יש בך מה שאין לאף אחת אחרת- פרק 6

•מאי•
אני זוכרת שאתמול נרדמתי עם אוהד, כשרגליי נפרסו על בטנו וראשי על חזהו, בקיצור כולי עליו.
התעוררתי פתאום, מתנשפת ואני אדומה כמו עגבנייה, מזיעה, היה לי סיוט… על גל..
הסתכלתי עלח החדר הריק וראיתי שאוהד לא פה,
"אוהד ?" נבהלתי.
"פה קטנה שלי." צעק מכיוון המרפסת.
הלכתי אליו, וראיתי אותו שם מעשן סיגרייה ונושף את העשן בהנאה,
התקרבתי עליו והסתכלתי על פניו בחנתי כל אזור וקימור בפרצופו היפה והרך, ליטפתי את לחיו.
הוא ליטף ברכות את הירך שלי, המגע שלו גרם לי לרטט מחשמל וכל כך אהבתי את זה.
"למה את ערה?" שאל בדאגה חמימה.
"לא, סתם.." התחמקתי.
אני עדיין לא רוצה לספר לו על גל,
אני צריכה את הזמן שלי..
וזה ייקרה, לאט לאט, ברגע הנכון.
"אוהד?" שאלתי בלחישה פולטת אנחה קלה.
"מממ.." רכן לעברי וכיבה את הסיגרייה.
"אתה תמיד תאהב אותי?" שאלתי בלחש והיסוס.
"קטנה שלי.. ברור עד המוות." ענה בביטחון.
"ורק המוות יפריד בינינו נכון?" התפללתי שהתשובה תיהיה כן.
הוא רק הינהן לעברי וחייך חיוך קטן,
הוא ידע שיכול לקרות מצב שניפרד בגלל בעיה שטותית שתקרה.
פחדתי, פחדתי לאבד את אהבת חיי.
"בואי לישון." אוהד שבר את השתיקה.
באמת הייתי עייפה, "אוקיי." הינהנתי.
הוא הרים אותי עליו וכרכתי את רגליי סביבו.
וחיבקתי אותו כל כך חזק,
"אני אוהבת אותך." אמרתי ונשקתי לו.
"גם אני אותך ילדה." חייך אליי חיוך, של חום ומוצף באהבה.
"לילה טוב." לחשתי, ונרדמנו מחובקים.

•שירי•
התעוררתי בבוקר לפני שעה כבר, והתארגנתי לעבודה, שמתי ג'ינס סקיני לבן עם קצת קרעים, חולצה שחורה חלקה ונעלי וואנס שחורות.
"בוקר טוב❤️" קיבלתי לפתע הודעה, הסתכלתי ממי ההודעה.. וראיתי ״תומר״
"בוקר טוב גם לך:)" שלחתי, וכיביתי את המסך.
אין לי מושג מה הקשר שלי עם תומר, אני צריכה לדבר איתו על זה. אבל הוא הקדים אותי.
"היום בשש אני אוסף אותך תיהיי מוכנה, יום טוב יפה." כתב. והרגשתי את החיוך שלי עולה ומתרחב, ולחיי מתחלפות לצבע אדמדם.
נכנסתי לרכב שלי, והפעלתי את הרדיו.
היה את השיר הפיל הכחול-יסמין,
שאני כל כך אוהבת.

״בשכונה קטנה על מיטה כחולה
את אומרת שהכל יהיה בסדר
אם רק ניתן לזה קצת זמן
תסתכלי עלי תחייכי אלי
את יודעת כמה זה עושה לי טוב
כשאת שוכבת לצידי

יש לי רק דבר אחד לומר לך ומכל הלב
את הכי טובה בעולם
אני כל כך אוהב אותך
זה לפעמים כואב
מתרוקן מכל הכעסים העצב השקרים
כשאת איתי אוחזת בידי
ואומרת שאת אוהבת אותי

גם אם לא אוכל לעשות הכל
אני מבטיח שאני יכול
מבטיח להיות שלך תמיד
מתוקה שלי, יעצור הזמן
ונברח מכאן עמוק לתוך גן עדן
אני ואת לבד.״

השיר התנגן, ושרתי ביחד איתו.
הגעתי לעבודה, הכנתי את האוטו בחנייה.
וכיביתי אותו, אני עובדת בחנות קטנה וחמודה בקניון הגדול, היא דיי מצליחה כי נערים ונערות הם הקהל שנכנסים לחנות וקונים.
וזה גם כיף לפגוש כל מיני אנשים בגילך.
נכנסתי לחנות.
"היי תומי." זרקתי לעברה, ונופפתי בידי בחיוך.
"היי שוש." אמרה לי בחיוך מתלהב.
ככה היא קוראת לי, כמו במבה שוש
"מה חדש?" שאלתי, בזמן שסידרתי את הבגדים שהיו בתאי המדידה על הקולבים בחזרה.
"כלום מתוקה, ואצלך?" ענתה על שאלתי בחיוך קל.
הנדתי את ראשי ללא,
"ביי תומי." צעקתי לעברה, כשאר סיימתי את המשמרת שלי, מניחה את תיקי על כתפי ויוצאת מהחנות.

•מאי•
החלטתי ללכת לקניון לבד, לנקות הראש.
עברתי בין החנויות, והחלטתי לעצמי לקנות גלידה.
"כמה זה עולה?" שאלתי בחיוך פותחת את ארנקי.
"חמישה שקלים." ענתה המוכרת בחיוך.
שילמתי לה, והתחלתי לאכול את הגלידה.
הסתכלתי לשנייה בפלאפון והרגשתי את ראשי נחבט בחזה קשיח.
הרמתי את ראשי וראיתי שכל הגלידה נמרחה חו על החולצה.
"וואי וואי סליחה אני ממש מצטערת." מילמלתי בלחץ.
הלכתי לקחת מפית וניקיצי את החולצה שלו.
"אז איך זה להיתקע בי?" אמר בחיוך מתגאה.
ואני צחקתי.
"איזו יפה את." הוסיף בפרצוף מחייך, מאוהב כזה.
"תודה." מילמלתי בזמן שהסמקתי.
"בואי נשב בספסל." משך את ידי.
****
"ביי מאמי, נדבר!" צעקתי לעברו של בן.
הןא ממש מתוק והכרנו דיי מהר.
כיף לי איתו.