כבשתי אותך!!!! פרק 2: הורים, פראית, חולים חלק א’
——–עדי———
כשחזרתי הביתה ראיתי את ההורים שלי יושבים…. וידעתי משהו רע הולך לקרות או ריתוק או הם ייקחו ממני את המכונית…..
"אני רואה שסוף סוף מצאת את הדרך הביתה עדי!" אבא שלי אמר לי בקול קר.
"יצאנו לבלות עם החבר'ה," אמרתי הגשתי שאני מסטול.
"עדי מה אמרתי לך על אלכוהול?" אבי אמר בכעס הוא הביט בי שתוי צחקתי.
"הו תעשה לי טובה כאילו אתה בגילי לא שתיתה, ציונים טובים אני מביא מה אתה רוצה עוד?" אמרתי לו מסטול תחת.
"לך לחדר שלך נדבר אחר כך, אבל אתה לא תצא מזה בשלום עדי!!" הוא גרר אותי לחדר נשכבתי לישון עם הבגדים.
*******************************************************************************************************
(עיר ראשון לציון, רחוב רימונים)
——לירז——
"נטלי לירז הגיעה זמן לקום!" שמעתי את קולה של אמא של נטלי, צועקת עלינו שנקום. נזכרתי שנטלי הזמינה אותי למסיבת פיג'מות, אני ונטלי היינו חברות טובות תמיד. כמו תמיד הרגשתי כרית עליי טסה, ראיתי את נטלי זרקתי אליה בחזרה.
"אך את חתיכת כלבה!" אמרתי זורקת אליה שני כריות זרקנו אחת על השנייה.
"אני כלבה את מפגרת!!" זרקנו כריות צחקקנו זורקות אחת על השנייה.
"בנות אתן תאחרו קומו," אמא שלה נכנסה רואה אותנו מצחקקות.
"כמובן אמא," היא אמרה לה בחיוך.
"כמובן נירה אנחנו עכשיו ננקה ונצא." אמרתי לה בחיוך, אמה שלה היתה אישה מהממת יפיפייה, היא בעלת שיער חום כמו ביתה ועיניה כהות מעט.
"טוב יפה מאוד, אני שמחה את כמו תמיד לוקחת אחריות על העניין לירזי." היא אמרה בחיוך סידרנו את החדר, והלכנו להתלבש שמתי עיפרון, ומסקרה, ואי ליינר, לבשתי ג'ינס עם קרעים, וחולצת בטן. בתיכון שלנו לא שמתי על התלבושת גם נטלי ככה. היא לבשה חצאית מיני, וחולצה קצרה שחורה, היינו הפראיות של התיכון. היא עשתה את אותו דבר כמוני, ליינר, ועיפרון, ושנינו שמנו אודם אדום דובדבן.
"מוכנה כפרה?" היא שאלה אותי חייכתי.
"מוכנה נשמה, מה נמצא עוד עבדים או נעצב היום לאלונה ותמר את הפנים?" שאלתי אותה בחיוך פראי.
"בטח נתנקם בהם כלבות!" היא אמרה יצאנו מהחדר לוקחות תיקים, וירדנו לארוחת בוקר. אמא של נטלי ואביה ישבו הם חייכו אלינו.
"בוקר טוב בננות," אביה אמר בחיוך.
"בוקר טוב אבא," נטלי אמרה מנשקת אותו.
"בוקר טוב אלי," אמרתי בחיוך.
"מה שלום ליאור ורינה?" אביה שאל אותי.
"אמא ואבא ברוך ה' בסדר," אמרתי בחיוך.
"תמסרי להורים שלא יישכחו הערב אנחנו נפגשים לפי איך שאבא שלך עסוק בתפקיד שלו כמבקר מדינה צריך להזכיר לו." הוא אמר צחקקתי.
"כן הוא עסוק מאוד אבל אני בטוחה שהוא לא שכח אבל בכל מקרה הזכיר לו," אמרתי בנימוס.
