יש דברי שרציתי לומר- פרק 1

"נועם??"
"מורן?"
"את מודעת למצב של ההורים שלי, המצב הכלכלי, נכון?
סיפרתי לך על זה.."
"כן מאמי, מה בקשר לזה?"
"אני החלטתי לעזור להם! אני חייבת לעזור להם! אני חייבת עבודה, יש רעיון?"
"ממממ לא יודעת, פיצה?"
"לא מאמי, אני חייבת עבודה בדחוף והרבה כסף במהירות!"
"ואיפה תשיגי עבודה כזאת, באמת מורן תחשבי קצת! את בת 17, איפה תמצאי כזאת עבודה??" ידעתי כבר איפה אני יכולה להשיג כזאת עבודה! ונראה לי שגם אתן יודעות… בבית בושת!
הייתי חייבת, אני צריכה להציל את המצב של ההורים שלי, רק לשבועיים שלוש, אני אקבל כסף ממספר אנשים ואני אסגור את העניין הזה!
"לא יודעת, טוב נועם אני אדבר איתך אחרי זה, יש לי איזה רעיון אני אשתף אותך כבר מחר בזה!"
"אני מקווה לטובתך שזה לא מה שאני חושבת שאת עושה!!"
"אויש סתמי, אין לי מושג מה את חושבת, אבל אני יודעת מה אני אעשה!"
"מה שתרצי, אבל תזהרי!"
"טוב מתוקה, נדבר אחורי זה.." וניתקתי.
הייתי צריכה להתלבש קצת חושפני, טיפה ממש! להתאפר, ולצאת בשקט בלי שאמא תשים לב לזה.
הלכתי הכי שקט שאני יכולה, ולמזלי אמא לא הייתה בבית, היא כנראה הלכה לעשות קניות..
ידעתי כבר לאיפה אני אמורה ללכת, אז פשוט הלכתי, למזלי זה היה ממש קרוב אלי, ככה שאני לא צריכה להתעצל ללכת…
אחרי חמש דקות נכנסתי..
"אני רוצה לעבוד פה" האיש שהיה שמה בחן אותי מכל הכיוונים, מלפנים, מאחור ומהצדדים..
"את בתולה?"
"ממ כן ו…"
"אוקיי, אם את רוצה להיות פה, אסור לך להיות בתולה, את יודעת…"
"כן אני יודעת"
"אז..?"
"אתה מוכן?"
"חח ברור! בואי" לקח את ידי, והכניס אותי לאיזה חדר..
"תתפשטי, ואני אסביר לך הכל, מה את צריכה לעשות, ואיך לעשות.." התביישתי, אבל בשביל ההורים שלי, אני אעשה את הכל, ומהכל! גם אם זה קשור ללאבד את בתוליי…
לספר להם אני לא אספר אבל אני אעשה את זה, אם לא בשבילי, אז בשבילם..
_______________________________________________________________________

