יש מקום בלב? פרק 2

התיישבנו לאכול,אמא שלי הכינה קוסקוס, ואחרי כמה דקות של שתיקה, "נו אז איך היו 4 שנים בלעדיי" אמרתי, "התגעגענו אלייך" ליאב אמר לי, "אה בגלל זה באתם לבקר? והתקשרתם הרבה? " אמרתי ודפקתי מבט לאבא שלי, "מה, מה את רוצה שאני אגיד לך?" הוא אמר לי, "אני רוצה שתגיד לי למה בפאקינג גיל 13 שלחתם אותי לפנימייה ואל תגידו לי שזה היה בשביל לקדם אותי, כי ידעתם טוב מאוד שאני יכולה להתקדם גם בארץ!!" צעקתי, "תורידי את הטונים שלך!" אבא שלי צעק, "אז תסביר לי למה, או אולי אמא תסביר לי" אמרתי, "שש נשמה שלי חשבנו שזה הכי טוב בשבילך" היא אמרה ועוד שנייה בכתה, "אבל אני אמרתי לכם שאני לא רוצה, למה לא הקשבתם לי?" אמרתי בבכי, "כי רצינו להגן עלייך קיבינימט!!" אבא אמר וכולם השתתקו, "דוד אתה לא תכניס אותה לזה עכשיו! " אמא צעקה לו, "היא גם ככה תדע באיזשהו שלב! " מתן צעק, "מה אני אדע? "שאלתי, "כלום הם סתם מבלבלים את המוח" ליאב אמר ובא לקחת אותי משם, "תענו לי,על מה אני אדע?! " צרחתי, "שאיימו שירצחו אותך! אז היינו צריכים להרחיק אותך! " אבא צרח גם הוא, "מה?" אמרתי בלחש, "מי איים?" המשכתי, "משפחת ואנונו" מתן אמר, "אבל, מה הקשר אליי ואנונו זו משפחת פשע, מה הקשר אליכם" אמרתי ואמא הסתכלה אליי במבט עצוב, פה, נפל לי האסימון, זה מסביר את נהג המונית המפוחד, זה מסביר את השומר בכניסה, זה מסביר את המצלמות, אבל זה לא מסביר דבר אחר, אבא שלי לא יהרוג אנשים, ליאב, מתן, איך הם יהרגו? כנראה שמרוב מחשבות התעלפתי "ידעתי שלא היינו צריכים לספר לה" אמא צרחה ושפכה עליי מים וישר קמתי בבהלה, "לכי לישון נדבר מחר" הלכתי למיטה שלי ולא נרדמתי מרוב מחשבות,לרצוח? אותי?מה עשיתי להם? נכנסתי לחדר של מתן,"זוז זוז תעשה מקום" אמרתי ונשכבתי לידו, והוא כיסה אותי בשמיכה, "מתן? " לחשתי לו כשראיתי שהוא מסתכל לטלוויזיה,"אה? " הוא אמר לי, "הם באמת היו הורגים אותי?" שאלתי בחשש…