"אז מה אתן מתכננות בנות היום מסיבה אצל לירז?" אמא שלה חייכה חייכנו אחת לשנייה אני ונטלי וצחקקנו.
"סוד כמוס לפרה ולסוס," נטלי ענתה צחקקתי.
"אני מקווה בלי אלכוהול?" אביה אמר בקול רציני מעט.
"חס וחלילה אבא יעיף אותי בטיל מהבית להתחתן בגיל צעיר לא בא לי," אמרתי להם בחיוך משכנע.
"אבא אתה אמרת שתוצאי לי את הראש נראה לך שאעשה זאת?" נטלי אמרה בחיוך מבטלת את עצם העובדה תמיד השתמשנו בדברים קיצוניים בשביל לגרום להם להאמין, שלא נגע אבל בלילה עשינו מה שבא לנו.
"יופי טוב לדעת בנות," אמא של נטלי אמרה קמנו אחרי כמה דקות ויצאנו לבית הספר הישארתי את המכונית שלי בבית אז היום נסעתי עם נטלי.
"את כמו תמיד מנסה להוציא את ההורים שלנו מפלצות." היא אמרה מצחקקת.
"כן נשמה לא ידעתי," אמרתי מצחקקת.
"כאילו שאני האמין לך?" היא אמרה צחקקתי.
"רק דרך קיצוניות מאפשרת להם להאמין שלא נעשה את זה," אמרתי מצחקקת.
כשהגענו נכנסנו לתיכון כולם הביטו בנו, כולם ידעו על שלא כדי להתעסק איתנו. ישבנו לנו בכיף בשולחן האחרון כמו תמיד, עשינו בלגן וכל החבר'ה הצטרפו.
אז בהפסקה ראינו את המטומטמות האלה אלונה ותמר, הן הביטו בנו זונות הן לבשו חצאיות מיני כמו תחתון, וחולצות בטן חזויות, בנים החליפו אותן כמו גרביים.
"הו תיראי תראי תמר מלכת הקרח כאן, בואי נשתחווה בפניה." היא אמרה בציניות גמורה גיכחתי .
"הו תראי מי פה נטלי מלכת הזונות עומדת בפנינו בואי נשפיל אותה!" אמרתי בחיוך הפראי שלי.
"מי שמדברת אחת שלא נותנת לבחורים להתקרב אליה??" היא אמרה בזעם פראי אלונה.
"הגבר היחיד שיתקרב אליי, הגבר שיתחתן איתי קודם, וחובה עליו להיות גבר טהור בגופו שאף זונה לא נוגעת בו. וגבר כמובן הכי חתיך, ובינתיים עד שאין באופק אחד כזה אני אהנה מחיי רווקות שלי!" אמרתי בחיוך עוזבת אני ונטלי הלכנו.
"ומתי כזה יגיע? אף פעם את תמותי בתולה זקנה עד אז." הן צחקו הסתובבתי.
"לפחות לא אהיה זונה כמוך!" אמרתי צוחקת נטלי צחקקה גם עזבנו אותם בחיוך.
"הזונות האלה הן אפילו לא מגיעות לציפורן השבורה שלך אם היא קיימת," נטלי אמרה מצחקקת.
"היי פרח מה שלומך?" רועי אמר לי חייכתי עליו חיוך מפתה, שלא התאמצתי בכלל לפתות אותו.
"היי מאמי אתה יכול להביא לנו מהקפיטרייה ברד בטעם ענבים?" אמרתי בחיוך מתוק מושיטה את הכסף.
"כן חיים שלי מיד!" הוא אמר בחיוך הולך.
"כמו כלבלב הוא רוצה אותך לסטוץ, אבל את הפכת אותו לכלבלב." נטלי צחקקה אומרת. "אמרתי לך כל מי שינסה להשיג אותי ללילה יהפוך להיות עבד שלי!" אמרתי לה מצחקקת.
