ירד שלג

אני מביט מחלוני ושלג יורד וצובע הכל בלבן, ואז אני נזכר שוב בימי הקיץ החמים, זה קרה לפני הרבה שנים, יום שבת ירדנו מהדירה נכנסנו למכונית ,התנענו ונסענו ברחוב ארלזורוב עד הסוף ואז שמאלה, שמענו ביטלס ברדיו ועזרנו להם לשיר. פקקי תנועה ,וליד המלון ההוא שעוצר את כל הבריזה מהים מצאנו חנייה. התקרבנו לטיילת הסנדלים השמיעו רעשים במגעם בכביש החם, חולצת הטריקו החלה להדבק לגוף, טיפות זעה החלו לגלוש מהמצח. הים הכחול הגדול רובץ במלואו מתעלף בחום הצהריים,הרבה אור וצבעים, צעקות הרוכלים , שריקות, צווחות ילדים ,קריאות אמהות, אני מתחיל לרדת במדרגות ולפתע העולם עוצר וקופא, דממה אור גדול , ורק אותה אני רואה , קרני השמש מפזזות בשערה הגולש ומוסיפים לה הילה, חיוך דק על שפתיה ועינים מחייכות שאומרות טוב לי וכל הזמן העולם מוסיף לי עוד ועוד טוב.
היא שרועה על ספסל נח בבגד ים קטנטן ושחור המבליט את עורה השזוף.
כל המשכו של הקיץ באתי לים בדבקות גדולה, לפעמים היא הייתה והרבה פעמים לא ראיתיה , לא אספתי את האומץ לדבר איתה,
יום אחד לקראת סוף הקיץ פגשתי חבר בשפת הים, והוא שואל מה אתה מסתכל כל הזמן לכיוון ההוא?
"אני חושב איך להתחיל עם הכחורה ההיא ואני לא יודע איך"
ולתדהמתי הגדולה הוא קם וניגש אליה, רציתי לקבור את עצמי בחול, לא יכולתי לנשום. ואז הם עושים תנועות בידים בוא הנה. כשלתי לעברם,
חיוך גדול על פניה.ובקול צלול ומלטף " אתה יודע שזה לא בריא להיות כל כך הרבה זמן בשמש כמה זמן אחכה עד שתואיל להתחיל לדבר איתי,והקיץ עוד מעט ונגמר לו"
בלילה אחרי סרט ובית קפה התנשקנו את הנשיקות המתוקות ביותר בעולם. זו היתה ההשקעה הטובה ביותר שעשיתי מעודי – ללכת כל אותו הקיץ לים.
"מה אתה חולם לא ראית שלג לפני כן"
"רותי האם את זוכרת איך התחלת איתי בים ממש בימים האחרונים של הקיץ?"
והיא מחייכת ואומרת אני זוכרת שאתה התחלת איתי.
ואז חושב לעצמי איזה בר מזל גדול אני.