"לא, מילה זו מילה אמרתי לך שלא אגע בה אחותך זאת," יואל אמר בחיוך יפה."מה המצב יש כוסיות איתך?" יואל שאל אותו בחיוך.
"יש אחת סקסית הכושרמוטה, אני מת לטעום אותה לא נותנת מייבשת את גוף שלי." עדי אמר לו בחיוך.
"וואלה נשמע מעניין אחי," קוקו אמר בחיוך.
"מה עם רטמיר?" אטיאס שאל.
"אה הוא עם גל," אמרתי לו בחיוך.
"וואלה היא לא תתן לו בטוח היא תרצח אותו זאתי," עדי אמר מצחקק.
"מסכן שלא ידע עוד צער," קוקו אמר מצחקק.

——–לירז——–
"אז מה את חושבת זה יעבוד הוא ייפול ישר?" שאלתי את נטלי היא צחקקה.
"כן זה יעבוד עוד מעט הוא יהיה העבד שלך עם הוא מכריז על מלחמה." היא אמרה מצחקקת.
"מה שבטוח בטוח אותו דבר גם אצלך יהיה עם סטוציינר הרוסי הזה." אמרתי לה בחיוך.
"את חושבת אני אשרוד אותו לירזי?" היא שאלה אותי בקול מיואש.
"כן נשרוד כפרה לא נותרו ארבה שעות נסיכה," אמרתי לה ובדיוק הגיעה הבחור ההוא עדי הוא הביט בי בחיוך ממזרי בוחן את גופי.
"טוב כפרה נתראה אחר כך," היא אמרה לי. "תודה לך אה…" היא אמרה לא יודעת את שמו.
"עדי, כפרה." הוא אמר לה את שמו.
"תודה לך עדי." היא אמרה עוזבת הוא התיישב מתמתח ושם את ידו מאחורי ראשי ומחבק אותי.
"התגעגעתי ליפיפייה שלי, שאני מת כבר לבלות איתה לילות שלמים.." הוא לחש לי לאוזן זה גרם לי לכעס הבן זונה הזה.
"לא תקבל אותי מתוק אפילו לא לילה," אמרתי לו בחלש.
"בסדר את יודעת שהשיג אותך בסוף את תמותי עליי במיטה ותרצי עוד ועוד." הוא לחש לי הורדתי לו כפה מצלצלת.
"יא בן זונה אתה לא תקבל כלום." הרחקתי את ידו הוא קירב אותי עליו וכתב על עצם הבריח שלי את מספר שלו.
"עכשיו תני לי את שלך," הוא אמר לי בחיוך. חייכתי עליו הוא הרים את חולצתו. "תרשמי ליד ליבי," הוא אמר כתבתי לו את המספר. "אני התקשר עלייך מתוקה," הוא לחש ישבתי כל הנסיעה נשענת על הכיסא אחרי שעות נחתנו בלונדון.