יש בך מה שאין לאף אחת אחרת.

ירדו לה דמעות, היא קפאה ולא זזה. אני לא יודעת למה אבל ממש ריחמתי עליה.
בשנייה ירד לי החיוך. אני גרמתי לו ליבגוד בה! אני יודעת את ההרגשה של זה, ואני מרגישה כל כך חרא כרגע.
היא תקדמה לעברי ודחפה אותי עם המרפק לכיוון הכיתה של עילאי."אוי שיט.." מילמלתי. היא הולכת לעשות לו דרמה, והוא יצא מניאק שבגד בעוד אחת..
היא פתחה את הדלת והתקדמה לכיוון הכיתה.
"אתה חתיכת מניאק מפגר אני מקווה שתמות ולך תזדיין! בבקשה!!" שמעתי אותה צורחת.
"שיר.." הוא מילמל.
"גברת שיר, אני לא יודעת מה איתך אבל אנחנו בשיעור פה אז את הדרמות שלך תעשי בזמנך הפנוי, למשל בהפסקה." המורה אמרה לה ובשנייה כולם צחקו. "עכשיו את יכולה לצאת לי מהכיתה?" המורה שאלה ברצינות ושיר יצאה.
שירה עברה מולי ודפקה לי פרצוף. "את.." היא מילמלה. "ביגללך הוא עושה את זה! כישפת אותו או משהו. הוא אמר לי שהוא אוהב רק אותי!" היא צרחה.
שתקתי. יש לה סיבה לצרוח עלי. למרות שאני יודעת מה היא מרגישה.
"אני לא רציתי שזה יצא ככה." גימגמתי. היא התעלמה והלכה.
חזרתי לכיתה.
"או גברת דהן, במה זכינו שבאתם לבקר אותנו?" המורה שאלה בצניות כשנכנסתי לכיתה. לא היה לי מצב רוח אז עניתי לה ביובש. "בי" וחייכתי חיוך מזוייף. כל הכיתה צחקה.
"צאי מהכיתה בבקשה עכשיו!" לא היה לי כוח להתווכח ויצאתי.
ראיתי את עילאי בחוץ אז התקדמתי אליו.
"אנני מצטערת" אמרתי לו כשהגעתי אליו.
"על מה חיימשלי?" הוא שאל אותי. חייכתי, הוא קרא לי חיימשלי!
"על הדרמה עם שיר," אמרתי. "אני יודעת מה היא מרגישה.." מילמלתי.
"אל תדאגי, זאת בעיה שלי לא שלך" הוא ענה, הרמתי את הראש ועניתי.
"אבל, אתה לא מבין אני גרמתי לזה! אני ידעתי שיש לך חברה ואני נישקתי אותך בכל זאת! אני מטונפת ואני זונה" צעקתי ואת הילים האחרונות מילמלתי.
"אהבשלי את ממש לא!! את הבנאדם הכי רגיש ומושלם ואוהב שאי פעם פגשתי וכמוך יש רק אחת!!" חייכתי,נתתי לו נשיקה על הלכי וחייכתי.
"ככה את מתקמצנת?" אמר ועשה מבט של גועל. אז נתתי לו נשיקה יותר גדולה, סוחפת ומרגשת בפה.
"יותר טוב" הוא אמר וחייך.