ככה הייתי במשך שלושה ימים, הייתי מקבלת 600 שקל, הייתי הולכת ושוכבת עם אנשים, אפילו נועם לא ידעה מזה, עד שהכל התחיל להסתבך.
"מורן, היום ברבע לשלוש ברחוב שדרות בן גוריון 158, קומה 4 דירה 7"
"אוקיי, אני אהיה שמה!" ואז חשבתי, המקום הזה, הוא נשמע לי מוכר, לפחות מאוד מוכר.
הייתי מעופפת לי, קשה לי, אני לא יכולה שלא לספר לנועם, היא יודעת עלי הכל, היא הייתה איתי שקיבלתי מחזור בפעם הראשונה, איך את זה היא לא תדע?? אבל אני צריכה לחכות טיפה.. למרות שהיא תתעצבן אני אסביר לה..
"ווואווו מורן?"
"אהה" התעוררתי
"זאת נועם, שלום?" היא העבירה את ידה לפני פניי
"כן מאמי אני יודעת שזאת את"
"אני שאלתי אותך משהו,הקשבת לי בכלל?"
"כן ברור שהקשבתי"
"אז מה את אומרת, רוצה לבוא איתי? לטייל לנו ולחפש לך אולי עבודה?"
"אני לא יכולה היום… יש לי תור, ל.. למשהו, אני אסביר לך אחרי זה!"
"טוב מה שתגידי" אמרה, ואז פתאום הוא עבר מולנו, ירין..
"תקשיבי לי טוב, אני מאוהבת בבחור הזה!" לחשתי לה, כשראינו שהוא קלט אותנו והתקדם אלינו…
"מה קורה?"
"מעולה מאמי, מה איתכן?"
"ממ נחמד"
"כן…
אתן יוצאות היום?"
"יש מצב, תלוי, אני צריכה ללכת היום לאנשהו, כשאסיים אדבר איתכם.." אמרתי והסתכלתי על השעון, "שיט רבע לאחד, אני מאחרת! אני אדבר איתכם, ונועם יש לנו עוד שיחה" נתתי להם נשיקה ורצתי לכיוון הבית.
הייתי עוד צריכה להחליף בגדים, להתאפר, לשים בושם ולרוץ לשמה.
_____________________________________________________________________

דפיקה..
ועוד אחת… לא היה שלט על הדלת, אבל היה מוכר לי המקום, מאוד!
ועוד דפיקה. ואז הדלת נפתחה.
"היי" הייתי עם ראשי למטה, ושהרמתי אותו ראיתי את דוד שלי!
"מה את עושה פה???"
"אני… הזמינו אותי לפה" הבאתי לו כתובת..
"מורן, כנסי בבקשה" נכנסתי, וראיתי שאין אף אחד בבית… אני לא מאמינה שדוד שלי הזמין אותי, "מה את עושה פה??? מה זאת אומרת הזמינו אותך???" היה עצבני אך גם חושש..
הייתי חייבת סיפרתי לו הכל, והוא רק היה מופתע..
דוד שלי הוא בן עשרים וחמש, הוא אח של אבא שלי, הוא לא נשוי, הוא גר עם חבר…
"וזהו.. ככה הגעתי לפה!"
"ועכשיו… מה את רוצה לעשות"
"אני לא יודעת"
"טוב אז ככה! אם את רוצה שאני לא אספר להוריך, יש לי תנאי, אם לא תאהבי אותו ולא תסכימי, את יודעת מה יקרה לך!"
"תגיד לי אותו"
"את תספקי אותי, בכל פעם שארצה, כמה שארצה, ובכל שעה שארצה! ואם לא אני אספר להם!"
"אבל…אתה דוד שלי!" התחלתי לבכות
"מורן התפקיד שלך זה לספק צרכים של גברים, נכון? בגלל זה מזמינים אותך! תחליטי עכשיו!!!!"
"יש לי עוד ברירה??"
"לא ממש"
"אז.. אם אין ברירה" אני לא מאמינה שאני הולכת לעשות את זה! אבל אם אני לא אספר על כך להוריי, אני אעשה את זה.. עד שלב מסויים שאני אחליט כבר לספר להוריי, הוא לא יוכל לסחוט אותי לתמיד!
"יופי!! אני שמח"
"אוקיי, מה שזה אומר, יאללה עכשיו" הוא לקח אותי לחדרו.. היה לי כל כך מוזר, ראבאק זה דוד שלי!! ואני חייבת לעשות את זה! התחלתי לבכות, אבל הייתי חייבת.. הוא היה איתי, הוא נישק אותי, הוא גרם לי לעשות לו כל מיני דברים… ואחרי שעתיים, הוא אמר לי שאני משוחררת לבינתיים ושאני אחכה לשיחה או הודעה ממנו…
ונישק אותי, על הפה! וברחתי משמה, בוכה, לא מפסיקה!!!
הגעתי הביתה, למזלי הוריי לא היו בבית, פעם ראשונה אחרי כל הזמן הזה, שלא הפסקתי לבכות