יש בך מה שאין לאף אחת אחרת.

הלכתי עם ניצן ליכוון הכיתה כשאני רואה ממלא מבטים מופנים אלי ואל ניצן. הסתכלתי על ניצן והסמקתי רצח מכל המבטים שדפקו לנו.
"פאק" מילמלתי כשראיתי את החבורה של רון, רון הבן אדם הכי שנוא אצל עילאי, ובוא נגיד שהייתי חברה שלו במשך חצי שנה, וגם ניצן.
הוא היה חבר של שתינו בו זמנית במשך חצי שנה עד שניצן גילתה את זה, וכשהיא גילתה את זה… לא היה משהו.
רון 'שטף לי את המוח' לישנוא את עילאי ולתעב אותו, אפילו בלי שידעתי מי זה. וניצן? טוב היא הייתה הקורבן הכי קשה כי הוא סתם השתמש בה כי היא קרובת משפחה שלו, הוא גרם לה לישנוא אותו והיא עדיין שונאת אותו.
הוא עזב לחודשיים לניו יורק ועכשיו, הוא חזר..
ראיתי את ניצן הופכת לאדומה מרוב כעס ושנאה אליו.
"ציפור קטנה לחש לי" רון התחיל לומר כשהיינו קרובות אליו מספיק "שאת חברה של עילאי" הוא אמר וחייך חיום שטני. חייכתי אליו חיוך מתגרה ועניתי לו חד וחלק
"כן"
הסתובבתי כדי ליראות אם יש משהו באזור, ולמזלי כולם התפזרו לכיתות.
"כלבה, את והחברה שלך" הוא לחש אבל מספיק חזק כדי שכל החבורה שלו תיצחק וניצן תעבור מאדום עגבנייה לאדום דם.
"באנה רון תזהר על המילים שלך למה אני יפרק אותך יכלב בן זונה!!" שמענו מאחורה את אסף, חבר טוב של עילאי, הרגשתי איך ניצן מסמיקה לה רצח, עוברת גוון גוון של אדום זאתי.
"רון אני מציע לך לטוס לי מהעניים או שאני אסרס אותך לפני החבורת מזדיינים שאתה קורא להם חברים" צעק שוב אסף
"בואו נלך" אמרה לנו ניצן אחרי שראיתי שהיא רגועה יחסית. הלכנו לכיוון הכיתה ואני ידעתי ששום דבר לא יכולה להיכנס לי לראש כרגע.
סיסמתי לעילאי שרון חזר והוא כמו נסיך כתב שהוא עוד שניה מגיע.
"המורה אני צריך את סתיו" שמעתי את עילאי אומר למורה ויכולתי להרגיש אץ החיוך הכובש שהוא מהפנט איתה את המורה. המורה הסתכלה עלי באישור ואני יצאתי.
"קרה משהו? הוא נגע בך? הוא אמר מילה לא יפה? אני אשבור את המזדיין אם רק תגידי" הוא אמר הכל במהירות ובכעס
"הוא לא עשה כלום לי, הוא פגע בעיקר בניצן" מילמלתי
"בן אלף זונות" הוא לחש. ליטפתי אותן ברוגע וסיכמנו שהוא לא יגע בו כרגע, רק אם זה יחזור על עצמו חלילה.
בהפסקת אוכל לא הי לי תיאבון אז פשווט ישבתי עם ניצן ואסף ודיברנו..
"הנה שוב הכלבות.. איפה החבר שיגן עלייך ?" רון שוב בא אלינו. עלוקה זה.
"ממש מאחוריך יבן שרמוטה" אמר עילאי ולא התאפק והחטיף לו אגרוף שהיה משתק כל אחד.
ומשם הכל התדרדר…