כאבי לב-פרק 10
לורי וקול שכבו במיטה,זה לצד זו והביטו זה לזו בעיניים.
קול לא יכול היה להסיר ממנה את מבטו,מלטף את פניה,כשהיא נוגעת בצלקת שעל החזה שלו.
"מה שלום הלב שלך?"היא לחשה לו.
"הוא בסדר גמור,"חייך,משלב את ידו בידה,"אני מרגיש מעולה.למעשה,אני מרגיש הכי טוב משאי פעם הרגשתי.את יודעת למה?"
"למה?"שאלה,מביטה בו.
"כי אני איתך.."חייך אליה,כשהיא נוגעת בו.
לורי,הניחה את ידה על החזה שלו,בכדי לבחון את פעימות ליבו.כרופאה שלו.
"אמרתי לך.הוא בסדר גמור.."אמר קול.."הוא הולם מעט מהר ,בגללך."
"הייתי צריכה לחוש זאת בעצמי."חייכה אליו.
"כרגע,את לא הרופאה שלי.."ליטף את פניה,"את האהובה שלי."
"אני דואגת.אם משהו ייקרה לך,קול..אני אקח את האשמה על עצמי."אמרה,מורידה את מבטה,העצוב.
"לא יקרה לי כלום."חייך,מרים את פניה באצבעו.."אני מבטיח לך.ואם משהו כבר יקרה,מקסימום,אני אחטוף כדור.אני שוטר לורי,כל יום אני עלול לחטוף כדור ולמות מפגיעת ירי. מחלת הלב שלי איננה איום,כי אם הפשע שבחוץ."
כשלפתע,שניהם שמעו רחש מוזר.
כאילו,עוד מישהו היה בתוך הביית.
קול התלבש במהירות ושלף את האקדח שלו.
"אני הולך לבדוק במה מדובר,הישארי כאן ואל תזוזי עד שאחזור.."פקד עליה.
קול סרק את כל הבית כאשר לפתע חש דקירה קטנה בכתף שלו.
"נראה מי יצחק עכשיו!"נשמע קולו המרושע של גלן,החבר לשעבר של לורי.."נראה אם הלב שלך יעמוד בזה."
קול אחז בחזהו,כשליבו פועם בקצב לא סדיר.הוא התקשה לנשום ונפל ארצה.
"מה הזרקת לו!?"קראה לורי,רצה מיתוך החדר.
"רק חומר שיגרום ללב שלו לפעום בקצב לא סדיר.נראה אם הוא יעמוד בהתקף לב נוסף.."אמר גלן,"אני רופא בדיוק כמוך,אם שכחת."
שכן,התקף לב נוסף עלול להיות קטלני ולהרוג אותו.
"אתה תהרוג אותו!"קראה לורי..
"אם את רוצה שהחבר שלך יחיה,תעשי מה שאני אומר לך."אמר לה גלן.
"לורי…"אמר,קול,באפיסת כוחות..כשהיא מרימה את הטלפון בכדי להזמין אמבולנס.
"אם אתה רוצה שאבוא איתך,תן לי לטפל בו."אמרה,עצובה.
"אוקיי,"אמר גלן,"טפלי בו.אבל,אחר כך,את באה איתי..ברור לך??"
לורי נגשה לחדר שלה,כאשר במקרה היה לה מזרק עם חומר מנטרל.
היא ישבה ליד קול,והזריקה לו את החומר לוריד.
"עוד מעט,אתה תרגיש יותר טוב.."לחשה,כשהוא תופס בכף ידה.
"אל תעשי את זה…"התחנן בפניה,כשהוא מבין שלא יראה אותה יותר.
"…אני אוהבת אותך.."היא אמרה בפניו,בדמעות, כשליבו נשבר בקירבו.
"לורי,לא.."ביקש ממנה.."אנא ממך.."
"אני עושה את זה למענך…"אמרה בפניו.שכן,קול,אינו חסר ישע.אמנם עברה עליו תקופה לא קלה,אבל דיי במהרה הוא שב להלחם בפשע ברחובות,למרות אירוע הלב שלו,שדווקא חיזק אותו.
כשגלן אוחז בה בפראות. הוא נהג בה באכזריות.
הוא פשוט חטף אותה.
"יופי,שוטר.."קרא גלן ברשעות,ופצע אותו קלות,"אני מודה לך על שיתוף הפעולה. ואם אתה רוצה שלורי תחייה,צא מחייה,לתמיד!"
"אל תפגע בה!"ביקש קול,כשגלן נוהג בה באכזריות ולוקח אותה עימו.
"לורי!!!!!!!!!!!!!"קרא קול,מרוסק,שבור,המום.
תגובות (1)
תמשיכייייייייייייייייייייייי