כבשתי אותך!!! עונה 2 פרק 8: התחלה ברוקפורד חלק ב’

——–**_____**———
“אז מה הגיעה הזמן שנתחיל לחגוג אחי?” הוא שאל אותי בחיוך נרגש אחרי הכל הרעיון שלו היה לבוא.
“בכיף שלושתנו נהינה כאן ועוד מפגש כזה אני לא הפסיד.” אמרתי לו בחיוך.
“גם אני לא הפסיד לראות אותם אחרי מה שקרה.” אח שלי זה אמר.
נכנסנו שלושתנו לתיכון רוקפורד.

המשך יבוא……..

——-רטמיר——-
כל כך התגעגעתי לטעם שפתיה ואי, כל כך רציתי זאת כל הזמן הארוך הזה. הצמדתי את פניה הרכות אליי לא נותן לה להתרחק ממני לרגע.
"הופה תראו מי פה," שמעתי קול לא מוכר היא דחפה אותי ממנה. והפנת את מבטה לעבר הקול כך גם אני ראיתי מולי איזה שלושה ערסים.
"אז מה אני רואה יש לנו פה?" אמרתי בחיוך ממזרי. "מה קרה אפחום יש לך פה מעריצים?" שאלתי אותה בחיוך היא הביטה בי בזעם.
"זה לא עניינך פצע תתעסק בביצ'יות שלך ופרוש כבר כי אין לך סיכוי איתי." היא אמרה בקול קר וחיוך קר מופיעה על שפתיה היפות שהיו כל כך מפתות כמו תמיד.
"נו לא תספרי לי איך הכרת פה את החבר'ס?" שאלתי בחיוך ממזרי והבחור מצד השמאלי התקרב אליי עם חיוך ממזרי על שפתיו.
"אתה לא תאמין אחי," הוא אמר קורץ לי ואני החזרתי לו גם.
"נו יאללה שפוך אח שלי איך הכרת את אפחום?" אמרתי לו בחיוך. הבחור היה גבוה שרירי, עיניו היו כחולות שיערו בלונדיני אשכנזי בטוח פ'חח הוא היה חיוור עור. הוא הביט בגל בחיוך ממזרי מה היה לו איתה לבן זונה. טוב אני אשחק אותה עד הסוף מצידי שיקפצו לי אני לא מוריד ממאגו שלי. אחרי הכל אני רטמיר יוסיפוב הגבר הכובש.
"פצע תרגיע או שתמצא את עצמך בקבר." היא אמרה עצבנית ואני גיחכתי מתעלם ממנה כאילו היא לא קיימת עבורי מתקרב אליו.
"אני רואה שגם לך יש חשבון לא סגור איתה אח שלי." הוא אמר בחיוך ממזרי.
"אקס שלה עזוב ילדה שרוטה יש יותר שוות ממנה." אמרתי צוחק.
"שלא תדע עוד צער אחי," הוא אמר צחקתי על הקטע. "דרך אגב מור ערוד ואתה אחי?" הוא שאל אותי בחיוך נותן לי כיף.
"רטמיר יוסיפוב אח שלי." אמרתי מחזיר לו כיף.
"אז מה הכינוי שלה אפחום פה?" הוא שאל אותי בחיוך.
"רק החבר'ה קוראים לה פה מוזמן גם לקרוא לה כך." אמרתי לו צוחק.
"מאיפה אתה אחי?" הוא שאל אותי.
"תל אביב אחי, ואתה?"
"גרתי באמסטרדם במקור גרתי בחולון." הוא אמר מביט בגל בחיוך ממזרי.
"מה עשתה לך היא?" שאלתי אותו צוחק.
"רבתי איתה ונישקתי אותה הכלבה נתנה לי מכה של החיים אחי." צחקקתי כשהוא אמר.
"מה אתה צוחק?" הוא שאל עצבני.
"אל תדאג אחי אתה לא הראשון, יכול היה להיות יותר גרוע. טוב לי היא לא עשתה לאחרים כן." אמרתי קורץ לו והלכנו משאירים אותה לבד.
"אז מה הילדה תפסה אותך?" הוא שאל בחיוך ממזרי.
"בטח כמו השאר." צחקתי.
"יפה זאתי, הייתי עושה אותה." הוא אמר בחיוך.
"אתה לא תעשה אותה כי היא תעשה אותך במובן הגרוע." אמרתי צוחק על חשבונו לא אכפת לי. היא התנשקה איתו אני שם אליה עכשיו, ובו אני אטפל אחר כך. חכו חכו אף אחד לא מתעסק עם יוסיפוב.

