יש לאן לברוח: פרק 1

״אח, די איזה אנשים אלימים.״ אמרתי בעודי משפשפת את היד שלי כי מישהי התנגשה בי, אפילו לא התנצלה.
״די להתלונן, הנה אמא שלו. בואי!״ אמנדה משכה לי את היד לכיוון אמא של טיילור.
היא נופפה לעברנו החיוך הצבוע שלה. אח אני שונאת אותה. שונאת.
כמו שהיא שונאת אותי.
״סוף סוף באתן.״ אמא של טיילור אמרה וסיננה לעברי מבט. גילגלתי עיניים כהרגלי.
״אוי,כן. היינו צריכים לשכנע את השומרים שקים חברה של טיילור. הם חשבו שאנחנו ממציאות כדי להכנס לאזור הוי איי פי, דפוקים.״ אמנדה אמרה והתיישבנו.
״אה, גם הם לא האמינו שהם חברים?״ צחקה אימו, ״ טוב אפשר להבין, את יותר מתאימה לו. יותר יפה. בול לטיילור.״ חייכה לעברה ונתנה לי מבט נוקב.
הסתכלתי לעבר הבמה. במת אקס פקטור ארה״ב. הגמר.
טיילור מופיע היום. הגיע לגמר. החלום שלו. ואני כמובן -כמו כל חברה טובה- מעודדת אותו ובאה לגמר שלו. ברור שזה כיף גם לראות את כל השופטים ולראות את טיילור שלי שר, וכמובן מתפללת שיצליח, אך יש בעיה אחת קטנה -לא כלכך קטנה- אמא שלו.
היא שונאת אותי. למה?
אין לי מושג.
אולי כי היא אוהבת את אמנדה, האקסית שלו, יותר ממני. היא תמיד אומרת שהם היו זוג מושלם וחבל שנפרדו. אוקיי אפשר לשרוד שמישהו אומר את זה -גם אם היא האמא של החבר שלך והיא אמורה להיות בצד שלך- אבל להזמין אותו לערבים משפחתיים ולגאוג שהם יהיו קרובים ואני רחוקה? להזמין אותו לתוכנית הגמר שלו ולהגיד עליי ככה?
טוב אני עושה את זה רק בשביל טיילור.
כל האורות כבו, זרקור אחד של אור הופיע והמנחה עלה לבמה.
״ברוכים הבאים לאקס פקטור ארה״ב!״ הוא קרא ברמקול וכל הקהל הריע, ״מוכנים לערב הגמר?״ הוא צעק שוב ברמקולים והקהל צעק ׳כן׳ חזק.
אני שונאת מקומות כאלה.
שוב, רק בשביל טיילור.
״מחכים לכם ארבעה הופעות של המתמודדים שלנו, תתכוננו הולך להיות לוהט!״ שוב קהל מריע. ״בואו נקבל את ארבעת השופטים שלנו!״ הוא הכריז ברמקולים וכל הקהל צעק.
שוב.
הזכרתי שאני שונאת מקומות כאלה?
הוא הציג שופט שופט וכולם נכנסועם צעקות הקהל ומוזיקה.
אחרי כל הטררם שלהם וכל הדיבורים הלא מצחיקים שלהם, התחילו לקרוא למתמודד הראשון להופיע, דייב משהו. לא מכירה אותו, אני רק יודעת שהוא ממש חתיך ושטיילור ממש שונא אותו.
הוא עלה לבמה עשה את ההופעה שלו וירד.
המנחה עלה שוב, ״עכשיו תקבלו את הילד הפלא שמלא בנות מאוהבות בו, טיילור גיימס!״ כל הבנות בקהל צרחו. זונות.
הוא עלה לבמה, חתיך כהרגלו, עם הפוני שלו לצד שמסתיר את כל המצח ג׳קט עור אדום וחולצה שחורה מתחת, מכנס עור שחור צמוד ונעלי אולסטאר אדומות.
הוא ממש שונה פה בלבוש. לא משהו שאני אוהבת, אבל הוא עדיין חתיך.
