יש בך מה שאין לאף אחת אחרת- פרק 10

•תמר•
"איך הולך?" הנחתי את ידי על כתפה של מאי. יודעת מה היא עושה ומצחקקת בליבי.
"נחמד, אני ותומר משלימים פערים פה." סימנה לי בקולה ללכת.
"אז יאלה גם אני מצטרפת." נדחסתי בינהם.
"מה עם שירי." שאלנו אני ומאי, באותו זמן בפרצוף רציני.
"טוב תקשיבו אתן לא מגלות." לחש לנו.
התקרב לאוזן שלנו כדי לספר,
"לא עניינכן." לחש ישר, ומיהר להימלט מהמקום.
"בן זונה!" פלטתי.
כולם הסתכלו עליי במבט של מאיפה נחתת?

•אוהד•
הייתי בבית כרגיל, אבל הרגשתי לא כל כך טוב.
מאי עושה לי טוב, בשיא הרצינות. לא יודע מה הייתי עושה בלעדייה.
חייגתי את המספר המוכר.
"הלו?" ענתה בקול העדין והממכר שלה.
"חיים שליי" מילמלתי בקול צרוד.
"אוהדי מה קרה יפה שלי?" שאלה בקול מודאג.
"סתם.. חולה." החזרתי מיואש.
"יאו בובי לבוא לבקר?" שאלה.
"לא נסיכה זה בסדר." לא רציתי שהיא תדבק וגם רציתי קצת זמן לעצמי..
"אוקיי, דבר איתי." הוסיפה וניתקה את השיחה.
'אחי יש היום מסיבה באשקלון זורם?' קיבלתי הודעה מחבר שלי מהעיר הקודמת.
'שמע אחי אני חולה. אבל זורם.' הקלדתי.
לבשתי עליי מכנס ג'ינס ברמודה חולצה בצבע בורדו כפכפים ויצאתי.
הייתי צריך אוויר,
הלכתי למכולת של אברהם.
"אה אוהד לא רואים אותך כבר." צעק אליי אברהם בקול הנמוך שלו.
"מה קורה אברהם?" התחבקנו חיבוק גברי כזה.
"תביא לי חפיסת סיגריות מלבורו אדום." הושטתי לו את הכסף,
"מאז שאמא נפטרה לא רואים אותך?" שאל.
אמא שלי נפטרה לפני שנתיים, התרחקתי מכולם, עברתי לנתניה מאשקלון. רציתי התחלה חדשה.
"וואלה אברהם מה אני אגיד לך." אמרתי לא סגור על עצמי. לא יודע מה אני מרגיש.
אני מתגעגע אליה..
הוצאתי סיגרייה אחת מהחבילה, מדליק אותה ונושם את הסיגרייה לראותיי.
חזרתי הביתה אחרי סיבוב שעשיתי.
נכנסתי להתקלח,
יצאתי מהמקלחת שמגבת עוטפת רק את פלג גופי התחתון.
הוצאתי חולצה מכופתרת בצבע תכלת בהיר בהיר משופשף ג'ינס סקיני ונעלי טומי. השפרצתי על עצמי קצת בושם ואני מוכן.
'אחי אני יוצא.' שלחתי למתן חבר שלי מאשקלון.
התקשרתי לתומר,
"הלו?" ענה.
"תומר זורם לך לבוא למסיבה באשקלון?" שאלתי במהירות.
"כן. שתי דקות אני אצלך." אמר וניתקתמ את השיחה.
'חיים שלי אני הולך למסיבה באשקלון.. אוהב אותך." שלחתי למאי שלא תדאג לי.
'כבר לא חולה? חחחח סתם. יפה שלי תהנהה' שלחה לי אחרי כמה שניות.
אוחח קטנה שלי.
'ובלי שטויות!!' הוסיפה מהר.
'ברור קטנה שלי.' החזרתי.
•מאי•
'חיים שלי אני הולך למסיבה באשקלון.. אוהב אותך' קיבלתי הודעה מאוהדי שלי.
הוא לא היה לפני שנייה חולה?
'כבר לא חולה? חחחח סתם. יפה שליי תהנה' הקלדתי ולחצתי על מקש שלח.
'בלי שטויות!!' הוספתי.
זה מה שחסר לי עכשיו.. בגידה על הראש.
כיביתי את הפלאפון.