https://www.youtube.com/watch?v=x8QubLxJI54

——–גל——–
אני עמדתי קפואה בהלם,ב רטמיר המניאק הזה תמך בזבל הזה? אני לא מאמינה שאהבתי את הבן זונה הזה. איך הוא יכול? לא שמתי לב איך דמעה זלגה בעיני דמעה בוגדנית מסריחה זולגת לה. הוא הרגע נישק אותי, ואז הוא תמך באויב שלי? עזבתי את המקום רצתי בין העצים שליד בית הספר התיישבתי בפינה מרוחקת, והדמעות פשוט זלגו. ואני אהבתי אותו.. איך הוא יכל? למה אני בוכה בגללו? למה זה כואב כל כך? למה אני לא יכולה לנשום? למה האוויר פתאום נגמר? כיסיתי את פני בידי מסתירה את פני. למה התאהבתי בך רטמיר? תגיד לי למה כואב לי כל כך בגללך? למה אני מרגישה חסרת אונים מולך? כאב כל רגע כל מילה שלו חתכה אותי, כל מבט קר שלו הזה הרס בתוכי הכל. למה הוא עושה לי זאת? למה הוא נישק אותי אם הוא לא אוהב אותי? הרגשתי שבורה החודשים האלה שהתגעגעתי וכאב לי ובכיתי בשקט בגללו. והוא המשיך הלאה והיום הוא בא שוב ופגע לי לבלב. אין בי אוויר לנשימה הוא לקח לי אותו הוא לקח הכל. הבטתי בשמיים שהפכו לאפורים ואני שכבתי על עלי השלכת מביטה בכאב ומצטערת שחזרתי לכאן.

——–לירז———
ישבנו בחוץ על ספספל בחצר הקדמית בשלכת, הבטתי בשמיים האפורים היפים השמיים נראו כאילו הם עצובים בוכים כמלאכים.
"על מה את חושבת?" ראיתי את מבטו של עדי על פניי עיניו החמות היפות הביטו בי באהבה.
"סתם, השמיים נראים כל כך אפורים כאילו מלאכים בוכים." אמרתי בקול על מה שחשבתי.
"כן את צודקת, אבל בואי נקווה שהשמש תחזור ותזרח יותר מתמיד." הוא אמר מחבק אותי בחיוך.
"התגעגעתי עליך מאוד." אמרתי לו בחיוך הוא ליטף את שיערי.
"גם אני מאוד חודשיים ארוכים היו לנו." הוא אמר בחיוך ונישק אותי ברכות פניו היו רכות היו קצת בזיפים. הפסקתי בעדינות מסתכלת בחיוך על פניו ועיניו היפות.
"יש לך זיפים," אמרתי בחיוך הוא צחקק.
"כן, גדלו לי קצת." הוא אמר צוחק. "לא אוהבת?" הוא שאל בחיוך מפתה כל כך.
"אתה יפה בכל מצב." אמרתי בחיוך.
"אני יודע בגלל זה התאהבת בי ראשונה." הוא אמר צוחק.
"היית מת, אתה זה שהתאהבת בי ראשון תודה בזה כבר!" אמרתי צוחקת הוא הרים אותי שם על ברכיו.
"צודקת מודה באשמה שאני התאהבתי ביופי שלך," הוא אמר בחיוך גדול מנשק אותי בשפתיי הרגשתי טיפות נופלות. זה לא הזיז לנו המשכנו להתנשק לנו מחובקים לנו נשיקה ארוכה מתוקה. שיערו היה רך כל כך התנשקנו כך במשך חמש עשרה דקות ארוכות.
"מכור ליופי הזה." הוא אמר אחרי שהפסקנו צחקתי.
"גם אני מכורה." צחקקתי.
"טוב בואי ניכנס לפני שנחטוף צינון." הוא אמר בחיוך קמנו עוזבים לתוך הבניין.