"חוק יפה קבענו כשהחלטנו!" היא אמרה מצחקקת.
"נלך הוא עוד מעט יבוא הכלבלב שלי," אמרתי לה כשהלכתי הבנים ישר פינו לי את הספסל עוזבים, חייכתי אליה בחיוך מתיישבת.
****************************************************************************************************
(עיר תל אביב, שכונת רמת אביב)
——–עדי———
התעוררתי בכאב ראש הכושרמוטה בסביבות אחת,
"התעוררת סוף סוף אני רואה," אבא שלי ישב על כיסא מביט במבט כועס, ידעתי שזה יסתיים או בריתוק או הוא ייקח ממני את המכונית כוסאמק.
"כן התעוררתי אבא מה כבר הפעם עשיתי!" אמרתי בקול קר מגחך.
"השתכרת כמו חזיר, וחזרת לפנות בוקר נסעת במהירות לא מותרת, למזלך לא נתפסת על ידי המשטרה אחרת לא הייתי עוזר לך." הוא אמר בכעס עצבני. "הגיעה הזמן שתתרחק מהחברים המפגרים שלך!!!" הוא צעק עליי. "מעכשיו אתה עובר ללמוד בלונדון בתיכון רוקפורד, ואתה מרותק לשבוע. עד שתיסע שבוע הבא רשמתי אותך זהו נגמר בלי אלכוהול בלי חברים מטומטמים." הוא אמר בקול תוקפני לוקח את הטלפון והמחשב מחדרי והמפתחות.
"מה אמרת לעזאזל!!! אני לא עובר לשום מקום אני נשאר כאן בישראל!!! העולם התהפך אני אשר כאן!" אמרתי בזעם פראי.
"אתה תיסע כי אין לך בררה אתה לא תישאר כאן דקה שמעת!!!!" הוא צעק עליי סוגר את הדלת. כוסאמק כוסאמק כוסאמק שונא את החיים המזדיינים האלה!
****************************************************************************************************
——–לירז———
אחרי הלימודים יצאנו אני ונטלי לטייל בקניון, קנינו דברים לערב. בערב עשינו בלגן השתכרנו מעט, ואז החלטנו לשחק מלחמת כריות אז הלכנו לישון בבוקר ההורים שלי ראו את הבקבוקים אחרי הארוחת הבוקר ראינו את ההורים של שנינו.
"אני רואה שאתן לא לומדות," אבא שלי עמד מביט בי בכעס אביה של נטלי הביט בנו בזעם.
"הבטחתן שניכם אני מאוכזב ממכן!" אביה של נטלי אמר לנו בזעם.
"את הבטחת לי להשתנות לירז," אבא שלי הביט בכעס.
"את לא לומדת לירז אני מבטיח לך הפעם שזה לא יעבור לך בשתיקה כמו שאמרתי לך פעם אני הבצע זאת עכשיו את עוברת ללמוד בפנימייה בתיכון רוקפורד!" הבטתי בו בזעם פראי.
"אני לא עוברת לשום מקום או שאני אברח מהבית תבחר או אני או שאני עוזבת ולא חוזרת!!!" אמרתי בכעס.
"לירז נגמרו המשחקים את עוברת לפנימייה!" אבא צעק עצבני מאוד.
"כנ"ל לגביך נטלי אני מאוכזב ממך מאוד את ממשיכה בשטויות שלך, את תעברי ללמוד בפנימיה גם באותה פנימייה שניכם תלמדו אז תפסיקו עם השטויות בנות תרגעו." אביה של נטלי אמר לשנינו בקול קר.
"בסדר איך שאתם רוצים!" נטלי אמרה אני שתקתי מלאה בזעם. עזבתי את הבית יוצאת תפסתי את מפתח יוצאת.
"לירז!!!!" יצאתי לא מתייחסת נסעתי משם עצבנית לים לא היה לי עצבים כוסאמק כוסראבק הם הולכים לשלם על זה ביוקר כולם. ישבתי על החוף עצבנית כוסאמק.
