כאבי לב-פרק 16
גלן,התעורר כששמע את הבכי שלה.לורי לא הייתה מסוגלת לישון,כשהיא יושבת בחוץ ושותה עוד בירה קרה.
"מתוקה שלי.."הוא ניגש אליה,מניח את הבירה שלה בצד.הוא ידע כי כעת עליו לנקוט בעמדה אחרת.רכה יותר.לבוא ממקום של הבנה.הוא נקט באסטרטגיה הרכה.
"גלן,"אמרה,"שום דבר שתעשה כעת לא ייכפר על החטאים הנוראיים שלך.,
"אני יודע,מלאך שלי.."אמר בפניה,"אם היה משהו שהייתי יכול לעשות בכדי למחוק הכל,הייתי עושה."
"אתה יכול למות,מבחינתי."אמרה בכעס ושינאה.
"הלב שלי מדמם,בפנים.."הוא אמר לה,"אני לא מסוגל לראות אותך ככה."
כשהם קמים לעבר החדר.
"מה אתה עושה?"שאלה.
"קפוא בחוץ..אני לא רוצה שתתקררי."אמר,בדאגה.
הם עמדו קרוב לדלת,מביטים זה בזו.
למרות ששנאה אותו,הבחינה לורי לפתע,במבט הרך בעיניו של גלן.
הם לא הפסיקו להביט זה בזו,כמו בפעם הראשונה שנפגשו.
"בואי נראה את זה ככה: כרגע,אני כל מה שיש לך.."אמר בקול רך,נוגע בפניה.
"גלן.."החלה לומר,כאילו נכנעת לתחושה הזו מבלי להרגיש בכך אפילו..
"אני נזכר בפגישה הראשונה שלנו.."הוא אמר,נזכר.."את נכנסת לחדר,והנשימה שלי נעתקה.הלב שלי התחיל לפעום בפראות..אלוהים,לורי,את כל כך יפה.."
כשהוא נוגע בשפתיים שלה,ברכות.
כאילו,מנחם אותה על כל הצער והכאב שגרם לה.
"כואב לי הלב."הוא שוב אמר,"בגלל מה שגרמתי לך.."
"אני שונאת אותך…"היא אמרה בפניו.
"שינאה היא רגש חזק מאוד."אמר גלן," בדיוק כמו אהבה,היא עלולה להכאיב."
שפתיו נצמדו לשפתיה של לורי,כששניהם אפופים במין בלבול שכזה החלו מתנשקים.
תגובות (0)