כבר מאוחר מידיי – חלק ראשון.

עכשיו כבר מאוחר מידיי חשבתי לעצמי אחרי ששוב הגעתי למענה הקולי של רון, וזו הפעם ה27 ברציפות שרון מעבירה אותי למענה קולי, לקח לי בדיוק שנה וחמישה חודשים להרוס את זה.

את רון פגשתי לראשונה לפני 5 שנים כשעברתי עם המשפחה שלי לבית החדש שבנינו במושב החדש.
רון היתה הילדה הכי יפה שאפשר לדמיין, השיער השטני והארוך שלה נפל בעדינות על כתפיה החלקות, העיניים הירוקות והגדולות שלה התחרו על מקום בפניה העדינות יחד עם הלחיים העגלגלות שלה, ושינייה הלבנות עמדו חשופות ויפות כל פעם שחייכה את החיוך המבויש שלה.
היא היתה הכי מצחיקה והכי שנונה, הכי ביישנית והכי גלויה, ובעיקר הכי תפוסה, אוצר אמיתי.
לקח לי כמה שנים להתקרב אליה, כאילו תמיד ידעתי על קיומה, השארתי אותה בחדר הפרטי של הלב שלי, וכשהכרתי ונפרדתי רון תמיד היתה הבחורה היחידה בלב שלי.

"אני כל כך מסטול" אמרתי לגיא שדידא לכיוון הרכב מהמסיבה, ישבנו שנינו כמו שני שקי תפוחי אדמה מאחורה במושב האחורי, שקועים בפלאפונים שלנו כאילו מינימום מנהלים את העולם הגדול דרך המסך הקטן, "אולי תוסיף אותה כבר, לא נמאס לך לדבר עליה כל כך הרבה זמן ואפילו לא החלפת מילה אחת איתה? יכול להיות שהיא חתיכת צנון שלא ברא אלוהים ושלוש שנים מהחיים שלך בזבזת על פינטוזים לצנון".
מה מאיפה הוא הביא את זה חשבתי לעצמי? ואיך הוא מרשה לעצמו לקרוא לה צנון השק תפוחי אדמה הזה? מי שהכיר את גיא ידע שחוץ מלחבר משפטים לא הגיונים אבל מצחיקים ולאהוב את עצמו יתר על המידה לא היה משער לעצמו שהוא יוציא משפט כזה הגיוני מהפה שלו, חשבתי על זה כמה דקות והחלטתי שביום שישי בלילה יש מן אישור עולמי לא כתוב בן הגברים לנשים לשלוח בקשות חברות למרות שלא מכירים אחד את השניה וזה יראה אפילו לגיטימי והגיוני, כמה רגעים אחרי ואני כבר מחכה לאישור שלה לחברות שלנו.
את יום שבת שלאחר מכן פתחתי עם 2 אדוויל וחצי בקבוק נביעות קר, לאחר כמה רגעים של התלבטות בין הארוחה של שישי לבוקר של שבת החלטתי להישאר עם המים וסגרתי את המקרר, בעודי עדיין מנסה להתפקס מהלילה של אתמול נכנסתי לפייסבוק וראיתי את ההודעה המרגשת בחיי "רון הסכימה להצעת חברות שלך".

כמעט שנה אחרי ואני בעיצומו של אימון מסיבי ברמת הגולן, מחשב את האחוזי הסוללה ביחס לימים שנשארו לי בשטח, הדלקתי את הפלאפון ומיליון הודעות שהזכירו לי שהיום זה יום ההולדת שלי, מדפדף בהם מבסוט מזה שמוסרית אני לא חייב לענות לכולם כי אני בשטח נתקלתי בהודעה מרון, "מזל טוב נסיך". איך 3 מילים יכולות ברגע לגרום ליום שלך, לחיים שלך להיראות הכי נפלאים בעולם.
לא עבר הרבה והרגשנו כאילו אנחנו מכירים שנים, התאהבות של ממש, אחרי כל כך הרבה ניסיונות חשבנו שהנה אנחנו יודעים מה אנחנו מחפשים ומצאנו את מה שחיפשנו. מצאנו אחד את השנייה.