יש מקום בלב? פרק 7

"אז את המיטה לא צריך להחליף? " הוא שאל אותי,"את המיטה לא, את זה שישן עליה אולי כן" אמרתי לו והוא לא הפסיק להסתכל על השפתיים שלי,"למה ככה" הוא אמר כשהוא עדיין עלי, "אושרי אולי תרד ממני" אמרתי לו, "ואם לא בא לי? " הוא שאל וקירב את הפה שלו לשלי "אני אקרא לליאב" אמרתי, "את יודעת כמה בנות היו רוצות להיות מתחתי ככה? " הוא אמר, "אתה יודע כמה בנים היו מתים להיות מעלי? " החזרתי לו, "יפה אחד אחד" הוא אמר לי, "פתאום שמעתי את אלונה דופקת על הדלת הוא הסתובב ואני ניצלתי את המצב וישר ברחתי, "נוני קטנה" אמרתי כשפתחתי לה את הדלת וישר ירדתי איתה למעלה וכל הזמן אושרי הסתכל עליי,"שבי פה נשמה" רינה אמרה לי, באמת דווקא לידו?? !? "את לא רוצה שאני אבוא לעזור לך" אמרתי לה מנסה לקום "לא לא זה בסדר שביי" היא אמרה, "אמא נטלי אמרה שהיא תבוא איתי מחר לאיקאה" הוא צעק לה "באמת נטלי? איזה אלופה תחסכי ממני את הסיוט" אמא שלו אמרה לי, ואני דפקתי לאושרי כזו בעיטה,מה נראה לו בכלל לחוצפן הזה הוא עולה לי על העצבים,"מפה אתם ממשיכים להופעה? " ליאב שאל,"איזה הופעה? " שאלתי, "אוי לא אמרתי לך אנחנו הולכים להופעה בבנימינה" היא אמרה לי…התבאסתי קצת כי מתן וליאב ייצאו, ואני עוד לא הכרתי מספיק אנשים אבל בסדר, "אינעל דינק" שמעתי את חיים אבא של אושרי אומר, "מה קרה?"רינה שאלה אותו,"דנה ביטלה" הוא אמר, "טוב אז לא נלך אני לא אשאיר את אלון ואלונה לבד" היא אמרה "לא לא תלכו אני אשמור עליהם" אמרתי מתוך אינסטינקט, כי אני סתומה, "כפרה אנייי איזה מזל שהיא חזרה" רינה אמרה,"אז תישארי לישון פה כבר כי אנחנו נחזור מאוחר, רינה תסדרי לה מיטה" חיים אמר לה, "לא לא אני אחזור עם אבא ואמא" אמרתי מרגישה את המבטים של אושרי עלי, "לא מה פתאום את תירדמי חראם אני לא אעיר אותך" רינה אמרה וגם ההורים שלי אמרו לי להישאר, אז כבר לא התעקשתי, "יאללה אני זז" ליאב אמר ואחריו גם מתן, "אז אני אקפוץ שנייה הביתה אני אביא פיג'ימה וזה" אמרתי, "את לא הולכת ברגל לבד" קבע אבא שלי, "בואי אני אקפיץ אותך, על העקבים האלה לא נראה לי שאת הולכת בכלל" אושרי אמר לי, נכנסנו לרכב וזו נסיעה של חמש דקות, "כל הכבוד לך שהסכמת להקריב את יום שישי בשביל ההורים" הוא זרק לי, "חחח על מה כל הכבוד, זה לא שיש לי מה לעשות" עניתי לו, "למה? " הוא אמר לי, "כי רק לפני יומיים באתי לבצפר הזה אני לא מכירה אנשים"אמרתי לו, "בסדר את עוד תכירי אל תדאגי" הוא אמר לי, "מקווה" עניתי לו עם חיוך,"חייכת אלי?" הוא שאל משחק אותה כאילו הוא בהלם, "תמשיך לקבוע איתי דייטים באיקאה,לא תקבל חיוך" אמרתי וירדתי מהאוטו,הלכתי הביתה הבאתי שורט וחולצה של היום ספורט שח הפנימייה,מברשת שיניים בגדים למחר ויצאתי, "למה את קשה איתי? " הוא שאל איך שנכנסתי לאוטו, "למה אתה חושב שאני כמו כל הבנות שאתה איתן לשעתיים ומעיף אותן לקיבינימט?" אמרתי לו,"בחיים לא יצא לי להיות בקטע של מישהי ושהיא לא תשים עליי" הוא אמר לי, "מה אתה משחק אותה כאילו אתה לא יודע שהייתי מאוהבת בך" אמרתי…כבר אמרתי שאני סתומה?!