———-עדי———–
לא יכולתי לשבת בבית כבר, כוסאמק ינעל החיים האלה, אין לי כוח לשטויות האלה, לחיים המזדיינים האלה. זה בטוח שרית הבת זונה הזו שכנעה אותו כוסאמק. לא יכולתי יותר חיפשתי את אחת הסיכות של המהדק הגדול, פרצתי את הדלת רצתי דרך החצר האחורית. ולקחתי מפתח רזרבי של האוטו שלי, ונסעתי מהבית ידעתי שהאידיוטים עדיין לומדים. אז החלטתי לנסוע להסתובב לי נסעתי לראשון, לחופים ידעתי ששם אף אחד מהאנשים של אבא שלי לא יאתר אותי בקלות. נסעתי עוצר ליד הצוקים מול המכונית שלי עמדה ב.מ.ו לבנה המכונית שלי היתה מכונית ספורט אופל.
"כוסאמק כוסאמק כוסאמק!!" שמעתי קול של בחורה עצבנית יפה כזו. היה לה שיער חום רוסו משהו יפה הכושרומוטה, עיניה בערו כמו אש חום שחרחר חיוורת מאוד, רזה גבוה יחסית היא היתה בסביבות מטר שבעים ושלוש, אני הייתי מטר שמונים. היא נראתה עצבנית היא לבשה גופייה שחורה ומכנס סקיני שחור.
"מישהי עצבנית מאוד פה," אמרתי בחיוך בוחן את גופה היא הביטה בי בעיניים פראיות זועמות.
——-לירז——-
עוד בן זונה שמסתכל על הגוף שלי אוף!!! כוסאמק מה הם רוצים כולם ממני. "מה זה עניינך למה אני עצבנית," אמרתי לו בקור, הוא חייך בתגובה מתקרב אליי נוגע בשיערי.
"את יפיפייה יש לך פוטנציאל מה קרה מי הבן זונה שפגע בך?" הוא שאל בחיוך מפתה ברגע אחד לא הבנתי מה קורה איתי ואז….. תפסתי חייכתי חיוך מפתה שלי, ראיתי איך הוא מביט בי חיבקתי אותו. הוא ליטף אותי חייכתי מוכנה לצייד נוסף, אתה הולך להיות עבד שלי, מתוק שבוי שלי….
——–עדי——–
היא נפלה בקלות כל כך, טרף קל ויפה שלי את כבר שבויה בי. מה את עושה איתי יפיפייה לא חשבתי שאני הולך להיות…….
"מי פגע בך מי פגע ביפיפייה כמוך?" שאלתי אותה יודע שזהו היא שלי הלילה.
"אם הגיד לך אתה תשמור עליי?" היא שאלה אותי פתאום, הופתעתי איך היא התמסרה אליי מהר.
"כן, חיים שלי אשמור אותך מכל דבר." אמרתי לה היא הביטה בי לשנייה בעיניים שונות משל שאר הבחורות במבט שגרם ללב שלי לצאת מדעתו.
"בטוח….." היא אמרה בחיוך אז היא נפלה צורחת למים ניסיתי לתפוס אותה היא נפלה מהצוק לים לא שמתי לב איך התקרבנו לשם…….
תגובות (2)
אני ממש אהבתי את האמת שסיימתי את העונה ואני מחכה לשנייה
רציתי לשאול אותך האם באמת יש פנימיה כזאת בלונדון?
היוש אמבר אני שמחה שאת אהבת העונה השנייה יצאה. פנימייה כזו בלונדון לא קיימת בשם הזה, אבל תיכון רוקפורד קיים. בלונדון כמובן יש פנימיות כאלה, הרבה אנשים שולחים את הילדים שלהם ללמוד שם ולרכוש השכלה גבוה. בדקתי לפני שהתחלתי לכתוב :))))))))))))))))))))))))))))))))))