יריבות מושבעת משחר הימים; הראש והלב.
הראש והלב. נדמה לי שהם תמיד היו ביריבות. תמיד נטרו טינה זה לזה. אני תמיד אצדד את הלב, הרי בכל פעם שאתה הכית בו חזק ונטשת אותו, הראש פתאום החליט לאמץ אותך אליו, לארח אותך בנעימות עד כדי שלא תרצה לעזוב את מעונותיו. ומעולם לא עזבת.
תגובות (0)