——–גל———–
הגשם לא הזיז ישבתי שם, שכבתי לי על העלים הזהובים והדמעות לא פסקו להן. לא יכולתי להילחם הרגשתי בפעם הראשונה חלשה בפעם הראשונה שבורה. פעם הראשונה לא הייתי אותה גל הלוחמת המרדנית שמסוגלת לחסל את כל האויבים שלה. הבטתי בשמיים מדוכאת ממש כל כך שנאתי את זה. הרגשתי חלשה מול רגשות מטופשים ארורים שלא משחררים אותי. נתתי לעצמי להישבר כאן לבד, כשאף אחד לא רואה אותי בוכה. כשאף לא יודע מה עובר בליבי עכשיו נתתי לגשם לשטוף את הכאב ששרף את ליבי. ולא נותן לי מנוחה בתוך הגיהינום הזה שאני מפגרת נתתי לעצמי להיכנס. הגשם התחזק לו קמתי לחצי ישיבה הבטתי סביבי בזרות שהקיפה אותי. ניגבתי את דמעותיי נשמתי עמוק, אני גל רבייב ואני לא הפסיד לו ולאף בן זונה. אף אחד לא ישבור לי את הלב ואני לא אשבר אני הולכת לנצח, כי נולדתי מנצחת. קמתי וסידרתי את שמלתי לבנה עדינה צמודה עם עקבים כסופים סידרתי את שיערי והסרתי ממני את העלים מנערת את שמלתי. אחרי שסידרתי הוצאתי את האייפון בודקת שהאיפור לא נמרח לי סידרתי קצת האיפור שנמרח תחת עיניי. הקפאתי את הבעתי והתחלתי לצעוד רטובה לכיוון הבניין, שיערי היה רטוב נכנסתי עם הבעה קפואה הרגשתי בתוכי משהו כבוי. נכנסתי לבניין כולם הביטו בי ואני הלכתי עם מבט קפוא כמו קרח, גבי זקוף מתעלמת מכל העולם. ראיתי איך המבטים של בנים והבנות עוברות אליי הרמתי את מבטי ושלחתי מבט מקפיא אליהם הם הפסיקו להביט בי כך. עליתי לחדר סוגרת את הדלת הוצאתי בגדים נקיים בחרתי שמלה קצרה מעל הברכיים שלי, עם תחרה למעלה ליד הצוואר, ושרוולים ארוכים, ובגדים אלגנטיים. וייבשתי את שיערי השתני נוטה לבלונד הברשתי את שיערי ושמתי קשת שחורה מפלסטיק. חידשתי את האיפור שמתי עיפרון חיזקתי אותו, מסקרה שחורה ריסי גם ככה היו ארוכות הרמתי קצת את ריסיי כלפי מעלה. שמתי אילינר מדגישה את עיניי פני היו חיוורות אף אחד לא היה בחדר. אז שמתי אודם ורוד בהיר מסטיק חיוור, ושמתי עקבים כחולים גבוהים. שמתי גרביונים בצבע עור שלי ויצאתי למסדרון.

