כבשתי אותך!!!!! פרק 1: הכיף שלי

(עיר תל אביב, שכונת רמת אביב)
"עדי הגיעה הזמן לקום!!" כמו תמיד שרית בבוקר צועקת..
"תני לי לישון כוס רבאק!" ואני מכסה את ראשי בכריות ובשמיכה.
"עדי!! קום כבר אתה תאחר," שרית צורחת את נשמתה, כל בוקר האמא החורגת שלי. כוסאמק לא נותנת לי לישון אף פעם. מה קרה לאמא שלי ה' יודע, באמא של שרית לא יודע ראיתי אותה כשהייתי בן שנתיים, מאיפה אזכור אותה עכשיו. שרית לקחה על עצמה כל חייה על חינוך המזדיין שלי, אין לי עצבים אליה. לא נותנת לי לחיות יא ראבק!!
"שרית רדי לי מהוריד הבית ספר שלך יכול לקפוץ לי באלף שמניות!!!!" אמרתי לה מכסה את עצמי בכרית.
"עדי!! או שאתה קם עכשיו או שאני שופכת עליך מים קפואים בקרח!!!!!" היא צרחה עליי.
"כוס רבאק בסדר אני קם רק עופי לי מהחיים!!" צעקתי לה זורק אליה את הכרית וקם.
וואלה החדר שלי גדול, הזכרתי לכם? אני בנו של שלמה אטיאס, השופט בבית המשפט העליון. אז הינה דעו אני לא מת משמחה, ומתלהב בתכל'ס הכסף שלו לא מזיז לי אני עובד באופן עצמאי. שותה משתכר כמו אתמול במסיבה של אמבר, חזרתי אתמול מסטול תחת. כוס אמא שלה אני עייף מת בדודה שלה. מה היא עושה איתי? גם אם הייתי חולה מת בסרטן היתה מעיפה אותי מכאן.
התלבשתי כמו תמיד, לבשתי חולצה של תומי וג'ינס עם קרעים. ולקחתי איתי את מפתחות של האוטו שלי, ותיק שהיה מפוצץ בספרים ששרית הכניסה לי כמו ילד קטן. היא ידעה שלא אקח איתי כלום חוץ ממחברת ועט. יצאתי לאכול בקטנה קונפלקס, וקפה שחור שידע איך להוציא לי את הכאבים מהסטלה של אתמול, ויצאתי לדרך לתיכון שלי.