חייכתי לעברו חיוך גדול ונופפתי לו לשלום שראיתי שהוא עשה לי ׳היי׳ קטן. החיוך שלי נמחק מיד ששמעתי את אמנדה אומרת לאמא של טיילור; ״ראית? הוא עשה לי ׳היי׳! אני חולה על הילד שלך, איזה חתיך הוא בא!״ והם צחקו.
זונה גם היא.
בעצם שניהן.
טוב אולי לא מקובל לקרוא לאמא של חבר שלי זונה… אבל זה אפשר במקרה הזה.
נכון?
הוא התחיל לשיר שיר פופ, גם זה השתנה אצלו, סגנון המוזיקה. הם עיוותו אותו לגמרי. הוא אהב שירים אמיתיים יותר.
אבל לפחות הוא שר יפה.
״אמנדה, בואי נלך למאחורי הקלעים, כשטיילור ירד מהבמה נהיה שם.״ אמא של טיילור -לעזאזל קוראים לה לוסי,נו- אמרה לאמנדה.
״בואי.״ היא אמרה והן הלכו. הו, בטח שאני רוצה לבוא לראות את חבר שלי אחרי ההופעה שלו. תודה שאתן כלכך שמות לב אליי אמנדה ולוסי. מה הייתי עושה בלעדיכן? חייכתי לעצמי חיוך ציני ועצבני וקמתי אחריהן.
״מי אתן?״ שאל השומר בכניסה למאחורי הקלעים.
״אנחנו המשפחה של טיילור גיימס.״ אמרה לוסי והראתה לו את הכרטיס שמאפשר לה כניסה. הוא הנהן והכניס אותנו.
טיילור בדיוק סיים לשיר. ראינו בטלוויזיות הגדולות שם אותו מדבר עם המנחה ואז יורד מהבמה עם צרחות הקהל.
״טיילור!״ צעקה אמנדה וקפצה עליו בחיבוק -שהוא יותר מידי ארוך לטעמי- ״הייתה מדהים!״ אמרה ונתנה לו מלה נשיקות בפנים, אחת קרוב לפה. נשכתי את השפה התחתונה שלי.
לעזאזל איתה.
לעזאזל.
הוא אפילו לא כלכך הרחיק אותה.
די קימברלי, להרגע. הוא אוהב אותך. את יודעת את זה.
נכון?
לפעמים אני תוהה למה אני איתו חרי כל הדברים האלה.
הם התנתקו. ״יפה שלי,״ הוא אמר והתקרב לכיווני, החזיק לי ביד. ״באת כזאת יפה לכבודי?״ הוא סיבב אותי במקום וקרץ לי.
הנה, נזכרתי למה אני איתו.
כי את הפרפרים האלה, את החיוך הזה שיש לי על הפנים, אף אחד לא יכול לגרום לי. חוץ מטיילור שלי.
שלי.
״לא בשביל השומר בכניסה.״ אמרתי בצניות ונשיקתי אותו, ״היית מדהים שם, זמר שלי.״
״באמת?״ הוא שאל, מחזיק במותניי. תמיד הוא אמר שהדיעה שלי הכי חשובה לו. שומעת אמנדה? שלי.
הנהנתי בחיוך ונשקתי אותו שוב.

ארבעת המתמודדים סיימו לשיר, הדיחו כבר שתיים. טיילור ודייב משהו נשארו אחרונים. הגיע הרגע שמודיע מי מנצח. ברור שטיילור.
אני מקווה.
״והמנצח הוא…״ המנחה אמר, מותח את הרגע בכוונה. לעזאזל איתו. שונאת שעושים את זה. תגיד לעזאזל מי המנצח כבר מנחה מזויין. ״…טיילור גיימס!״ הוא צעק ברמקולים והקהל צרח. טיילו היה בהלם, רואים בהבעה שלו. עליתי מהר על הבמה לעברו, קפצתי עליו, ״אמרתי לך שאתה מדהים, זמר שלי.״ אמרתי ונשקתי אותו שם. מול הקהל. מול השופטים. מול המצלמות. מול אמנדה.
נקודה לי, אמנדה.