כבר לא אומרת לך תודה

כבר לא אומרת לך תודה,על זה שניפצת לי את האשליה,שגרמת לי לחשוב שאני לא יפה.
כבר לא אומרת לך תודה,על הלא-חיבוק,על הלא-נשיקה..
כבר לא רוצה להגיד תודה,לחשוב שאני לא שווה.
לא יודעת למה אמרתי תודה,חשבתי שאהבתי אותך , ועכשיו התפוצצה הבועה.
לא חשבתי שזה קראש,חשבתי שזה אהבה ,חשבתי שניהיה ביחד תמיד,
כבר דימיינתי בית עם כלב ושתי ילדים,ראיתי את העתיד.
חשבתי שאתה אוהב,אבל עכשיו הכל נגמר,אין לי עתיד ,אין לי עבר,אין היום ואין מחר.
"אני אוהב אותך" העזת לומר בלי בושה, והבנתי שאתה בכלל לא מכיר את התחושה,את התחושה העילאית המקסימה של לאהוב,גם הבנתי שאתה לא בן אדם טוב.
אתה גם לא בן אדם רע בעצם,אתה סתם חסר רגשות,עזבת אותי אחרי שמילאתי לך את כל הבקשות.
לא יודעת מה לעשות,לצעוק לבכות?
נזכרת במכתבים שהשארת כל יום על השידה,נזכרת שאמרת לאבא שלי "אפשר לבקש את ידה ?".
למה גרמת לי לבכות ?, למה שיקרת?,למה חיכיתי לך שתגיע לחופה, אבל אתה לא הגעת.
תמיד ידעתי שכל הבחורות אהבו אותתך,ואתה אותם שיגעת,אבל בכל יום חזרת מוקדם הביתה,אז ידעתי שלא בגדת, אז למה לא באתה?
שקרים ,שקרים ושקרים, כל העולם מתפרק,הלכת והשארת לי חלל ריק.
ניסיתי להתקרב,ניסתי לנשק,לא הבנתי למה אתה מתרחק.
והאמת עכשיו אני מבינה,וסוף סוף החלטת להתקשר אליי,אבל אני לא עונה.
וסוף סוף החלטתי את ההחלטה הנכונה,שאני כבר לא אומרת לך תודה.!…