——נפתלי——
"אהה אמא תני לישון כבר, כולה בית ספר!!!!" צעקתי אליה כשהיא התעצבנה עליי.
"נפתלי קום כבר או שאקרא לאבא!!!" היא צעקה כמו תמיד. וידעתי אם אבא שלי יבוא וואלה הלך אליי.
"כוסאמק!" אמרתי בכעס קם.
"איך אתה מדבר לאמא שלך??" אבא שלי נשמע בדלת כועס.
"לא התכוונתי לאמא התכוונתי בכללי," אמרתי קם מהמיטה, ניגשתי לחדר אמבטיה שוטף פנים כוסאמק אני עייף מת…. מה הם רוצים מהחיים שלי? הכל בגלל אלינור רבתי איתה אתמול. בגלל כמה כוסיות היא החליטה לעזוב, אבל כמו שאני יודע היא היום תחזור אליי על ארבע. ותגיד סולחת לי בגלל שהייתי מסטול, וכאלה ועוד נבלה ביחד וזהו עד הבגידה הבאה שלי בה. קיצר התלבשתי לבשתי חולצה לבנה כמו תמיד לא סופר את התלבושת, לבשתי חולצת נייק וג'ינס קצר. ירדתי למטבח אמא שלי ישבה כמו תמיד מדברת בטלפון עם שירה מעבודה שלה. ואבא שלי כרגיל עסוק בחברת הייטק שלו שהוא מנהל.
אכלתי שתיתי קפה דרוזי, שאבא שלי קנה אצל דרוזי.
"נפתלי אני לא רוצה לשמוע היום מדרור שנרדמת בשיעור היסטוריה שוב שמעת!" אבא שלי אמר כמו תמיד נרדמתי בשיעור המזדיין הזה, כי אני לא סובל את השיעור הזה.
"בסדר אבא, בכיף רק תגיד לעינת שתשחרר אותי לרבע שעה לשתות קפה שחור, בשביל שלא ארדם." אמרתי לו אבא שלי הביט בי בפנים כועסות.
"אתה לא מבריז לעינת בלשון שמעת תשתה בהפסקה מובן?" הוא שאל בכעס.
"מובן," אמרתי באי רצון לוקח את התיק והמפתחות של האוטו, ונכנס למכונית ונוסע לבית ספר המזדיין הזה.
——-רטמיר——
שכבתי במיטה לא היה לי עצבים לענות לטלפון הזה, אחרי המסיבה של אתמול שמעתי את הטלפון מצלצל בלי הפסקה.
"יא בני זונות אמרתי לא להתקשר אליי בשעה כזו!!!!!!" צעקתי לטלפון.
"הלו אמא סליחה, לא עלייך התכוונתי סליחה חשבתי שזה עדי ונפתלי מסתלבטים עליי." אמרתי מרגיע אותה מתנצל, כוסאמק חשבתי שזה הם.
"אני קם לבית ספר אימוש, כפרה אני קם סליחה שוב חיים שלי לא התכוונתי טוב ביי!" אמרתי לה קם כוסאמק רק שלא הסתבך עוד יותר. קמתי מהר התלבשתי לקחתי את מפתחות ויצאתי לכיוון המכונית נוסע בשיא המהירות. שמעתי מישהו מתקשר הדלקתי על רמקול.
"הלו," עניתי עצבני.
"בוקר פצע גם אתה קמת הפוך?" שמעתי את אטיאס גיחכתי.
"אני רואה שאני לא היחיד אטיאס מה קרה שרית לא נותנת לך מנוחה?" צחקקתי הוא שנא כשהזכרתי אותה.
"עוד פעם אתה מזכיר לי אותה זאתי, לישון שעה לא נותנת כוס רבאק. מה גרם לך לקום מהמיטה חשבתי שאמא ואבא שלך בחו"ל לשבוע אצל קרובים?" הוא אמר מצחקק.
"כוסאמק חשבתי שאתם מתקשרים אליי התחלתי לקלל כמעט הסתבכתי ינעל אמבר והמסיבה המזדיינת שלה." אמרתי בכעס הוא צחקק צחוק פרועה.
"כוסראבק בא לך לחתוך היום מוקדם יותר בעשר?" הוא שאל אותי.
"כן, נראה מה נפתלי יגיד על זה נתראה בשער." אמרתי לו.
"כן בכיף," הוא אמר לי ניתקתי נוסע במהירות גבוה.
——-יואל——
(כעבור שעה)
הו כמה כיף לקום בשעה תשעה, לא ממהר בכיף שלי הגיעה לשיעור השני ושלושת הדבעים האלה כנראה נדפקו כרגיל. קמתי לי מהר מתלבש בכיף שלי, נכנסתי להופנוע שלי ונסעתי לתיכון בזמן ששלושת הלוזרים מסתבכים בטח כמו תמיד. אז ראיתי את תימור הולכת לה ברגל ידעתי שגם היא חתכה כמוני בעשר, שיערה החום שתני בער באור השמש ועיניה המדהימות.
"גיץ צריכה טרמפ?" אמרתי לה עוצר מולה עיניה בערו משנאה.
"אני תימור!! לא גיץ תפסיק לקרוא לי כמו הבן זונה הזה אטיאס!!" היא צעקה אליי בזעם פראי.
"בסדר תרגעי כבר בואי אתן לך טרמפ שנינו מאחרים." צחקקתי היא צחקה גם מקטע של איחור.
"בכיף שלנו," היא אמרה לי מצחקקת. נתתי לה קסדה ונסענו היא החזיקה במותניי כשנסענו היא צרחה כמו תמיד מפחדת מעט כשנסענו מהר מדי… צחקקתי תמיד מהקטעים האלה כשנסענו ביחד לפעמים.
כשהגענו חניתי בחנייה את האופנוע, ליד המכונית של החבר'ה ששמרו לי חנייה תמיד. נכנסנו לתיכון אני והיא לשיעור השני באיחור של עשר דקות נפתלי, עדי, ורטמיר ישבו מאחור שומרים לי מקום, נכנסתי לכיתה שם פס על המורה. תימור נכנסה גם היא התיישבה ליד עדי אמבר הביטה בה בשנאה. שכחתי לציין דבר נוסף עדי ותימור חברים מהילדות בינהם לא קרה כלום, אבל הם כמו סוג של אחים.
"הו סוף סוף הגעת אה קוקו," עדי אמר מצחקק.
"בטח אטיאס אני לא כמוך תקוע עם חופרת נצחית כמו שרית." צחקקתי יורד עליו.
"אני רואה שקוקו לקח שחטה על הבוקר," כמו תמיד רטמיר צחקק.
"לפחות אני לא מכוסה בפצעים פצע," אמרתי צוחק.
"אני רואה שמישהו תפס פורד עלינו נתראה במחששה!!" נפתלי צחקק.
"חצי חזור להרים שלך," אמרתי לו צוחק.
"לפחות בהרים שלי היה מה לאכול," הוא אמר מצחקק.
"מה גיץ תפסת תחת היום ליד אטיאס?" רטמיר צחקק.
"אל תדליק אותי פצע לפני שאני ההפוך את פצעים שלך ליותר מסוכנים." היא אמרה בכעס כמו תמיד לוהטת.
"שקט בכיתה!!!!!!!!!!" המורה צעקה עלינו ואז היה צלצול להפסקה תימי הלכה עם הבנות אני והחבר'ה יצאנו למחששה כמו תמיד.

——-עדי——–
"נחתוך היום חבר'ה?" אמרתי להם כשעשן יוצא מפי.
"אני בחוץ דרור המלשין הזה התקשר לאבא שלי!" חצי אמר צחקתי.
"אז זה אומר יאללה בלגן!!" אמרתי קורץ לכמה בנות בכיתה י' שעברו מולינו הן צחקקו כמובן.
"טוב בכיף לזה אני מוכן!!!!!" חצי צעק ישר.
אחרי ההפסקה עשינו בלגן כל השיעור ,אחרי השיעור יצאנו למועדון כל החבר'ה וחזרנו בבוקר כשחזרתי הביתה ראיתי את ההורים שלי יושבים…. וידעתי משהו רע הולך לקרות או ריתוק או הם ייקחו ממני את המכונית……