יש מקום בלב? פרק 9

ואז הם עמדו מולי,שלושה גברים שלא הצלחתי לראות את הפרצוף שלהם,"תגידי ביי נטלי" אחד מהם אמר לי,"לא בבקשה לא" התחננתי,אבל זה לא הזיז להם הוא שלף את האקדח וירה בי,ואני נשארתי שם מדממת…
"ששש מה קרה לך?" שמעתי את אושרי כשהוא מלטף לי את השיער,"איפה הם" שאלתי בלחץ,עדיין לא מבינה שזה רק חלום,"איפה מי?" הוא שאל,"לא משנה" אמרתי כשהבנתי שזה חלום,"קחי" הוא הושיט לי כוס מים, "תפתח לי חלון" אמרתי מתקשה לנשום,יש לי בעיה כזו שברגע שאני בלחץ אני נחנקת אני חייבת אוויר, "הכל בסדר מה חלמת?" הוא שאל אותי, "שהם רוצחים אותי ושהם משאירים אותי וכולי דם" אמרתי מנסה שוב לקחת אוויר, "את איתי הכל בסדר אף אחד לא יתקרב אלייך" הוא אמר וחיבק אותי,לא הרחקתי אותו,"הכל עם השטויות שלכם אני לא מאמינה שאתם הורגים" מלמלמתי,"זו דרכו של עולם," הוא אמר,"ואם אני אדבר איתם?"אמרתי ,"מי זה איתם? " הוא שאל והתחיל להרעיד את הרגל שלו, "הרגל שלך" אמרתי, "כן זה קורה כשאני עצבני, עם מי את רוצה לדבר?" הוא שאל ונשמע עצבני, "קודם כל תירגע,והבנת כבר עם מי אני רוצה לדבר" אמרתי, "תגידי את דפוקה?! את חושבת שהם אנשים לדיבורים?! הם ירצחו אותך איך שאת תגיעי לשם, תוציאי את הרעיונות המפגרים האלה מהראש שלך, את לא מבינה מה הולך פה בכלל היו צריכים להשאיר אותך בארצות הברית" הוא אמר,וזה הכאיב ברמות שאני לא יכולה להסביר אפילו, בינתיים נועה אחותו נכנסה לבית וישר הלכה למיטה,קמתי מהמיטה שלו, אני נשארת שם רק בגלל שהבטחתי לרינה בבוקר אני עפה משם "לאן את הולכת? " הוא שאל כשקמתי, "חזרה לארצות הברית" מלמלתי, "די נטלי תפסיקי להיפגע" הוא אמר, "אתה לא ברמה לפגוע בי אתה יכול להיות רגוע", אמרתי "כן ממש לא נפגעת" הוא גיחח, הדמעות כבר עמדו לי בגרון, "א. אתה לא חבר שלי בוא נתחיל מפה, לא חבר שלי לא אח שלי ולא אבא שלי ואם הם לא אומרים לי מה לעשות טעם מי לדבר אתה בטח שלא,ב. אתה בכלל לא קרוב אליי אז בדוק שאין מה להיעלב עכשיו תלך לישון אני ישנה פה" אמרתי וכנראה שגם אני פגעתי והוא הלך לא מעניין אותי חלאס נמאס לי מהמדינה הזאת אני רוצה לחזור היה עדיף לבד,אין לי כוחות כבר, ירדו לי כמה דמעות אבל לא הייתי יכולה להתפרק שם רק רציתי הביתה כבר היה שלוש בבוקר שמעתי את המכונית של חיים ורינה בחנייה, עשיתי את עצמי כאילו אני ישנה, "איך היא השאירה את הבית מסודר איזה ילדה נסיכה אין דברים כאלה" שמעתי את רינה אומרת,"כן יש לה חינוך טוב היא לא התקלקלה שם" חיים אמר לה, "בסוף היא ישנה פה" היא שמה לב.. "מה זה מה קרה לך? "שמעתי את רינה המבוהלת הנחתי שכנראה לאושרי, "כלום מישהו דיבר לא יפה" הוא מלמל, "מה יהיה?? ומי חבש לך? היית במיון???" היא שאלה בלחץ,"לא נטלי טיפלה בי" הוא אמר, "תתחתן איתה בבקשה!! !" היא אמרה והוא לא הגיב זה עוד יותר כאב, קמתי בבוקר ראיתי שכבר תשע וראיתי את אלונה ואלון לידי קמתי חייכתי אליהם צחצחתי שיניים פנים התלבשתי הכל הם רצו שאני אכין להם שוקו הכנתי הם סיימו לשתות שטפתי את הכוסות, שמתי להם טלויזיה,סידרתי את האיזור שבו הייתי, קיפלתי את השמיכות הכל,"היה לי ממש כיף אם אתם צריכים בייביסיטר שוב אז רק אני!" כתבתי על הפתק והשארתי אותו בכניסה לחדר של חיים ורינה בלי להיכנס כאילו על הארונית שממול לחדר,לא רציתי להשאיר אותם לבד חיכיתי שנועה או אושרי יתעוררו ואושרי התעורר אושר גדול ממש "ביי חמודים היה לי ממש כיף" אמרתי וחיבקתי את שניהם ביחד כזה, קלטתי את אושרי מסתכל עליי מהמדרגות למעלה,"אבל את הולכת עם אושרי לקנות דברים" אלונה אמרה לי, "לאא אושרי כבר ידע לבחור לבד הוא חכם אח שלך" והפניתי לו מבט "ביי" שניהם אמרו ביחד ויצאתי משם, ממש רציתי לבכות, אבל ממש אבל ידעתי שאם אגיע הביתה עם דמעות ישר מתן וליאב ישבו עליי ולא ישחררו אותי, הגעתי הביתה נכנסתי ואמא שלי הייתה ערה,"מה את לא הולכת עם אושרי? " היא שאלה מופתעת, "בוקר טוב גם לך אמא אני הולכת לשחות" אמרתי, לבשתי בגד ים נכנסתי לבריכה, אחרי איזה חמש דקות, מתן בא,"שמעתי את לא הולכת איתו בסוף אז אני עושה בשתיים מסיבת בריכה,תדעי להתארגן" מתן אמר, בשפה שלו זה אומר להיות בחדר למעלה בטח….אני רוצה לחזור לארצות הבריתתת