——–מור———
ישבנו בחדר האוכל עם עוד כמה בשולחן והחברים שלי, אז כל העיניים הופנו לדלת נכנסו להם כמה זוגות הזוג הראשון היה הבחורה ההיא מאותו היום הידידה של רוי. היא היתה עם בחור איזה ערס הוא לבש חולצה לבנה מכופתרת, שלוש הכפתורים שלה היו פתוחים הדגישה את גופו השרירי. ומאליה אפודה שחורה אלגנטית שיערו היה קצר ועדיין ארוך ליד האוזניים ולבש ג'ינס סטייל קרעים. הבחורה של רוי לבשה שמלה שחורה ושרבולים מתחרה ולמעלה היתה תחרה. הם נכנסו כולם הביטו בהם, ראיתי את מבטו של רוי על הבחורה ההיא והחבר שלה הם עברו לשולחן אחריהם הלכו עוד זוג בחורה שזופה עיניה חומות גבוה היא היתה לבושה בשמלת בז' וגרביונים על שפתיה אודם חיוור. ואיתה בחור שנראה רוסי הוא לבש כובע כמו איטלקי הוא לבש חולצה אדומה מכופתרת ומכנס שחור אלגנט ואפודה. אחריו נכנסה בלונדינית אחת שיערה קצר, ובחור נראה בריטי היא היתה גם לבושה בשמלה ובמכנס אלגנט וחולצה. מה קורה פה לאנשים מה הם חושבים שהם במכון אופנה? אז נכנסו ארבע רוסים והבחור ההוא שהבוקר ראיתי עם האפחום הזו גל האקס שלה. הוא נכנס לבוש במכנס ג'ינס משופשף וחולצה לבנה שהדגישה את החזה שלו ומעיל עור שחור. כולם התיישבו בשולחן אחרי שנייה כולם הפנו שוב את מבטם לכניסה, הייתי מופתע כשראיתי את הדמות היפה שנכנסה לתוך חדר האוכל חייכתי חיוך ממזרי מביט בדמות היפה שצעדה היא לבשה נעלי עקב גבוהות, שמלה כחולה יפה ותחרה למעלה שישבה על גופה בצורה יפה. הבטתי בפניה היפות והבנתי שאני רוצה אותה לסטוץ.
"קלוט מי דפקה כניסה פה," אמרתי לרוי הוא הביט עדיין בלירז הזו אז עיניו חלפו על אפחום.
"היא יפה הלילה אפחום אני מבין שסימנת אותה." הוא אמר בחיוך ממזרי.
"היא הולכת להיות איתי ללילה." אמרתי בחיוך גדול. "מה נתקע לך המבט על הבחורה הזו?" שאלתי אותו הוא הביט בה איך היא מדברת מחייכת.
"כלום סתם." הוא אמר בקול אדיש.

———גל———
כשנכנסתי כולם הביטו כולל פצע, כן חזרתי לקרוא לו בכינוי שלו הקודם. הוא הביט בי מהופנט ואני התעלמתי ניגשתי לכולם.
"היי חבר'ה הרבה זמן," אמרתי בחיוך שלי כולם הביטו בחיוך.
"גלוש זו את חיים שלי מיום ליום את יותר יפה." אטיאס אמר בחיוך.
"ואתה לא מתבגר אה אטיאס, מה קורה?" שאלתי אותו בחיוך יושבת מולו ומול לירז כשלידי תימי ונטלי.
"ברוך ה' נסיכה הקיץ לא היה משהו בלעדייך," הוא אמר צוחק כולם צחקנו.
"אה כפרה זאת גל?" נפתלי אמר בחיוך גדול.
"כן, מי עוד יכולה להיות." אמרתי בצחקוק.
"חיים שלי מה קרה לא ראיתי אותך קיץ שלם הפכת לדוגמנית יותר ממה שהיית." הוא אמר בחיוך גדול.
"היי אל תשכח מי החברה שלך," נטלי אמרה צוחקת.
"יאללה שפכי איך היה בהוואי?" יואל שאל אותי ואני חייכתי.
"כל יום היה דבש, שמש ריקודים ואנחנו שני שרוטות." קרצתי ללירז סיפרנו ודיברנו התעלמתי מרטמיר והוא התעלם ממני.

——-***_____***——–
"מי הבחורה הזו עם השיער הכהה שנכנסה ראשונה?" שאלתי את הבחור שישב איתי בשולחן.
"לירז יזראילוב הבחורה הכי יפה בתיכון, אגב היא תפוסה עם יש לך תוכניות לגביה אין לך סיכוי איתה." הבחור אמר לי בחיוך יושב ומביט בה הבטתי בה מביט ביופייה.
"אנחנו עוד נראה," אמרתי בחיוך ממזרי מביט בה איך הבחור ההוא מחבק אותה.

המשך יבוא……