התקשרתי לשירי ותמר בוועידה,
"מה קורה נשמות?" שאלתי כולי בעננים. עם מצב רוח בלי סיבה.
"מה קרה שאת ככה בעננים מכוערת?" שאלה שירי וצחקה.
"בלי סיבה." אמרתי..
"בא לכן ללכת לאיפה שהוא?" הציעה תמר.
"בואו לקניון." הציעה גם שירי בהתרגשות.
"יאללה אבל תעברו אצלי קודם." קבעתי.
"טוב דבה אנחנו יוצאות." אמרו שתיהן וניתקנו את השיחה.
לבשתי על עצמי קרופ טופ בצבע זהב שורט בצבע לבן וכפכפים. קצת איפור בושם ואני מוכנה!
עברתי קצת על האינסטגרם..
אין משהו מעניין.
אחרי כמה דקות נשמעה נקישה על הדלת.
פתחתי ושירי ותמר עמדו בפתח.
שירי הייתה לבושה בשמלה קלילה מיני כזו משוחררת.
תמר הייתה לבושה בחולצת בטן עם כתמים צבעוניים כאלו ושורט בצבע שחור. שתיהן היו פשוט מהממות. הן ילדות מהממות מכל בחינה, אופי ויופי. אני שמחה שיש לי אותן. חשבתי לעצמי..
"היינו פה?" שאלתי אותן מחכה לתשובה.
שתיהן הינהנו בחיוב.
~
יצאנו מהקניון אוחזות בהמון שקיות מיואשות ועייפות.
השעה הייתה שמונה בערב.
"שמעו רגע." תמר עצרה אותנו, מחכה שנסמן לה להמשיך.
"כן?" סימנתי לה להמשיך.
"יש מסיבה של ידיד שלי בא לכן לבוא?" המשיכה בשאלות.
"אני סבבה. ממש בא לי." משכתי בכתפיי.
"שירי?" הוספתי.
"כן וואי ממש בא לי." התלהבה שירי.
יאללה בואו אליי, נתלבש ונצא.
יצאתי מחדר השירותים, כשלבשתי שמלה שחורה עם קו תחרה במותניים, ותחרה בגב.
השמלה הגיעה לי קצת מעל הברך, ולבשתי איתה נעליים שחורות עם עקב מוסתר.
"אמלה, את כזו יפה." שירי קיפצה בהתלהבות, ורצה לעברי עם ידיים פתוחות לרווחה. היא קפצה עליי בחיבוק, כשמותנייה מלופפות סביב מותניי.
"תרדי מימני, שמנה." קראתי, ומתוך הבהלה נפלתי על הרצפה כששירי מעליי.
"אופסי." היא מלמלה בתמימות, התרוממה ומשכה בכתפי. גלגלתי את עיניי והתרוממתי מיד אחריה. שירי לבשה קרופ טופ שחור, שהגב פתוח בצורה אקס עם חצאית בורדו שהגיעה לה עד הברכיים. איתם, היא לבשה נעליי אולסטר לבנות.
הסטתי את מבטי לעבר תמר, שלבשה מכנס ג'ינס מלא בקרעים, עם חולצת קרופ טופ ונעלי עקב שחורות.
שניהן נראו כל כך יפות ועדינות. על שפתיהן של תמר ושירי היה מרוח אודם ורדרד עדין, קצת סומק וקונסילר בכדי להסתיר את העיגולים השחורים.
שירי תפסה בידי, ומשכה אותי להתיישב מול מראת האיפור שבחדר שלי. היא מרחה על שפתיי אודם בצבע עדין, שהתאים לגוון השפתיים שלי ולא נראה שבכלל מרוח עליו אודם. היא ליטפה את לחיי בסומק וורדרד, ומרחה קונסילר בכדי להסתיר את העיגולים השחורים. את עיניי היא איפרה בקצת איילינר, ואת קצוות שיערי סלסלה.
הרמתי את מבטי אל עבר המראה כשהיא סיימה להתעסק בשיערי, ולא יכולתי לזהות את מי שראיתי בהשתקפות של המראה. נראיתי שונה… יותר מתופחת, כשהחיוך לא יוריד לי מהפרצוף לשנייה, ופרצופו של אוהד לא יוצא לי מהמחשבות.
הוא באמת עושה לי טוב.